האופרה הישראלית מעלה לראשונה את "יולנטה", הפקה חדשה ליצירתו של צ'ייקובסקי. האופרה שהייתה האחרונה והאישית ביותר שחיבר המלחין האלמותי, משלבת מוזיקה עדינה עם עומק רגשי ומעניקה לקהל חוויה מוזיקלית ייחודית ונוגעת ללב.
 
אהבה מנצחת כל
 
יולנטה (אנג'לינה אחמדובה) היא נסיכה עיוורת שגדלה בגן מבודד בארמונו של אביה המגונן, המלך רנה (וזגן גזריאן), שמסתיר ממנה את עיוורונה, את קיומם של אור וצבע ואפילו את דבר היותה נסיכה. היא מתגוררת, כאמור, בגן סגור באחוזת המלך שבדרום צרפת, ומי שמגדלים אותה הם שומר הקרקעות (יורי קיסין) ואשתו (עדנה פרוחניק) שמפנקים אותה ומנעימים את זמנה.

כאשר הרופא איבן-האקיה (יונוץ פסקו) מגיע לטירה עם הבטחה לריפוי, הוא מציב תנאי מיוחד: יולנטה תוכל להירפא רק אם תרצה בכך מרצונה החופשי, לאחר שתגלה את מצבה. באותו זמן מגיע אל הגן האביר וודמון (אלכסיי דולגוב), והאהבה ניצתת בין השניים.
 
האהבה שמתעוררת בליבה של יולנטה מעניקה לה את הכוח לבחור - לבחור לראות, לבחור באהבה, לבחור בחיים. כאשר היא זוכה בחוש הראייה ובאהבה, היא מגלה תובנות חדשות על יופיו ומורכבותו של העולם שנגלה לעיניה לראשונה..


יולנטה, צילום: יוסי צבקר



מנעד רחב של רגשות
 
"יולנטה", יש לציין, אינה רק האופרה האחרונה של צ'ייקובסקי שחוברה בשנת 1892, אלא גם אופרה שנחה בשלווה על מדפי ספריות התווים של בתי אופרה במשך שנים וחזרה לבמות רק בעשורים האחרונים. כאן בישראל שמענו אותה לראשונה במלואה בפסטיבל "קלאסי בים האדום" בחורף 2014 בביצוע קונצרטי בניצוחו של ולרי גרגייב.  

"יולנטה" היא אופרה קצרה, כשעה ו-40 אורכה, שלתוכה מכניס המלחין מנעד רחב של רגשות. האחראי על הביצוע המוזיקלי המוצלח הוא המנצח דן אטינגר שמכניס אותו לאווירה כבר מן הצלילים הראשונים המפתיעים - מעין פתיחה קאמרית של כלי הנשיפה מעץ.

מכאן ואילך אטינגר מוביל בבטחה את התזמורת, המקהלה ואת צוות הזמרים ונושם יחד איתם את מעברים מצב הרוח, את האריות הגדולות ובעיקר את המקהלה שמפליאה בהופעתה בפרקים הרבים שמספק לה צ'ייקובסקי.
תפקיד לא קל נפל גם בחלקו של ישראל אובל האחראי לתרגום האופרה ולהקרנתו, שהיה ער לכל הניואנסים הקטנים הנובעים משינויים ותיקוני בימוי של הרגע האחרון שבזכותו הצופים אינן חשים בהם כלל.   



יולנטה, צילום: יוסי צבקר
 

יולנטה, צילום: יוסי צבקר

קאסט זמרים מצוין
 
באשר לזמרים בהפקה הנוכחית, וזגן גזריאן (המלך) מרשים ומצליח להעביר את תחושת האב המוטרד והחושש לגורלה של בתו יולנטה (אנג'לינה אחמדובה המעולה), המובילה אותה במנעד הרגשות שמספקת העלילה - החל מהיותה עיוורת התלויה בסביבתה לצורך קיומה היומיומי ועד לגילוי האור בכל משמעות שהיא.

אלכסיי דולגוב (וודמון, המחזר) הוא דמות מופת של גיבור לירי. חברותיה של יולנטה (אנג'לינה אחמדובה) שולמית לאה קובלסקי (בריגיטה), ענת צ'רני (לאורה) ועדנה פרוחניק (מרתה) מצוינות אף הן, ויונוץ פסקו (איבן חאקיה) מרשים ברשמיותו כרופא, איש הסמכות הרפואית במערך הדרמטי והדמיוני משהו.

לגבי התזמורת, הסימפונית ראשון לציון נשמעת היטב החל מן הפתיחה שהוזכרה וכלה בסאונד התזמורתי העשיר הכולל הפעם שני נבלים, שמוסיפים ניחוח של אגדה לטקסטורה הדרמטית.  


יולנטה, צילום: יוסי צבקר


יולנטה, צילום: יוסי צבקר

ניצוח: דן אטינגר
בימוי: שירית לי וייס
עיצוב תפאורה: אדם קלר
עיצוב תלבושות: אולה שבצוב
עיצוב תאורה: נדב ברנע
מנצח המקהלה: איתי ברקוביץ'
בהשתתפות התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ומקהלת האופרה הישראלית
 
סולנים:
יולנטה (סופרן): אני יורנץ / אנג'לינה אחמדוב
וודמון (טנור): אלכסיי דולגוב / פאבל וולוז'ין
המלך רנה (בס): וזגן גזריאן / סווה וומיק
רוברט (בריטון): עודד רייך / סמיון אנטקוב
איבן-האקיה, הרופא (בס/בריטון): בלינט ז'בו / יונוץ פסקו
אלמריק (טנור): עדי עזרא / פאבל וולוז'ין
ברטרנד (בס): יורי קיסין / יואב איילון
מרתה (מצו-סופרן): שי בלוך / עדנה פרוחניק
בריגיטה (סופרן): שלומית לאה קובלסקי / ורוניקה אודינצוב
לאורה (מצו-סופרן/סופרן): ענת צ'רני / תמרה נשרי 
18 בינואר 2026


יולנטה, צילום: יוסי צבקר




יולנטה, צילום: יוסי צבקר



 יום חמישי |22 בינואר| 20:00, יום שישי | 23 בינואר | 13:00, שבת | 24 בינואר | 20:00, יום שני | 26 בינואר | 18:00, יום רביעי | 28 בינואר | 18:00. מחירי כרטיסים: 210-490 ש"ח. בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19 תל אביב, טל': 03-6927700,  לרכישת כרטיסים