התזמורת הסימפונית ירושלים בין ירושלים לווילנה  
 
בשבוע הבא תצא התזמורת הסימפונית ירושלים למקבץ קונצרטים בישראל ובליטא, שבמרכזם תוכנית לא מאוד שגרתית, אותה בנה המנהל האמנותי של התזמורת, מאסטרו יוליאן רחלין. במסגרת התוכנית, יבוצע בביצוע בכורה ישראלי הקונצ'רטו הכפול לכינור ולוויולה מאת קזי'שטוף פנדרצקי – אחד מגדולי המלחינים במאה ה-20.
 
היצירה, שנכתבה במקור עבור רחלין בוויולה והכנרת ג'אנין ינסן, תבוצע על ידי רחלין בכינור בצוותא עם זוגתו לחיים, הוויולנית שרה מק'אלראבי. בנוסף, התוכנית כוללת את הקונצ'רטו מס' 2 מאת ליסט בביצוע הפסנתרן אלון קריב; את הסינפונייטה מס' 1 מאת וייצ'יסלב ויינברג; ואת הסימפוניה מס' 9, מן העולם החדש, מאת דבוז'ק. על הקונצרט ינצח יוליאן רחלין (מלבד בקונצ'רטו של פנדרצקי, עליו ינצח מיכאל מרינג). בשבוע לאחר מכן תמריא התזמורת לליטא, שם תבצע את התוכנית בצמד קונצרטים שייערכו בווילנה ובקובנה.
 
"התוכנית השאפתנית של הקונצרט, והסיור הבינלאומי במסגרתו התוכנית תוצג, מהווים חלק מהגישה של איכות חסרת פשרות, בה מתאפיינת התזמורת בעידן הנוכחי תחת ניהולו האומנותי של מאסטרו רחלין", מסביר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים. "הד.נ.א. של התזמורת בעידן העצמאי הנוכחי שם את הדגש על זהות מובחנת ומקורית, רפרטואר מגוון, דיוק בביצוע ונגישות לכל קהילות העיר". 
 
הקונצרטים בירושלים ובחיפה משתייכים לסדרה הקלאסית של התזמורת (קונצרט מס' 2) ונערכים תחת הכותרת "שני קונצ'רטי ושלושה סולנים".


התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור



על היצירות בקונצרט:

על הקונצ'רטו הכפול של פנדרצקי:
המלחין והמנצח הפולני קז'ישטוף פנדרצקי (1933-2020) היה אחד המוזיקאים הבולטים והחשובים במאה ה-20. את הקונצ׳רטו הכפול לכינור, ויולה (או צ׳לו) ותזמורת חיבר בשנת 2012 והיצירה בוצעה לראשונה בקונצרט של תזמורת הרדיו הבווארית ב־22 באוקטובר באותה שנה, בנגינתם של ג'אנין ינסן בכינור ויוליאן רחלין בוויולה ובניצוחו של מריס ינסונס. בעשור האחרון ביצעו רחלין ומק'אלראבי את היצירה פעמים רבות בכל רחבי העולם. ביצוע הבכורה בישראל מוקדש לזכרה של אליזבייתה פנדרצקה, אלמנתו המנוחה של המלחין, שפעלה ללא לאות למען קידום המוזיקה שלו והייתה גם ידידת אמת של מדינת ישראל ושל התרבות המוזיקלית בארץ. על חיבור היצירה אמר פנדרצקי: "במשך עשרות שנים חיפשתי וגיליתי צלילים חדשים. במקביל, חקרתי לעומק את הצורות, הסגנונות וההרמוניות של תקופות עבר. המשכתי לדבוק בשני העקרונות גם יחד". 

