"זכינו להצלחה מסחררת"
 
את עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, אני פוגש במצב רוח מרומם. "זו ה-88 של התזמורת, ורק בשבועיים האחרונים זכינו להצלחה מסחררת עם הקונצרט 'השיר על הארץ' של מאהלר, בכיכובם של זמרת מצוינת ומנצח בינלאומי. מיד לאחר מכן יצאנו בתכנית עם הפסנתרן ניקולאי לוגנסקי. במילים אחרות, שני קונצרטים ברמה גבוהה ביותר בירושלים, אשקלון ותל אביב".
 
סיפור הקונצרט "שיר על הארץ" של מאהלר החל באולם סמולרש בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, אך מכירת הכרטיסים הייתה דלילה. לכן הוחלט להעביר אותו למרכז סוזן דלל בנווה צדק, שנועד למופעי מחול, הרחוק מלהיות מקום אידיאלי ליצירות ענק כמו הסימפוניה של מאהלר.
 
"בצוק העיתים אלתרנו, חלק משגרת ניהול תזמורת קלאסית. אנחנו ממשיכים בדהרה עם הרקוויאם של מוצרט פעמיים בירושלים, סולד אאוט, פעם אחת בבאר שבע, ואחר כך יוצאים להרפתקה גרשווינית עם 'פורגי ובס', הפתיחה הקובנית והרפסודיה מס' 2, עם אמנים בינלאומיים מארה"ב". 



התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור


 
"סיכוי גבוה שתתאהבו בז'אנר"
 
"אתה תופס אותי בסוג של היי", אומר אמסלם. ראשית, אני חרד מאוד לעתידה של המוזיקה הקלאסית בישראל, לא משום שהמוזיקה אינה מוצר טוב, אלא משום שבישראל אנחנו עסוקים בעיקר בדברים אחרים. נכון שיש הרבה טעמים מוזיקליים והרבה הרכבים מוזיקליים, ויש הרבה יוטיובים, ספוטיפיים, אבל יש כאן מוזיקה שהיא כיום, לשמחתי, מעין מקום מפלט  של בריחה מהמציאות. לשעה או שעה וחצי אנחנו ב'קופסת פלאים', גרמופון בן זמננו. אתה נרגע, אתה בעולם אחר. אתה חווה משהו שונה. אני בטוח שלפני מאה שנה החוויה השתלבה בטבע של אותה תקופה".
 
אני מסכים איתך לגבי ההתייחסות לעבר. בספרות יש לא מעט תיאורים של חווית ההליכה לקונצרט - החל מרכישת הכרטיסים, בחירת הבגדים, ולעיתים הכנה מראש בקריאת התווים. עצם היציאה, הזמנת הכרכרה, הבילוי והחזרה - כל אלה העצימו את מושג הקונצרט לפני שנים לא רבות. יחסית למספר התושבים, מעט אנשים צרכו קונצרטים.
 
"לפני שנים, כשהתחלתי בתפקיד, יזמתי מבצע שכל תושב ירושלים יקבל כרטיס חינם לבוא לקונצרט דרך 'כרטיס ירושלמי'. זה עבד לא רע. הגיעו כאלף אנשים במהלך השנה וגילינו לאנשים רבים את המושג 'קונצרט' – מושג שלא מוכר להם לא מן הבית ולא מן הילדות. היו רבים שהגיבו: 'מה זה קונצרט? מה אני הולך לראות?' בניתי על כך שמי שלא היה בחייו בקונצרט, ייכנס לאולם ויראה 70 נגנים על במה, יחוש בשקט מופתי ויחווה מוזיקה איכותית שכבר מתגלגלת מאות שנים. לראייה, בכל זמן נתון מנגנים צ'ייקובסקי במאות אולמות בעולם בערב אחד. ככל הנראה מדובר במשהו בעל ערך, אחרת זה לא היה קורה.

"בעוונותינו, אנחנו לא מתדלקים את האנשים כשהם יותר קטנים - לא מפתים ולא חושפים אותם. אני, למשל, לא שומע ב'גלי צה"ל' פינה קלאסית שתמשוך קהל צעיר, פינה בת עשר דקות אחת ליום, שהיא גם אתנחתא מחדשות היום. כן מוצאים את זה בערוצים אחרים שהם פחות מיינסטרימים, וזו בדיוק הבעיה. כאשר אתה דוחק את המוזיקה הזאת הצידה, היא נהיית אוונגרד. בישראל, שיש בה עשרה מיליון תושבים, מוזיקה קלאסית היא עניין אוונגרדי. אבל מי שכן נחשף אליה במקרה או שלא במקרה, באמצעות כרטיס חינם, הזמנה או חבר שהביא אותו לקונצרט, יש סיכוי גבוה שהוא יתאהב בז'אנר".
 
