 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה תקופתית |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: יאספר בילרבק, לורה טונק, מתיאס שוויאופר |
הופעה ראשונה: 2025
משך הופעה: שעה ו-33 דקות
|
|
|
|
גרמניה
אביב 1945, ימיה האחרונים של מלחמת העולם השניה. על האי הפסטורלי "אמרום" בגרמניה חי נאניג בן ה-12 עם אימו ואחיו. הוא עושה הכל כדי לעזור לפרנס את המשפחה עד שאביו יחזור מהמלחמה. כאשר אימו שוקעת בדיכאון ומסרבת לאכול, הוא יוצא למסע על מנת להשיג עבורה לחם, חמאה ודבש, מעדן שמסמל את ההנאות הקטנות השייכות לעולם שהיה ואיננו. במהלך המסע יגלה נאנינג עובדות על העולם סביבו שיערערו את הוודאות לגבי טוב ורע ולגבי מיהו באמת האויב. בעולם מוכה זעזוע, נאנינג יצטרך למצוא את הדרך שלו.
ביקורות
****
הבמאי פאטי (במקור פתיח – נהגה פתיאה) אקין הוא יליד המבורג, להורים מהגרים טורקים. חלק מסרטיו – המצוינים לטעמי – עוסקים בסיפוריהם של מהגרים טורקים בגרמניה, ובקונפליקטים הקשוחים שנוצרים עקב מפגש התרבויות המנוגדות, הליברליזם המערבי מול השמרנות המזרחית. כאלה היו היצירות: "עם הראש בקיר", "בקצה גן עדן" ו"משום מקום". אבל אקין יצר גם סרטים בעלי אופי אחר, כמו הקומדיה "סול קיצ'ן" והדוקו המוזיקלי הנהדר "לחצות את הגשר: הצליל של איסטנבול".
"ילדות גרמנית" שונה באופיו, באווירתו ובנושא בו הוא עוסק מכל מה שעשה עד כה. כאמור, יש כאן חיבור לתקופה של סיום מלחמת העולם השנייה כשהחברה הגרמנית במקום כל כך קטן ומרוחק משאון הקרב כמו אמרום (זה שם הסרט במקור) עדיין חצויה בין הנאמנות למפלגה הנאצית ולהיטלר, שבמהלך הסרט מדווח על מותו, ובין הכוחות המתנגדים לה. גם בין בני המשפחה שורר מתח על הרקע הזה. נאניג הוא חבר ב"היטלר יוגנד", נתפס כמלשן על ידי אחיו הצעיר, והוא ואמו מנסיפ לשמור על זיקה למורשת הרייך השלישי. ויש גם נפשות פועלות נוספות במקום הפרובינציאלי שנאמנותם מתחלקת בין לבין, וכך נוצרים מתחים פנימיים באי, המנותק כאמור מהיבשת.
אקין חוקר בדרכו המיוחדת, בעיקר באמצעות הצעיר בן ה-12 (ג'ספר בילרבק במשחק מאופק מצוין), את הזרמים התת-קרקעיים שמקעקעים לאט אבל בטוח את אמונתם של תושבי המקום בשלטון שהוביל את המדינה לכאוס ולמלחמה ארוכה ועקובה מדם, עליה הם שומעים בעיקר באמצעות הרדיו.
מצד אחד יש כאן את האופי והאווירה הכפריים-פסטורליים של אמרום, אי קטן החדור פטריוטיזם מקומי, שמאוכלס בעיקר על ידי חקלאים, עובדי אדמה ובעלי עסקים זעירים. אווירת המלחמה העומדת להסתיים נראית מוחשית כבר בתחילת הסרט, כשלהק מטוסים פורק מעל הים עודפי תחמושת. ומן הצד השני, אי הידיעה בנוגע למה שבאמת קורה ביבשת, וחוסר הוודאות בנוגע לעתידה של גרמניה, יוצרים תחושה של איזשהו קץ קרב המתרגש על המקום. הבמאי אקין יצר סרט אווירה מרתק, דווקא בזכות האיפוק, המינימליזם והשלווה הסטואית לכאורה שלו, הרחוקים מסגנונו ה"רגיל", היותר חזק ובוטה. מומלץ מאוד. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|