"טרון: ארס" (ארה"ב 2025) ****

פנטזיה-אקשן. סרטו של יואכים רונינג. קווין פלין (ג'ף ברידג'ס), הוא מתכנת משחקי מחשב גאון. אלא שהוא גורש מתאגיד "אנכום". האחראי לכך הוא אד דלינג'ר, שחומד את עבודתו של פלין ומשתלט על העולם הווירטואלי שהאחרון בנה. בעולם הווירטואלי שולטת כעת תוכנת Master ,Control Program  המדכאת תוכנות סוררות. בראש המורדים ישנה תוכנת אבטחה בשם טרון, הנושאת את דמות חברו הטוב של פלין, אלן בראדלי. פלין עובר פירוק ודיגיטציה שמכניסים אותו למציאות הווירטואלית. תוכנה מתקדמת במיוחד בשם ארס נשלחת מן העולם הדיגיטלי אל העולם האמיתי למשימה מסוכנת, מה שמסמן את המפגש הראשון של האנושות עם ישויות בינה מלאכותית. פלין משתף פעולה עם ארס בהבסת ה-MCP. השאלה היא האם יצליח לחזור לעולם האמיתי ולהשתלט מחדש על חברת "אנכום"? 119 דקות.  טרון: ארס


טרון: ארס, תמונה באדיבות דיסני ישראל

ביקורת

הסרט הראשון בסדרה, "טרון", עלה למסכים ב-1982 והיה חדשני ומהפכני בחזון המחשוב שלו. השני, "טרון: המורשת", שעדכן את המסר, עלה למסכים ב-2010. והשלישי "טרון: ארס", עולה כעת. כלומר, 28 שנה בין הסרט הראשון והשני, ו-15 שנה בין השני והשלישי. וזו התנהלות אולפן (דיסני) חריגה למדי בכל הקשור לסרט ולסיקוולים שלו. כך, שגם מי שצפה בכל הטרילוגיה, כמוני, יכול לקבל פטור מלחפש ולמצוא את החוליות הקונקרטיות המקשרות בין סרט לסרט. כל אחד מהסרטים מגיע לתוך מציאות ממוחשבת אחרת, וזה מה שמייצר עניין.

המסר המרכזי כאן הוא לגמרי מוכר ונטול חדשנות ומהפכנות. הוא פשוט חוזר לרעיון המרכזי של "2001: אודיסאה בחלל", של סטנלי קיובריק, שעיבד לקולנוע את ספרו של ארתור סי קלארק. אבל המוטיב של השתלטות המכונה על האדם הופיע בספרות ובקולנוע כבר לפני כן.

האלמנטים החדשניים המרתקים כאן הם בעיקר בתחום האמצעים האמנותיים. "טרון: ארס" זוהי יצירה קולנועית אודיו-ויזואלית מסעירה. יחידה קולנועית שבה הצילום של ג'ף קורנוולת' ("מועדון קרב", "הרשת החברתית", "נערה עם קעקוע דרקון", "היצ'קוק") והפסקול של "ניין אינץ' ניילז"-טרנט רזנור ("מתחרים", "הרשת החברתית", "נערה עם קעקוע דרקון", "קוויר", "האמת מאחורי הרדיפה") יוצרים מארג מושלם שעוטף את הנרטיב כולו. זוהי למעשה פואמת ויז'ואל-סאונד יוצאת דופן לחלוטין, שעוד ידובר בה רבות.

ובאשר לשחקנים, אז יש כאן כמובן את ג'ף ברידג'ס, ג'יליאן אנדרסון, ג'ייסון טרמבליי, ג'ודי טרנר וגרטה לי, אבל ג'ארד לטו, על תקן ארס, אל המלחמה, הוא תוספת מרנינה לפרנצ'ייז. לטו זכה באוסקר על "מועדון הלקוחות של דאלאס", ושיחק בין היתר גם ב"רקווייאם לחלום", "נערה בהפרעה", "מועדון קרב", "בלייד ראנר 2049", "יחידת המתאבדים" ועוד ועוד. הוא גם מוביל להקת רוק אלטרנטיבי, "30 שניות ממאדים", בה מנגן גם אחיו שאנון. אין למוזיקה שלו אמנם ביטוי ב"טרון: ארס", אבל מן הסתם הוא נהנה מהפסקול המהפנט של הקולגה טרנט רזנור והרכב המוזיקה האלטרנטיבי-תעשייתי שלו "ניין אינץ' ניילז". "טרון: ארס" הוא בהחלט סרט מהנה. מומלץ מאוד.       
 

חילוץ תחת אש, תמונה באדיבות סרטי שובל