כלומר, אנחנו צריכים לדעת לשווק את המוצר?

"לא, 'לשווק' היא לא המילה הנכונה. כולם משווקים בכל הערוצים, בדיוק כמו שמשווקים מוצרים אחרים. העניין הוא להנגיש ולחשוף את המוצר לכל מי שחי בישראל באופן כזה שיוריד חסמים מן הסוג של: 'מוזיקה אליטיסטית', 'לא בשבילי' או 'מה זה בכלל?'. זה יכול לקרות מגיל צעיר".
 
"הכל מתחיל ונגמר בחינוך"
 
עד כמה אתה והמנהל המוזיקלי בונים תכניות שהקהל יגיע אליהן?
 
"יהתשובה פה מורכבת. זה שלא בהכרח התוכנית מושכת, כי אם אתה לא מכיר את צ'ייקובסקי ואני אנגן לך את הסימפוניה הרביעית, אתה לא תבוא. הכל מתחיל ונגמר בחינוך, ולשמחתי, בשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו עוסקים בחינוך. הרכבים של שלישייה או רביעייה מגיעים לבתי הספר, אחרי שהתלמידים למדו על המלחינים.

"אנחנו מגיעים, התלמידים אומרים 'רק רגע, זה מוכר, כבר שמענו את זה, כבר צפינו בזה'. הם רואים ומרגישים את הכינור במרחק נגיעה, מטר או שניים מן הנגן. בסופו של התהליך יש אירוע שיא, שהוא קונצרט בהיכל התרבות של העיר. כך בפתח תקווה, בכפר סבא, בנתיבות, ולשמחתי זה קורה עכשיו גם בירושלים".
 
אתה מדבר על אירוע ארצי?
 
"לא. אני מדבר על אירוע מקומי שצריך לקרות בכל עיר בישראל. תשכפל את זה לכל ישראל וקיבלת מֶגָה אירוע ארצי כל השנה. כך נוכל לחשוף מאות אלפי ילדים למוזיקה קלאסית. לסימפונית ירושלים יש כשלוש מאות גיחות לבתי ספר, ובהמשך כ-25 קונצרטי שיא, ועדיין זו טיפה בים. ילד שנחשף לתיאטרון בגיל צעיר, בהמשך ירכוש מנוי לתיאטרון. כך גם במוזיקה. איך הוא יבוא לקונצרט אם הוא לא שמע את הצלילים האלה קודם בשום מקום? זה אבסורד.

"כשאני הייתי ילד היה שיעור מוזיקה. מורה היה נכנס לכיתה, כותב על הלוח מילות שיר, ואנחנו הילדים היינו שרים. מזייפים, אבל שרים. היום יש לנו סדרה בסימפונית: 'שרים עם תזמורת'. שירי ארץ ישראל עם המנצח אלדד שרים וזמרים, זה בינגו! אתה מגיע לקונצרט כזה, מקבל תכנייה, ואתה מגלה שיש עוד קונצרט. החשיפה חייבת לבוא מערוצים שונים - גם מ'שרים עם תזמורת', גם מסדרה X, מוזיקה קלה ועוד".
 
"מה שהקהל דורש הוא מקבל"
 
 
מה על מעמד הנגן בכל המערך הזה?
 
"אנחנו תזמורת של 80 נגנים. צריך לזכור שנגן לא מגיע לתזמורת אחרי שלוש שנות לימודי תואר באוניברסיטה. הוא מגיע אחרי לפחות עשרים שנה של נגינה. זה המקצוע הכי תובעני והכי פחות מתגמל. יש לנו נגנים פנטסטיים שעובדים קשה מאוד - מאתיים חזרות בשנה ועוד מאה פלוס קונצרטים. כמובן שאנחנו כל הזמן מחפשים נגנים ואנחנו עושים אודיציות. הקוריוז הוא שמדי פעם אתה מחפש נגנים ואתה לא מוצא אותם כי הם עזבו את הארץ  ואז אני נאלץ לייבא שניים-שלושה נגנים מחו"ל לעונה שלמה. זה עצוב.

"אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להציב במקומות מפתח - לדוגמה, נגן בסון ראשון - נגנים פחות ממצוינים. אלו קריטריונים של איכות שמכתיב המנהל המוזיקלי הנפלא שלנו, יוליאן רחלין. הוא, ככנר סולן עם קריירה בינלאומית וכמנצח מעולה, אינו מוכן להתפשר עליהם, ובצדק. אתה לא יכול כל הזמן להיות הרכב מלא של כוכבים. זה מזכיר קצת קבוצת כדורגל".
 
