|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שופטות: אלה דמידובה, ולדימיר צ`טווריקוב |
הופעה ראשונה: ברה"מ 1970
משך הופעה: 99 דקות
|
|
|
|
קשה לבוא בשבחים מקוריים על "השחף" – על היכולת המדויקת שבה הוא לוכד את תמימות הנעורים, את צער האהבה, את משיכתה הנצחית של הנפש אל דבר מה אחר. כמו לא מעט אצל צ'כוב, גם כאן הוא מציע את מבטו של אוהב מפוכח על הנפש הרומנטית והצער שהיא מסבה לו לאדם.
העלילה עוסקת במפגש משפחתי באחוזה כפרית. מן העיר מגיעה ארקדינה, שחקנית כוכבת, עם בן זוגה המחזאי. כאן היא פוגשת בבנה הצעיר, השואף להיות איש תיאטרון מודרני. המפגש בין השניים מצית את משקעי העבר היבשים.
העיבוד הקולנועי שלפנינו, בבימויו המוצלח של יולי קראסיק, נעזר בכוכבי הבד של הקולנוע הסובייטי בראשית שנות השבעים. התוצאה, בזכות הנאמנות לשיטת המשחק של סטניסלבסקי, זכתה בשבחים על הצלחתה להעביר לקולנוע את המחזה ועל הופעתו של האנסמבל.
רוסית, תרגום לעברית.
|
|