 
על הסינפונייטה מס' 1 מאת ויינברג:
הסינפונייטה מס' 1 מאת המלחין היהודי-פולני-סובייטי מייצ'יסלב ויינברג נושאת את הכותרת המשנית "על נושאים יהודיים". ויינברג חיבר את היצירה בשנת 1948, שנה קודרת שהתאפיינה ברדיפת אמנים ואינטלקטואלים יהודים ברחבי ברית המועצות. החלטתו של ויינברג לפנות אל מוטיבים מוזיקליים יהודיים באותה עת הייתה אמיצה, וגם אישית עד מאוד; אך כדי לחמוק מסכנת רדיפה מצד השלטונות הוא פירט במקור רק שזו יצירה "על בסיס נעימות עממיות".

התזמורת הסימפונית ירושלים ביצעה את היצירה בבכורה ישראלית במאי 2024. לקראת ביצוע הבכורה אמר רחלין: "תמיד חלמתי לבצע את המוזיקה של ויינברג עם התזמורת הסימפונית ירושלים, שיש לי את הכבוד לעמוד בראשה. בזכות המוטיבים היהודיים מלאי החיות שבה, לסימפונייטה נופך רגשי עמוק, ובטוחני שהיא עתידה להפוך לחלק קבוע מהרפרטואר שלנו." 



יוליאן רחלין, צילום: דוד וינוקור

מן העולם החדש, דבוז'ק
הסימפוניה מס' 9 במי מינור, "מן העולם החדש", היא הסימפוניה האחרונה של דבוז'ק ויצירתו המשמעותית הראשונה מתקופת שהותו בארצות הברית. היצירה משלבת מוטיבים משירי ספיריטואלז אפרו-אמריקאיים וממנגינות שמקורן בתרבות האמריקאית הילידית, לצד הדים נוסטלגיים למולדתו בוהמיה. דבוז'ק השלים את היצירה ב־24 במאי 1893, וחתם את כתב היד בציטוט "סוף. התהילה לאל". הבכורה התקיימה ב־15 בדצמבר 1893, באולם קרנגי בניו יורק. לאחר הבכורה כתב דבוז'ק: "ההצלחה הייתה כה גדולה עד שהעיתונים אמרו שמעולם לא ידע מלחין ניצחון מזהיר כל כך. התשואות נמשכו זמן כה רב, עד שנאלצתי לקוד קידה. כמו מלך!"

הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 מאת פרנץ ליסט

הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 מאת פרנץ ליסט ברה מז'ור (1849–1861) הוא אחת מיצירותיו הפופולריות ביותר של המלחין. הקונצ'רטו הוקדש לתלמידו של ליסט, הנס ברונסרט פון שלנדורף, שביצע אותו בבכורה בווימאר ב־7 בינואר 1857. ראשיתה של היצירה בסקיצות מוקדמות שרשם ליסט בשנות ה־30 של המאה ה-19. היצירה מהווה דוגמה מבריקה לגישתו הסימפונית של ליסט לצורת הקונצ'רטו. 



התזמורת הסימפונית ירושלים, ברלין 2025, צילום: Jonathan Elboim
 
על המבצעים:

יוליאן רחלין, כנר, מנצח

מהכנרים והוויולנים הבולטים בעולם, מכהן מאז 2023 כמנצח הראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים, ובמקביל משמש מנצח ראשי של תזמורת קריסטיאנסנד בנורווגיה, מנצח אורח ראשי של הפילהרמונית של טורקו (פינלנד) ומנהל אמנותי של פסטיבל אייזנשטאדט באוסטריה. רחלין נולד בווילנה למשפחה של מוזיקאים ועבר לאירופה מבריה"מ כילד. הוא למד בקונסרבטוריון של וינה בכיתתו של בוריס קושניר ובשיעורים פרטיים עם פנחס צוקרמן. בשנת 1988 היה לסולן הצעיר ביותר שניגן עם התזמורת פילהרמונית הווינאית, בניצוחו של ריקרדו מוטי. מאז הופיע עם התזמורות והמאסטרים החשובים בעולם. על הוויולה החל לנגן בהשראתו של פינחס צוקרמן - והפך בהדרגה גם לאחד מהוויולנים המבוקשים בזירה הבינלאומית. 
 