כולם יגידו, לא כל אחד דני אבדיה
 
"בדיוק. אם הוא דני אבדיה במוזיקה, הוא כבר יהיה סולן בינלאומי. לשמחתי, יש לנו נגנים ראשונים מעולים, נגני משנה לראשון מצוינים, וגם נגני 'טוּטי', שהם נגנים בקבוצה, טובים. תזמורת סימפונית היא מקום עבודה שלא מעט נגנים נכנסים אליו בגיל צעיר ויוצאים בגיל פנסיה. לדוגמה, יואב ליפשיץ, נגן כלי ההקשה שניגן איתנו 42 שנה, יצא לפנסיה. חיפשנו מחליף ולא מצאנו, ואז החזרנו את יואב לעונה הזו. זו מלאכה לא פשוטה לתחזק רמת נגינה ותמהיל נגנים שיודעים בזמן אמת, לתת את הכי טוב שיש. קיימנו שני סיורים באירופה ב-2025, באולמות הטובים ביותר. הקהל דרש וקיבל שלושה הדרנים בכל פעם. יודעים להעריך איכות". 
 

יוליאן רחלין, צילום: Ashley Klaasen 
 
מוזיקה ישראלית מקורית
 
ומה באשר ליצירות ישראליות חדשות?
 
"נתחיל מזה שאני חסיד של יצירות מקוריות. עם כל הכבוד ליצירות שנכתבו בעבר, אני מסתכל מאה שנים קדימה. מן הסתם, עוד ינגנו צ'ייקובסקי, זה בטוח - אבל איפה היצירה המקורית הטובה שמלחין כותב עכשיו? אנחנו מחויבים ליצירה ישראלית. זה בתקנון העמותה של התזמורת.

" לצורך העניין, יש לנו מלחין בית ישראלי מצוין, בנימין יוסופוב. אנחנו דוחפים את המוזיקה המקורית בכל הכוח. אם למשל ישנו האירוע השנתי, חג המוזיקה הישראלית, אנחנו דוחפים כעבור חצי שנה להפיק 'שבוע מוזיקה ישראלית'.

"אנחנו עושים זאת כי זו חובה אמנותית, אבל זו גם הדרך שלנו להחזיר - כי אנחנו מקבלים תקצוב ממשרד התרבות. אנחנו רוצים להיות הוגנים ולשרת את האוכלוסייה הישראלית שעוסקת במוזיקה, וגם לייצר את ההמשכיות למוזיקה המקורית הישראלית". 


בנימין יוסופוב (צילום: יעקב אבירם)  
 
מייצגים את הפנים היפות של ישראל
 
 
בעבר הרחוק, ואפילו הרחוק מאוד, התזמורת שלך שידרה ברדיו קונצרטים לפחות פעם בשבוע. מה קורה אתכם כיום בתחום ההקלטות?
 
"ראשית כל, הרדיו שינה את פניו מאז סגירת רשות השידור. לצערנו לא מצאנו לעצמנו בית אחר במקום רשות השידור. תאגיד השידור 'כאן' הוקם ללא גופי סמך, וכיום פנינו לבית מצוין - עיריית ירושלים. מבחינתי, זהו חוף מבטחים מכל הבחינות. ואם נחזור לשאלתך, 'קול המוזיקה' משדר את כל התזמורות. לנו לדוגמה יש שלושה-ארבעה שידורים בשנה: קונצרטים חשובים, תכניות שמעניינות את קול המוזיקה, כמו כל תזמורת – כולל הפילהרמונית - וטוב שכך. לעומת מה שהיה פעם, מונופוליסטי כשלסימפונית הייתה עדיפות ברורה, אני בעד תחרות ותחרות בריאה. במקרה הזה, 'קנאת סופרים תרבה חכמה'".
 
כן, אני התייחסתי לתקופה שהתזמורת שידרה מאולם ימק"א או מהנרי קראון, אבל זה מן הסתם נגמר.
 
"זה נגמר. כזכור, התזמורת שידרה עוד בימי המנדט הבריטי. אבל הייעוד אז היה לשדר, ולכן התזמורת שידרה כמה שיותר. היה לנו תג ואופי של תזמורת משדרת. היום יש הרבה ערוצים לצרוך מוזיקה. למעשה, כשאני באתי לתזמורת וקיבלתי את שרביט הניהול מיאיר שטרן המיתולוגי, הבנתי שאנחנו צריכים להיות 'תזמורת אמנויות הבמה' בצורה מובהקת. לשדר זה די.אן.איי. אחד, ולנגן לקהל ולהביא עוד קהל זה בעיני אופרה אחרת".
 
