אופרה שנולדה כאירוע פוליטי
 
האופרה "טוסקה" של פוצ'יני, מהאופרות האהובות ברפרטואר האופראי שנולדה כאירוע פוליטי, עלתה לבמה לראשונה בינואר 1900 בעקבות מחזה של ויקטוריאן סַרדוּ הצרפתי שעלה לבמה 13 שנים קודם לכן.

"טוסקה" עוסקת באירועים של שנת 1800 ובחששה של ממלכת נאפולי מפלישת נפוליאון לאיטליה. 125 שנים לאחר הצגת הבכורה עולה "טוסקה" בישראל בהפקת מקור מסקרנת באדיבות האופרה הישראלית - בניצוחו של דן אטינגר ובבימויו של עידו ריקלין - ודומה שלא ניתן להימלט מן הרמיזות והדימויים לפוליטיקה של ימינו.  

טוסקה, או בשמה המלא פלוריה טוסקה, היא זמרת אופרה. מאהבה הוא מריו קוורדוסי, צייר שמסייע לאסיר פוליטי להימלט. סקרפיה, מפקד המשטרה והדמות המרושעת בדרמה חושק בטוסקה, כולא את קוורדוסי, מענה אותו וסוחט את טוסקה. הוא מדמה הוצאה להורג ובכך גורם לטוסקה לדקור אותו למוות. כשטוסקה מגלה שההוצאה להורג לא הייתה הצגה היא קופצת אל מותה ממבצר סנט אנג'לו.

האופרה כולה מתרחשת בשלושה מקומות ברומא שהפכו בזכותה למוקדי תיירות. הראשון הוא כנסיית סנט אנדריאה דה לה ואלה, השני הוא ארמון פַארנֶזֶה, והשלישי, כאמור, מבצר סנט אנג'לו.

לקראת ההפקה החדשה העולה על הבמה בסוף השבוע וחותמת את העונה הנוכחית של האופרה הישראלית, שוחחתי עם הבמאי, עידו ריקלין.   


 
 
מישהו עוקב אחריי
 
 
מה ייחודי ב"טוסקה" שלך?

"בהפקה שביימתי נראה את טוסקה בלבוש עכשווי, זה דבר ראשון. אבל חשוב יותר, כל הנושאים שפוצ'יני עסק בהם – הפיכה של מדינה למדינת משטרה, גורלו של אמן במדינה כזאת, גורלה של אישה ואמנית במדינה כזאת - נוכחים מאוד בהפקה".

נראה את סקרפיה כשר לביטחון לאומי בממשלה הנוכחית?

"אני חושב ש'טוסקה' מתרחשת בעתיד הקרוב, במדינה שהפכה למדינת משטרה ואיבדה את צביונה הדמוקרטי. השארנו את הטקסט בדיוק כפי שהוא - סקרפיה הוא דמות של בריון שזכה בתפקיד בכיר ולנפוליאון התייחסנו כמו שמתייחסים לדמות אל באופרה מיתולוגית. לצד זה, ההקשרים הרגשיים והנפשיים מתייחסים לימינו".
 
מה זה אומר?

"כשהתחלתי לעבוד על האופרה שאלתי את עצמי מי היו גיבורי האופרה לו היו חיים בינינו היום. מה זה אומר שטוסקה היא דיווה של אופרה? היום לדיווה של אופרה יש אינסטגרם - היא חיה מול הקהל שלה כל הזמן, לא רק כשהיא מופיעה אלא גם מול הקהל ברחוב. טוסקה מודעת לכך שכל הזמן מישהו מצלם אותה. בהמשך, ומתוך מוּדעוּת לכך שמדובר במדינת משטרה, הרעיון הופך מקסום למחריד.

"סקרפיה שלנו הוא לא ברון דקדנטי, הוא ברון כי היה לו כסף או סתם כתואר שניתן כתוצאה משירות למדינה. יש בו אכזריות נוראה שמתבטאת בכך שכשהוא שומע שנפוליאון ניצח בקרב הוא מבין שנותרו לו רק עשר שעות להגשים את הסטיות האכזריות שלו. זה מתאים כמו כפפה לימינו. אם נשארו לי עשר שעות לפני שאני מודח ממעמדי, הכל נעשה דחוף ומיידי יותר. כשנשלחים שלושה שוטרים לעקוב אחרי טוסקה, כל רומא בעצם עוקבת אחריה, יש מעקב ושליטה אינסופיים. 

"כל הפרשנויות האלה לוקחות את 'טוסקה' לימינו אנו מבלי לוותר על הסיפור או על המוזיקה. אחד הדברים שקבעתי עם עצמי ועם המנצח דן אטינגר הוא שאנחנו לא משנים שום דבר. אף מילה לא שינתה את מהותה או את משמעותה". 



דן אטינגר, מיכאל פאביה
 
"יש לנו קונספט, אני הולך על זה!"
 
באיזה שלב נכנסת לביים את טוסקה?

