עם פתיחת העונה החדשה, המנהל המוזיקלי של סימפונית ראשל"צ על ההתרגשות, החידושים והחששות. ריאיון
עונה חדשה עם קריצה והפתעות
השבוע נפתחת עונת הקונצרטים החדשה של התזמורת הסימפונית ראשון לציון עם שבע תכניות שונות. בכל תכנית ישנה קריצה לכיוונו של הקהל השמרני יותר וגם מידה לא מבוטלת של הפתעות לקהל שכבר שמע הכל.
רשימת המלחינים שיצירותיהם כלולות בעונה מדברת בעד עצמה: בטהובן, ברהמס, דבוז'ק, חצ'טוריאן, מוצרט, מנדלסון, צ'ייקובסקי, רוסיני, רימסקי-קורסקוב והמלחין האמריקאי קורליאנו, לצד יצירה מסתורית של זיו קוז'וקרו. המנצח רֺתֶם ניר ינצח על קונצרט הפתיחה של העונה שיכלול את יצירתו של מיכאל ווֺלפֶּה "תרועה וניגון לשופר ולתזמורת" עם סולן השופר בר צמח. כמו כן יכלול הקונצרט להיטים כמו הסוויטה "אגם הברבורים", וקונצ'רטו "הקיסר" של בטהובן עם היפנית יוּקינֶה קוּרוֺקי שזכתה בפרס השלישי בתחרות רובינשטיין האחרונה.
בסדרת הקונצרטים יצטרפו לתזמורת ארבעה זמרי האופרה הישראלית וחמישה שחקני תיאטרון "גשר" שיעלו הפקה מיוחדת של "יבגני אונייגין", הרומן המחורז של אלכסנדר פושקין למוזיקה המוכרת היטב של צ'ייקובסקי באולם תיאטרון "גשר" ביפו. ללא ספק הפקה מסקרנת ביותר. את העונה יחתמו יצירות של ברהמס - התזמורת תנגן בניצוחו של אטינגר את הסימפוניות השלישית והרביעית ועם הפסנתרן אלכסי וולודין תנגן התזמורת את הקונצ'רטו השני ואת הקונצ'רטו הראשון.
שוחחנו עם דן אטינגר, המנהל המוזיקלי של התזמורת ושל האופרה הישראלית, השוהה בימים אלו בנאפולי, שם הוא מנצח על בית האופרה המקומי שהוא מכהן כמנהלו האמנותי.
התזמורת הסימפונית ראשון לציון, תמונה באדיבות התזמורת
"מתכננים עונה ומקווים לטוב"
עד כמה שונה תהליך בניית תכנית שנתית בשנת 2025 מתהליכים מקבילים בעבר?
"התהליכים הם אותם תהליכים, אבל יש עקרונות שעל פיהם בונים עונה, החל מאמנים מוכרים שכבר היו בתזמורת ועד אמנים חדשים, תכנים שכבר נוגנו ותכנים חדשים.
"נראה לי שהעניין המרכזי בשנת 2025 הוא החששות שעמם בונים תכנית מעצם המציאות. האם אמנים יגיעו או יבטלו, האם נוכל לקיים את הקונצרטים או ששוב תפרוץ חלילה מלחמה ואז יהיו ביטולים ושינויים של הרגע האחרון. אלה הלבטים והדאגות אבל זה כמעט לא משפיע על תכנון העונה. אנחנו מתכננים עונה כמו שצריך ומקווים לטוב".
עד כמה העובדה שמדובר בתזמורת אופרה מכתיבה את התכנית השנתית?
"העובדה שהתזמורת היא תזמורת אופרה אינה מכתיבה את התכנית אבל היא לגמרי משפיעה על הביצוע. כשתזמורת אופרה מנגנת רפרטואר סימפוני זה אחרת. מאחר שזו תזמורת שרגילה לנגן דרמה תמיד יש סאב-טקסט דרמטי ומרגישים את הגמישות, את ההקשבה האחרת, את הספונטניות. זה משהו שאין לאף תזמורת אחרת וזה ההבדל העיקרי".
דן אטינגר, תמונה באדיבות התזמורת הפילהרמונית של שטוטגארט
"צליל ששייך רק לנו"
איך שומרים על צליל צעיר של תזמורת ותיקה?
"מתחדשים. בעשור האחרון, ובעיקר בשלוש השנים האחרונות, אנחנו בעיצומו של חילוף דור מאוד משמעותי בתזמורת שכמובן משפיע על הצליל שלה. אם עד לפני כמה שנים התזמורת הורכבה בעיקר מעליית שנות ה-90 מרוסיה, אז כמובן שזה היה הצליל. זו הייתה האסכולה אבל זה השתנה. זה נכון לרוב התזמורת בארץ, אבל חילוף הדור אצלנו מאד משמעותי.
