"ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים" (ארה"ב 2025) ****

פנטזיה. סרטו של מאט שקמן, מאולפני מארוול. יש כאן אתחול, בכפוף לקומיקס הראשון של מארוול מ-1961. ארבעה חוקרי חלל: ריד ריצ'ארדס (פדרו פסקל), רעייתו, האישה הבלתי נראית סו סטורם (ונסה קרבי), אחיה ג'וני סטורם/ הלפיד האנושי (ג'וזף קווין  ובן גרים) אבון מוס-בכרך יוצאים למשימת חלל, נחשפים לקרינה קוסמית וחוזרים עם כוחות-על. הם הופכים למגיני האנושות אך נקלעים לקרב הישרדות, כשישות קוסמית בשם גלקטוס מאיימת לכלות את כדור הארץ, והם הופכים, כמעט בעל כורחם, לגיבורים בינלאומיים. סו וריד מצפים לתינוק ולא פלא שיריבם הענק והלא אנושי גלקטוס יחמוד אותו. הרי ברור לכל שהתינוק עשוי להיות מצויד בכוחות על מועצמים שמעולם עדיין לא היו. וכמובן שזהו הבסיס להתנגשות חזיתית שעלולה להשמיד את היקום. 115 דקות.   ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים


ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים, תמונה באדיבות פורופ פילם

ביקורת

"ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים" מחזיר את הגיבורים למקור, לאמריקה של שנות ה-60. תמימה, אידיאליסטית, מתלכדת סביב ערכי המשפחה ודבקה בהם. במובן זה יש כאן רעננות משנה כיוון מהמורכבות שהיקום המארוולי התמכר אליו, עם עלילות משנה לא תמיד ברורות, ריבוי יקומים ואקשן מסחרר אולי מרהיב, אבל כזה שבא על חשבון פיתוח דמויות אנושיות. הסרט שלפנינו מציג חבורה בעלת ערכים, חוש צדק, נכונות לעבוד אחד בעד כולם וכולם בעד אחד. ברוב סרטי מארוול בשנים האחרונות ואף לפני היה מדובר בדרך כלל ביצירות אפלות, או לא, בעלות נראטיבים מורכבים ומסובכים, ועם מעט הומור פה ושם. בסרט הזה אין את אף אחד מהאפיונים האלה, אבל הוא "נקי", ברור, אפשר לדבר בו על אפיוני דמויות. כמו ב"מרוול" של פעם. והדבר נאמר בערגה ובנוסטלגיה לעבר בכלל ואפילו לפאזה הקומיקסית. "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים" הוא סרט מהנה ומענג.






"להמר על אהבה" (ארה"ב 2024) *** וחצי

דרמה. סרטו של דניאל מינהאן. הלילה מתרחשת בשנות ה-50. לי (ג'ייקוב אלורדי) חוזר ממלחמת קוריאה לביתו הכפרי בקנזס לזרועות בת זוגו האהובה מיוריאל (דייזי אדגר ג'ונס), לה הוא שואף להינשא. אבל כאשר מגיע לביתם גם ג'וליוס (וויל פולטר), אחיו של לי, הלכות החיים בבית משתנות. ג'וליוס הוא מהמר, טיפוס מסתורי שהתחמק משירות צבאי. אבל למיוריאל יש משיכה גם אליו. היא לא ממש מתממשת, אבל היא כל הזמן באוויר. ומאחר שהמצב הכלכלי בבית לא מזהיר מיוריאל, שמשחקת בבית בקלפים סוליטר, וג'וליוס מלמד אותה פוקר, מתחילה להמר על מירוצי סוסים. ומכאן ועד שולחנות הימורים סטייל וגאס, הדרך קצרה. ג'וליוס מגלה, באמצעות רמאי קלפים צעיר, דרך לא חוקית לצפות בשחקני הקלפים מלמעלה, לזהות את הזוכים ולהמר כמותם. הוא גם מפתח רומן עם גבר, ומיוריאל, בלי כל קשר, נכנסת למיטה עם שכנה שלה. החיים בבית נעשים טעונים ומורכבים יותר. 119 דקות.  להמר על אהבה


