קולנוע - עולים השבוע: "אהבה" ועוד

דרמה. סרטו של דאג יוהאן האוגרוד - סרט חשוף, שיש בו הרבה מחשבה וחמלה

"אהבה" (נורבגיה 2024) ****

דרמה. סרטו של דאג יוהאן האוגרוד שבמרכזו מריאן (אנדראה בריין הוביג), רופאה עניינית ויעילה שעובדת בבית חולים באוסלו, ותור (טאיו צ'יטדלה יקובסן), אח מתחשב ואמפתי, משוחחים זה עם זה כשהם שטים יחד במעבורת המובילה אותם ממקום העבודה לביתם, ולהיפך. הוא מספר לה שהוא הומו ומחפש תמיד אחר סטוצים מזדמנים עם פרטנרים מתחלפים. מריאן מגלה לו שהיא מנסה למצוא מערכת יחסים ארוכה ויציבה עם גבר. אחרי שהיא שומעת על חוויותיו והרפתקאותיו המיניות והאינטימיות שנוצרת במפגשים אלה. מריאן מסתקרנת ומתחילה לתהות האם זו יכולה להיות אופציה גם עבורה. ואז, בעקבות פגישה עיוורת עם גבר היא מפתחת איתו קשר, שאינו פוסק גם כשהיא מגלה שהוא נשוי. 119 דקות. אהבה

אהבה, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ביקורת

זהו הפרק הקולנועי שחותם את הטרילוגיה של האוגרוד, לו קדמו "סקס" ו"חלומות". אבל בעוד הקודמים "סבלו" לטעמי מעודף פטפטת, עד כדי "חפירות", "אהבה" הרבה יותר קליל ומעודן, וכך ניתן להתרשם במבט בלתי מחייב מסצנת הדייטים של אוסלו. לא כמשהו מחייב, אלא פרי-סטייל. משיחות של הגיבורה, הגיבור והקרובים להם, וממפגשים מהסוג האישי בין הנפשות הפועלות. וכך באים כאן לידי ביטוי ההרפתקאות והלבטים הרומנטיים של מריאן, המחפשת את עצמה ואת מה שיהיה טוב עבורה בקשר עם גברים בעולם הרומנטי, ובקשר של עזרה וסיוע של תור לגבר אחר, חולה, אותו הוא סועד במסירות. "אהבה" הוא סרט חשוף, שיש בו הרבה מחשבה וחמלה.

"מהיר יותר" (צרפת 2025) *** וחצי

דרמה. סרטו של מורגן ס. דילברט. מקס (פאולה לוקאטלי) היא בת עשרה שמגלה שהתשוקה האמיתית שלה היא להתחרות במירוצי מכוניות. והיא עושה זאת תחילה במסגרת מועדון מירוצים של חובבים. אבל עד מהרה מתברר שהיא מהירה, חסרת פחד וטובה בתחום הזה מכל הבנים שאיתם היא מתמודדת. אמא שלה פאולין (אן מאריווין) תומכת בה למרות שהיא חוששת מהספורט המסוכן בו בחרה בתה. למקס יש רגשות אל וויל (קליב מאייר) המתמודד מולה. כאשר שניהם מגיעים להתמודדות על מקום בליגה של הגדולים – פורמולה 1 – מתברר שהספונסרים יעדיפו להשקיע בוויל, בגלל שהוא בן, ובכך מקפחים את מקס, שניצחה אותו בתחרות המכריעה. וכאשר אמא שלה תיפגע קשות בתאונה בזמן שהיא תנסה למנוע פגיעה של מקס שרכבה היה מעורב בתאונה, נראה כי נסתם הגולל על האמביציות של הבת להפוך לאלופה בתחום תחרויות הרכב המוטורי. 98 דקות. מהיר יותר

מהיר יותר, תמונה באדיבות Five Stars Distribution

ביקורת

הנראטיב של הסרט הזה דומה לאלה של סרטי מירוצים למבוגרים, דוגמת "פורמולה 1 – הסרט". יש כאן קונפליקטים דומים, אם כי באופן מובהק נכנס כאן העניין הפמיניסטי. מקס היא נערה הפועלת בתחום שבו ההגמוניה שייכת לנערים, והסרט מראה איך היא מתמודדת עם הסיטואציה הזו, בנוסף על המירוצים עצמם על המסלול. הסרט עשוי טוב למדי, משולבות בו דרמות הכרחיות, מקצועיות ומשפחתיות, ולמרות כמה קלישאות הוא עובד בהחלט באופן סביר.