"יש לנו המון חברים חדשים בתזמורת, צעירים יותר או פחות, בעיקר נגנים בשנות ה-20 או ה-30 לחייהם שכבר היו באירופה או בארה"ב, למדו וגם ניגנו בתזמורות אחרות ומביאים איתם את הידע ואת הניסיון שלהם והצליל כמובן משתנה.
"ובוא לא נשכח שבשבע או בשמונה השנים שהתזמורת עובדת איתי, אני גאה להגיד שהצליל הוא הצליל שלנו. הצליל של התזמורת הסימפונית הישראלית עם אטינגר הוא צליל ששייך רק לנו".
איך מביאים קהל חדש?
מחשבה על קהל חדש מכתיבה מבנה קונצרט, מבנה עונה?
"כן ולא. אנחנו תמיד מנסים למצוא פורמטים חדשים. בפורמט הקליל יותר אנחנו יוצאים מהיכל התרבות בראשון לציון לאולם 'מופת' שהוא קטן ואינטימי יותר עם בר מקומי. כל אירוע יתחיל בבר עצמו עם אורח או אורחת שידברו וימשכו אליהם עניין, ואיתם אנחנו מקווים להביא קהל אחר שיבוא לאווירה אחרת כי ידוען כזה או אחר גם יקדים לקונצרט מילים.
"גם הקונצרט יהיה כמובן אחר, לא ננגן את ה'לחם והחמאה' הסימפוניים שלנו אלא גם מוזיקה ממדיות אחרות - מוזיקה ישראלית, מוזיקה קלה יותר, שילובים בין אמנויות, דברים שיביאו קהל חדש.
"בקונצרטים הסימפוניים שלנו, לעומת זאת, האתגר הוא איך לשווק לקהל חדש את התוכן הישן ולא לנסות למצוא תוכן חדש לקהל חדש. להיפך, אנחנו מחדשים בצורה שבה אנחנו מגישים ומבצעים את החומר הישן, הקלאסי, שקיים כבר מאות שנים. זאת החוכמה".
רתם ניר, צילום: יואב ארטשיק
עבודה שנושאת פירות
איך נולד הרעיון המבריק של שת"פ עם תיאטרון גשר בפושקין/צ'ייקובסקי?
"זה התחיל כבר לפני שלוש או ארבע שנים כאשר ניצחתי על 'יבגני אונייגין' באופרה הישראלית. במקביל רץ בתיאטרון גשר המחזה 'אונייגין הערות שוליים', והלכתי לראות. נהניתי מן הטקסט של פושקין אבל בראש התרוצצה לי המוזיקה שנוגנה בהצגה וזה כמובן הפריע לי. הרגשתי שחסרה לי המוזיקה וחשבתי למה לא משלבים בין השניים?
"מספר שנים אחר כך חשבנו על שיתופי פעולה בין אמנויות ברוח החיפוש אחר פורמטים חדשים, ופתאום צצה ההזדמנות המושלמת לציין 40 שנה לאופרה הישראלית ואת היותנו תזמורת האופרה הישראלית. שני הדברים העלו את הרעיון לעשות שת"פ עם תיאטרון גשר - לחבר את ההצגה 'אונייגין הערות שולים' עם התזמורת. יש כאן גם קוריוז היסטורי: תיאטרון גשר פועל בתיאטרון נגה ביפו, שהיה התיאטרון הראשון שבו פעלה האופרה הישראלית ושם גדלתי. זו סגירת מעגל יפה".
יוקינה קורוקי, צילום: Jennifer teyllor
בהמשך לשאלה הראשונה, הצליל שבעבר הוכתב בין היתר על ידי נגנים שהגיעו מרוסיה השתנה מן הסתם. איך אתה מאפיין את הצליל הנוכחי?
"הצליל הנוכחי הוא פרי העבודה המשותפת שלנו בשבע השנים האחרונות. זו הקדנציה השנייה שאני מנהל מוזיקלית את התזמורת ואין תענוג גדול יותר מלשמוע את פירות העבודה הזאת בצליל של התזמורת. זו הגאווה הכי גדולה שיש לי - הנגנים והתזמורת".
אלכסיי וולודין (צילום: מרקו ברוגרייב)
עונה 26/25 של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. להזמנת מנוי וכרטיסים: 03-9484840 או באתר התזמורת