"ההפקה שלנו היא תוצאה של ייאוש גדול והשראה גדולה. האופרה הייתה אמורה להגיע אלינו מבית האופרה המלכותי קובנט גארדן בבימוי של אוליבר מירס אבל האנגלים ביטלו בעקבות מחאה של 182 חברי צוות האופרה שסירבו להגיע לכאן בעקבות מעשי ישראל בעזה.

"בעקבות זאת צח גרניט המנהל האמנותי של האופרה, שירית-לי וייס ואני חיפשנו הפקה אחרת, אבל לא נמצאה הפקה חלופית ונוחה לתפעול שמתאימה לחלל שלנו.

"בספטמבר צח אמר לי שאם למעשה אנחנו לא עושים את 'טוסקה' בגלל סצנה של שלוש דקות במערכה הראשונה שבה מקהלה ומקהלת ילדים מתכוננים לשיר את תפילת ההודיה 'טֶה דֵאוּם' ואז מצטרפים אליהם האצילים והתומכים של סקרפיה - בוא נניח שבאי הכנסייה לא יהיו מקהלה ומקהלת ילדים אלא השדים הפרטיים של סקרפיה. אמרתי לצח: "יש לנו קונספט, אני הולך על זה!". 



התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר

 
הסיוט של סקרפיה
 
 
מה לגבי הזמרים?

"הזמרים גויסו, וביניהם הבריטון יונוץ פאסקו כסקרפיה שמופיע כאן כמעט בכל הפקה - הכרתי אותו ב 'אריאדנה' וב'הדיבוק' ולמדתי לאהוב אותו. הוא סקרפיה עוצר נשימה בעיניי. את סקרפיה השני יגלם מיקולאי זלסינסקי ששר כאן את נבוקו לפני כמה שנים. בתפקיד טוסקה יופיעו זמרות הסופרן אלנה מיכאיילנקו ואנה נצ'אבה ובתפקיד קוורדוסי ישירו הטנורים אלכסיי דולגוב ואדוארדו אלארדן - טנור ספרדי ששר בגרמניה.

"כשמיכאיילנקו הגיעה לכאן, עשרה ימים אחרי שהתחלנו את החזרות, וראתה כמה ההפקה כאן אכזרית לטוסקה, היא קצת התחלחלה אבל התאוששה מהר. שתי הזמרות עושות כאן טוסקה מודרנית לחלוטין והסתערו על התפקיד של טוסקה כמשפיענית אינסטגרם שעושה פוזות לנייד של קוורדוסי".

והמקהלה?

"בהפקה מופיעה מקהלה של 60 בוגרים ו-30 ילדים. יש רגע מצמית כאשר המקהלה מתמלאת לא בתושבי רומא אלא בסיוטים של סקרפיה".   



עידו ריקלין, צילום: לירן לוי
        
 
מוזיקה דרך מחשב ורמקולים
 
 
מה הקהל יבין כשהמסך ייפתח?

"כשאנג'לוטי יברח לכנסייה הכנסייה תיכנס לבמה. בכל פעם שיש אלמנט של דימוי חזק הדימוי ייכנס לבמה. יש כאן עבודה מבריקה של מעצב התפאורה הרולד פאלקו".

אז אין מקום שעומד בפני עצמו?

"תמיד יש מקום אבל הוא מופיע מתוך הזמרים. כשהזמר שר על הקתדרלה היא מופיעה. כשהוא שר על תא העינויים התא מופיע. התלבושות של אולה שבצ'וב עכשוויות לחלוטין, למעט בגד אחד של טוסקה". 

איך הגיב אטינגר לקונספט שלך?   

"נתחיל מן התאורה של נדב ברנע, שהיא כשלעצמה גיבורה בהפקה. כך למשל מהבהבים אורות החיפוש אחרי אסיר נמלט, או השולחן של סקרפיה שמפיץ אור גדול וכל הדמויות הולכות עליו. ובאשר לאטינגר - הוא אהב את ההפקה כי היא לא פוגעת במוזיקה בשום צורה. הוא אמר לי: 'עם הקונספט שלך אני יכול להעלות את האופרה ככתבה וכלשונה'. הוא התעקש רק על דבר אחד, לשמוע את המוזיקה למשך דקה אחת דרך המחשב והרמקולים של סקרפיה".

וזרמת עם זה?

"זה בדיוק מה שעשינו".  
 

תאריכי מופעים: 17 ביולי 2026 בשעה 13:00, 19 ביולי  בשעה 19:00 (ערב גאלה), 20, 21, 23 ביולי בשעה 20:00, 24 ביולי בשעה 13:00, 25 ביולי בשעה 20:30, 26 ביולי בשעה 18:00, 28 ביולי בשעה 20:00, 29 ביולי בשעה 18:00, 30 ביולי בשעה 20:00, בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19 תל אביב. מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח.  לרכישת כרטיסים  או בטל': 03-6927777
אתר האופרה הישראלית