 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
ביוגרפיה |
|
|
|
|
| |
| Springsteen: Deliver Me from Nowhere |
ספרינגסטין: הדרך משום מקום |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: ג`רמי אלן ווייט, פול וולטר האוזר, ג`רמי סטרונג, סטיבן גרהם, מארק מארון |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעה ו-52 דקות
|
|
|
|
ארה"ב
סיפורו של המוזיקאי ברוס ספרינגסטין, מהרגע שלפני שהוא פורץ לתהילה עולמית, הנאבק בהתמודדות עם לחצי ההצלחה ועם שדים מעברו. האלבום "נברסקה" שהוקלט על טייפ ארבעה ערוצים בחדר השינה של ספרינגסטין בניו ג’רזי, מסמן תקופה מכריעה בחייו ונחשב לאחד מיצירותיו העמוקות והנצחיות - אלבום אקוסטי וחשוף, על נשמות אבודות שמחפשות תקווה.
ביקורות
***
וידוי קטן (או גדול): מעולם לא אהבתי במיוחד את האמן ברוס ספרינגסטין, שירתו והמוזיקה שלו. קורה. בעיניי, אגב, השיר הכי טוב שלו מופיע בסרט. "פילדלפיה". ונקרא "רחובות פילדלפיה". אבל לא שיערתי שסרט עליו יהיה כל כך אניגמטי ולא ברור. לא ידעתי שהוא היה מתמודד נפש דיכאוני, באופן כזה או אחר. למעשה, לא ניתן להבין זאת מהעלילה, כמעט עד סופה. לא הכרתי את הסיפור של "נברסקה", שהיה כבר אלבום שישי שלו. הסרט הוא לא רק על יצירת האלבום הזה, אבל הוא לב העניין כאן.
בהתחלה היה מדובר בפרויקט גדול אבל לבסוף האמן אפילו ניסה להסתיר אותו. הוא ויתר על כל האלמנטים שהיו עשויים להפוך אותו לסופר-מסחרי. הסאונד האקוסטי שלו (הרבה לפני עידן האנפלאגד) מחוספס בכוונה, אין תמונה של ברוס על העטיפה, וכל שאר המרכיבים שלו היו במידה רבה מרושלים ולא מקצועיים. בדיעבד, שלא מדעת, יצאה לו יצירה אמנותית. האלבום הזה נחשב לאחד המורכבים שלו וזה שהביא לו את הפריצה הגדולה לתודעת הקהל. אבל גם העניין הזה מטופל בסרט תוך שימוש בלא מעט מושגים טכניים שלא בטוח שקהל הצופים יוכל להתחבר אליהם. אבל בלי כל קשר לעובדה שספרינגסטין הוא לא כוס התה שלי, אני חושב שהוא מפוספס, לא קומוניקטיבי ולא ברור דיו. הפאזל שהוא מנסה להרכיב מחלקים שונים של חיי האמן, סצנות מהקריירה שלו ופאזות אישיות בביוגרפיה שלו, לא מתעצב לכלל תמונה שלמה. הרושם הכללי הוא של נראטיב שיש בו הרבה חורים. גם השחקן המגלם אותו, ג'רמי אלן ווייט, לא מרשים במיוחד. בשורה התחתונה, זה אחד מסרטי הביוגרפיות המוזיקליות היותר תמוהים והפחות טובים שראיתי. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|