שרה מק'אלראבי, כינור

 כנרת וויולנית קנדית בעלת קריירה בינלאומית מרשימה, שזכתה לשבחים בעיתונות האיטלקית כ"אמנית המושלמת". בעיתונות הצ'כית נגינתה תוארה כבעלת "צליל אלוהי ומעודן". היא בוגרת קונסרבטוריון קליבלנד ובית הספר למוזיקה של אוניברסיטת ייל. הופיעה בפסטיבלים רבים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה, בהם פסטיבל האביב של פראג, פסטיבל סיון, פסטיבל אוטווה ועוד. מייסדת ומנהלת אמנותית של אגודת המוזיקה הקאמרית של מקסיקו. מק'אלראבי מנגנת על כינור של Ferdinando Gagliano משנת 1791 ועל ויולה של Lorenzo Storioni  משנת 1785, המושאלים באדיבות קרן פרטית מווינה. 



שרה מק'אלראבי, צילום: Julia Wesely
 
אלון קריב, פסנתר

אחד הפסנתרנים הצעירים המבטיחים בישראל. בוגר של בית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, שם למד בכיתתו של תומר לב, ושל בית הספר ג'וליארד ביו יורק, שם למד בכיתותיהם של יוכבד קפלינסקי ושל ג'וליאן מרטין. קריב הופיע כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, עם התזמורת הקאמרית האנגלית ועם תזמורות בסלובניה, איטליה ובריטניה. הוא זוכה של תחרויות לאומיות רבות, ובהן תחרות הפסנתר על שם פנינה זלצמן. אלבום הבכורה שלו ייצא בקרוב בחברת התקליטים "היפריון" בבריטניה. 



אלון קריב, צילום: מיכאל פאביה
  
 מיכאל מרינג, מנצח 

מנצח ישראלי צעיר ומבטיח, המשמש כיום כעוזר המנצח הראשי של יוליאן רחלין בתזמורת הסימפונית ירושלים. נולד במוסקבה ב-1991, למד קלרנית בבית הספר גנסין ובהמשך בקונסרבטוריון של ורסאי, שם זכה באות הצטיינות ובפרסים בינלאומיים. את לימודי הניצוח השלים בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי במוסקבה. בין השנים 2019 ו-2022 שימש כמנצח בתזמורת הקאמרית של תיאטרון הבולשוי וב-2022 ערך את הופעת הבכורה בתיאטרון עצמו. ב-2023 עשה חיל כשהשתתף במספר תחרויות ניצוח וזכה במקום השלישי בתחרות הניצוח הבינלאומית השנייה שנערכה בהונג קונג ובמקום השלישי בתחרות הניצוח היוקרתית על שם גז'גוז' פיטלברג, שנערכת בפולין אחת לכמה שנים.

  
  

מיכאיל מרינג, צילום: מיכאל פאביה
 
מבצעים:
יוליאן רחלין, מנצח וסולן (כינור)
מיכאל מרינג, מנצח
שרה מקאלראבי, ויולה
אלון קריב, פסנתר
 
תוכנית:
פנדרצקי - קונצ'רטו כפול לכינור ולוויולה, בכורה ישראלית
ליסט - קונצ'רטו מס' 2 לפסנתר


ויינברג - סינפונייטה מס' 1
דבוז'ק - סימפוניה מס' 9, מן העולם החדש
 

שלישי 2 בדצמבר 2025, האולם הסימפוני על שם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים, בשעה 19:30, רביעי 3 בדצמבר, מרכז רפפורט, חיפה, בשעה 19:30, רביעי, 10 בדצמבר, האולם של התזמורת הסימפונית הממלכתית, קובנה, ליטא, בשעה 18:00, חמישי 11 בדצמבר, האולם של האגודה הפילהרמונית הלאומית, וילנה, ליטא, בשעה 19:00. רכישת כרטיסים