"לנצח נצחים" (ארה"ב 2025) ***

דרמה. סרטו של דייוויד פרייני. ג'ואן ובעלה, זוג מבוגרים נשואים, מעורבים בתאונת דרכים קטלנית ומגיעים לסוג של לימבו – תחנת מעבר לפני הנצח המוחלט. ג'ואן (אליזבט אולסן) ולארי (מיילס טלר) הם נראים צעירים בפאזה הזו, כמו לפני 40 שנה, ומחפשים באופן טבעי זה אחר זה. אלא שלתמונה נכנס גם לוק (קאלום טרנר), בעלה הראשון של ג'ואן, לו הייתה נשואה זמן קצר, בצעירותם. העניין הוא שעליה להחליט בתוך פרק זמן קצוב עם מי מהם תרצה לבלות בנצח. 114 דקות. לנצח נצחים

לנצח נצחים, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

ביקורת

האבטיפוס הבולט של הז'אנר הזה הוא כמובן "השמיים יכולים לחכות" (1978) עם ג'ולי כריסטי וורן בייטי. אבל הסרט הזה בכלל לא מתקרב אליו, בשום פרמטר. "לנצח נצחים" אולי היה רוצה להיות קומדיה רומנטית, אבל גם כדרמה הוא בינוני למדי. הקונפליקט של ג'ואן עם מי ללכת והבחירות בה של מי שהיו שני בעליה, פשוט לא מעניינות. אהבתי רק את רעיון של תחנת המעבר, אולם נוסעים וטסים ליעדים שונים, כשהז"לים מלווים בידי מדריך או מדריכה אישיים המלווים אותם עד התחנה הבאה במסע שלהם לעבר הנצח. יש כאן רומנטיקה בקטנה, וכל שאר האלמנטים זניחים למדי.

"פליי דייט" (ארה"ב 2025) ***

דרמה. סרטו של לוק גרינפילד. בריאן מרגיש שהוא לוזר. גם בעבודה וגם בחייו האישיים. כשאשתו מבקשת ממנו לשמור על בנה הצעיר, הוא לוקח את הילד לגינת המשחקים. שם הוא מבחין בג'ף (אלן ריצ'סון), גבר חסון, מוצלח, ההפך ממנו, שמשחק עם בנו. להפתעתו ג'ף מזמין אותו ואת ילדו לפליי-דייט אבות וילדים, אחה"צ קליל של סמול טוק ופוטבול. אך בין רגע, הבילוי הופך למרדף מסחרר של מכוניות ולאחריו לקרב מול עשרות שכירי חרב המחפשים לחסלם. בריאן, שלא מבין מה נפל עליו, מציג חוסר כישורים טקטיים בעוד ג'ף נחוש להצילם. יחד, האב מהפרברים וזה ה"אידיאלי" הופכים את מה שהיה אמור להיות אחר צהריים רגוע להרפתקה מסחררת. 93 דקות. פליי דייט

פליי דייט, תמונה באדיבות Red Cape

ביקורת

החלק הראשון של הסרט עמוס במרדפים מטורפים, עוצרי נשימה, כשבריאן בכלל לא מבין איך נקלע למצב הזה עם בנו, ואיך הם יוצאים מזה. אבל כשהעניינים קצת נרגעים, הסרט הופך להיות למוצר אקשן-מתח סטנדרטי למדי. לא מרתק ולא מפתיע. וזה חבל. אילו הוא היה מצליח לשמור יותר על מרכיב ההפתעה שהודגם בפתיחה, הוא יכול היה להתפתח לכיוונים אחרים, הרבה יותר מעניינים.