הדיבוק מכה שנית
 
לקראת הצגת ההפקה החדשה של "הדיבוק" באופרה הישראלית, נדרשתי - כמי שזוכר עדיין את חנה רובינא בתפקיד לאהל'ה במחזה שכתב ש. אנ-סקי ותרגם לעברית ח.נ. ביאליק - להגדרות ההיסטוריות של תופעת הדיבוק.
את אלה סיפק במאמר קצר פרופ' גרשום שולם: רוחות רעות - בייחוד כאלה שמשתלטות על המארח ומדברות מגרונו בקול אחר - לא היו מקובלות בספרות היהודית המוקדמת ולא בספרות הקבלה. שולם ממשיך ומציין כי הדיבוק מצא את דרכו לספרות במאה ה-17 בלשון המדוברת של יהודי פולין וגרמניה.

המחזה "הדיבוק", שהיה לסמלו המסחרי של תיאטרון הבימה והוצג עשרות פעמים בתיאטראות שונים בעולם, הופק גם לסרטים, יצירות מחול ואופרות שהועלו ברחבי העולם. בישראל הועלה "הדיבוק" כאופרה של סולומון אפשטיין בשנת 1999 וכעת בחלוף רבע מאה, שב הדיבוק לבמת האופרה בארצנו.  

את "הדיבוק" החדש של האופרה הישראלית חיבר עידו ריקלין שגם מביים, בניצוחו של דן אטינגר על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. את הקהילה היהודית הסובבת את הגיבורים תשיר מקהלת האופרה הישראלית, ובין הזמרים אלה וסילביצקי בתפקיד לאה, עודד רייך כאהוב לבה חנן ויאיר פולישוק כצדיק. לקראת ההצגה החדשה שוחחתי עם מלחין האופרה יוסף ברדנשווילי.   



מימין: דן אטינגר, תמונה באדיבות התזמורת הפילהרמונית של שטוטגארט. משמאל: עידו ריקלין, צילום: לירן לוי



התזמורת הסימפונית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר
 
החתונה וריקוד הקבצנים 
 
"בשנת 2017 האופרה הזמינה אצלי יצירה", מספר ברדנשווילי. "באתי עם רעיונות שונים ואז צח גרניט מנהל האופרה הישראלית אמר לי: 'יש לנו ליברית לדיבוק - קח, תקרא ותגיד לנו מה אתה חושב'. למען האמת לא כל כך רציתי, כי לפני מספר שנים חיברתי מוזיקה להפקת הדיבוק של הבימה. צח אמר לי שהוא רואה שאני בכל זאת מסתקרן ואחרי עוד שיחה קראתי את הטקסט ואהבתי.

כעבור שנתיים סיימתי את הכתיבה אבל אז החלה בישראל מגפת הקורונה ואיתה מסכת הדחיות ובינתיים העלו את הפקת 'תיאודור' שהייתה משובצת. לפני שלוש שנים האופרה החליטה שהדיבוק תעלה על הבמה בשנת 2026 - וכולי תקווה שלא יהיו הפרעות מכיוון איראן ושהאופרה תוכל לצאת לדרכה.

"מה שקיבלתי הוא הנוסח של עידו ריקלין, שהוא שונה מן הנוסחים המוכרים. ההתרחשות הדרמטית העיקרית היא במערכה השנייה - השיאים הדרמטיים של יום החתונה, ריקוד הקבצנים והופעת הדיבוק בגופה של לאה. מי שיחפש את השיר המפורסם של הנוסח הקודם: 'מפני מה נכנסת לי לנשמה' לא ימצא אותו בנוסח החדש, אבל סיפור ההתאהבות והתהליכים הנפשיים שעוברים על הגיבורה מובלטים. 


הדיבור, צילום: יוסי צבקר
 
 
שפה מוזיקלית מיוחדת
 
"אפשר להבליט את היסודות הדתיים המיסטיים", ממשיך ברדנשווילי, "אבל אני הלכתי לכיוון הסיפורי על כפר קטן שקורה בו משהו קוסמי שנמצא גם במוזיקה ובשפע גופי הביצוע: זמרים, תזמורת, מקהלה על הבמה ומקהלה מאחורי הקלעים, מוזיקה עממית ומוזיקה בעלת אופי דתי.

"בסך הכל בניתי שפה מוזיקלית מיוחדת עם מרכיבים מוכרים, כמו למשל בחירת הסולם מי מז'ור כדי לסמל את האלוהים כמו אצל באך, עם הרבה משחקים כמו למשל הטריטון שהוא מאוד חשוב. ההרמוניה היא מצד אחד מאוד קלאסית ומצד שני מאוד ספקטרלית.

"לאחר חזרת התזמורת הראשונה דן אטינגר אמר לי שהוא הרגיש כאילו ניצח על אופרה קלאסית", אומר ברדנשווילי ומדגים בקולו את הדמיון למסורת האופרה האיטלקית, אלא שאצלו המוזיקה שואבת ממקורותיו המזרחיים. "יש הרבה אלמנטים שיישמעו מוכרים אבל הם חדשים". 



הדיבוק, צילום: יוסי צבקר
 
"הזמרים שרים מתוך אמון גדול"
 
איך הגיבו הזמרים?

"בתגובה מעניינת בחזרות הראשונות שמעתי שהמוזיקה קשה, בהמשך השוו את האופרה לאופרות של מוצרט ומי שאמר לי שהמוזיקה קשה חזר בו. זה מה שקורה בחזרות וזה מרגש מאוד.

"התחושה שלי היא שהם שרים מתוך אמון גדול - הם נאמנים לכל צליל ומרגישים את המערך הקוסמופוליטי שבניתי. יש תחושה של טונאליות - המערכה הראשונה מסתיימת בצליל דו מז'ור ענקי והאופרה מסתיימת במי מז'ור".

ונגני התזמורת?

"כמו הזמרים, גם הנגנים מגלים במהלך החזרות את היצירה ואוהבים אותה". 



יוסף ברנדשווילי, צילום: דודו בכר
 
"קורים דברים גדולים"
 
מדובר בסיפור עם יסודות עממיים מזרח אירופיים. הסתפקת בתזמורת רגילה או שהוספת כלים?

"הוספתי אקורדיון, הרמוניקה, מפוחית פה, צ'לסטה והרבה כלי הקשה כולל ויברפון והתזמורת מאוד אקספרסיבית. היום עברנו לבמה.

"לכאורה הסיפור על הטירוף מזמין כלי נגינה פחות שגרתיים כמו כלים אלקטרוניים, אבל אני החלטתי להישאר בכלים המקובלים. החלטתי שאני כותב מוזיקה לאירוע שמתרחש בכפר קטן ודווקא שם קורים דברים גדולים".

אנחנו משוחחים לאחר שהחזרות החלו. איך ההרגשה של הזמרים? 

"מה שהצלחתי לחוש בחזרות, בעיקר של המקהלה, הוא שהמוזיקה 'תופסת לב'. יש משהו יותר חשוב מזה?" 

תאריכי המופעים:  יום רביעי |18 בפברואר בשעה 19:30 *בכורה, יום שישי |20 בפברואר בשעה 13:00, יום שבת |21 בפברואר בשעה 20:00, יום שני | |23 בפברואר בשעה 20:00, יום רביעי |25 בפברואר בשעה 18:00,  בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19 תל אביב. טל': 03-6927700. מחירי כרטיסים: 210-490 ₪. לרכישת כרטיסים