נכון.
 
"מכל הבחינות. חצינו את הרוביקון, אנחנו תזמורת אמנויות במה. חשובה לנו התוכנית, המנצח, הסולן, ומעל הכל הקהל. עשינו מהלך מאוד גדול שאומר 'יציאה מירושלים'. אנחנו מופיעים בכל הארץ".
 
אכן, אני רואה את לוח הקונצרטים של התזמורת.
 
"אנחנו מופיעים באשקלון, באר שבע, אשדוד, חיפה, פתח תקווה, ובטח שכחתי עוד מקומות. 75 אחוזים של הקונצרטים בירושלים, כי אנחנו הארד קור ירושלים, אבל אנחנו לחלוטין רואים את עצמנו משרתים את כל תושבי ישראל, ומייצגים את ירושלים והמדינה בסיורים לחו"ל. אלו גם הפנים היפות של ישראל". 



עופר אמסלם, צילום: דוד וינוקר
  
 
תזמורת עם חשיבה בימתית
 
אתה יכול לאפיין את קהל הבית שלכם בירושלים? אני זוכר, למשל, גם לא מעט חובשי כיפות בקהל.
 
"לחלוטין. אותו מגוון - חילוניים, עולים מרוסיה, המון יוצאי ארצות אנגלוסקסיות, חרדים וגם צעירים שלומדים מוזיקה, באים לקונצרטים. מאז שהוגדרנו כתזמורת אמנויות במה הרחבנו את הקהל בירושלים ובכלל".
 
מי הגדיר אתכם כתזמורת אמנויות הבמה?
 
"בגדול, זה המעבר החד שעשינו עם כניסתי לתפקיד בשנת 2020. תזמורת משדרת לרדיו נראית ומתנהגת אחרת מתזמורת שמתחרה על לב הקהל. אתה חייב להיות במתח בריא כדי להוציא את התוצאה הכי טובה בערב הקונצרט. באופן סימבולי, גם האולם נראה אחרת. כשבאתי לראות את התזמורת לפני שקיבלתי את שרביט הניהול, אחת ההתרשמויות שלי הייתה שהאולם נראה יבש. תאורה לא מושכת, אווירת 'שידור'. שינוי קטן - תאורת צבע לפי אופי הקונצרט -מקרבת, מחברת ומעצימה את החוויה לקהל שמגיע ובוחר שוב אחרי זה להגיע".
 
חשיבה מעניינת.
 
"זו חשיבה של במה. עוד שינוי למשל הוא שיש לנו 'וידאו פרוגרם'. אנחנו שולחים לבאי הקונצרט מסרון לנייד עם תוכניית וידאו שאנו מייצרים. בלחיצה אחת אתה מקבל תוכניה עדכנית אודות היצירות, המלחינים והאמנים, תוכניית וידאו המדברת בגובה העיניים ומסבירה באופן שכיף לצפות ולהקשיב. 7-8 דקות בבית, והגעתם פרפקט לקונצרט. כך העצמנו את החוויה שלפני, השכלנו את הקהל וחסכנו הדפסת נייר מיותר".
 
"הכל השתנה, ואנחנו בהתאם"
 
אם אכנס לאתר, אמצא את תכניית הווידאו?
 
"לא. אתה תקבל מסרון רק אם רכשת כרטיס לאותו קונצרט. בנוסף, אם בעבר קיבלת תקציב מרשות השידור וניגנת את היצירות, מילאת את ייעודך. היום אני לא מקבל שקל אחד מרשות השידור. אני צריך לשלם אם אני רוצה שישדרו אותנו בתאגיד 'כאן'. להגיע לקהל היום זה פרסום ברשתות החברתיות.

"כדי למשוך קהל, אני משקיע בווידאו לא פחות ממה שאני משקיע בקונצרט עצמו. עמודי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו חיים ובועטים. הכל השתנה, ואנחנו בהתאם. מי שלא משנה דרכיו מוצא עצמו מחוץ למשחק. לראיה, ההכנסות העצמיות שלנו נשקו ואף עברו את השישה מיליון ₪ - פי 2 ממה שהיה בשנת 2019, ערב כניסתי לתפקיד.

"התזמורת, בנוסף לקונצרטים למינויים, עושה המון פרויקטים מוזיקליים בשיתוף פעולה עם יד ושם, יד בן צבי, עיריית ירושלים, המגזר הערבי-נוצרי - קיימנו סדרת קונצרטים בכנסיות בישראל, קונסרבטוריונים בעיר, עמותות אופרה ירושלמיות, האקדמיה למוזיקה והרשימה עוד ארוכה".