להמר על אהבה, תמונת יחסי ציבור


ביקורת

העשור הזה, שנות ה-50, באמריקה, ציין תהליכים של שינויים חברתיים. לוחמים שבו הביתה ממלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן מהמלחמה בקוריאה. ואז מתרחשת תחילה התכנסות משפחתית לצורך מימוש "החלום האמריקאי", שבמרכזו גם אלמנטים של צריכה. צריכת מכוניות, מכשירים חשמליים וכו' וכו' וכו'. לא שזה בא כל כך לידי ביטוי בסרט, אבל זה מאפיין את התקופה.

מה שכן בא לידי ביטוי בסרט זו ההעזה והסקרנות לבדוק דברים חדשים, שלא התיישבו עם המיינסטרים הסטרייטי. ואני מתכוון לעניין הסקרנות וההתנסות המינית של ג'וליוס וגם של מיוריאל עם בני מינם. עשור לאחר מכן, שנות ה-60, כבר יניבו את ילדי הפרחים, סקס אנד דראגס אנד רוקנרול, וודסטוק וכו'.    
מבחינתי זה סרט שמשקף את המעבר הזה, את חילופי הטרנדים החברתיים והאופנות. שלושת השחקנים עושים עבודה טובה, כשבמיוחד צדה את לבי דייזי אדגר ג'ונס. בסך הכל מדובר בעבודת קולנוע מעניינת שכדאי לתת לה צ'אנס.  





 
"ידיים למעלה" (ארה"ב 2025) ***

מתח-אקשן. סרטו של אדוארד דרייק. כדי לפרנס את משפחתו ולנסות לממש את חלומה של רעייתו אליס (כריסטינה ריצ'י) לפתוח מסעדה משפחתית, נענה ריי (קווין ג'יימס) להצעת ארגון פשע מקומי לעבוד אצלו כגובה חובות. משפחתו חושבת שהוא עובד במשטרה. האישה שגייסה אותו, מישל (מליסה לאו), שהבטיחה לו שיוכל לפרוש מהג'וב כשרק יחפוץ, נפרדת מהחיים בנסיבות לא טבעיות. ואז ראש הארגון, פסיכופט בעל עין אחת (דייוויד סקוט הולוויי), לא יניח לו לפרוש בשקט. וכך נפתחת לה "מלחמת עולם", עם לא מעט טוויסטים בעלילה, כשכל בני המשפחה מוצאים עצמם בתוך הקלחת. 92 דקות.  ידיים למעלה!



ידיים למעלה!, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


ביקורת

הכי שמחתי לראות כאן את כריסטינה ריצ'י, שחקנית שאני אוהב ואשר "נעלמה" לי כבר אי אלה שנים. היא זכורה לטוב משורה של סרטים בשנות ה-90, בהיותה נערה, כמו "סופת קרח", "סליפי הולואו", "קספר" ו"בפאלו 66"). מתברר שהיא עובדת כל הזמן, אבל סרטיה מגיעים לארץ במינונים נמוכים מאוד. והיא עושה כאן תפקיד לא רע.

ובאשר לקווין ג'יימס, אין לי מושג מדוע היה צריך לתפקיד שהוא מגלם אדם עבה וגדול כדוגמתו. הרי מעבר למשקלו הסגולי הכבד, שהעניק לו יתרונות גופניים בהתמודדות מול בעלי חוב, אין למידותיו כאן שום ערך מוסף. הסיפור "בסדר" כזה. איש משפחה המעוניין לסייע לאשתו לפתוח מסעדה משפחתית. ואז הוא עובד כמעט מסביב לשעון והכל כדי לרצות את האישה והמשפחה. אבל ההמשך כבר כמעט נטול היגיון לחלוטין בעיניי. שיהיה. אולי יהיה מי שייהנה מזה.