שלוש הקרנות אל תוך הלילה

"אדפה", הגרנד אופרה של המלחינה ציפי פליישר, תעלה בערב חגיגי של שלוש הקרנות אל תוך הלילה בבית אקו"ם בנמל רידינג בתל אביב. ההקרנה בנוכחות היוצרת ציפי פליישר.

היצירה היא שילוב של מיתוס אכדי עתיק בן ארבעת אלפים שנה עם טכניקות חיבור וטכנולוגיה חדישות, הרבה חושניות ותנועה.

אדפה, היצור שעלה מן הים, נקרע לאורך האופרה בין העולם האירוטי שעל פני האדמה לבין עולם הנצח שבשמיים. לבסוף הוא מזדווג עם סופת הדרום, הכח הנשי אשר בתחילת האופרה נאבק בו בעוצמה רבה. ליברית: שלמה יזרעאל על פי המקור האכדי.
 
מוזיקה ובימוי: ציפי פליישר
דרמטורגיה: יוספה אבן-שושן
ליברית: פרופ' שלמה יזרעאל

 
אדפה - גרנד אופרה

 
האופרה מבוססת על מיתוס עתיק ממסופוטמיה, ששרד בשפה האכדית; הליברטו משמר את השפה המקורית, ובכך מהווה נקודת שיא בסדרת יצירותיה של פליישר המחיות שפות שמיות עתיקות, ששרדו רק בממצאים ארכיאולוגיים - שילוב של מיתוס עתיק בן 4,000 שנה עם טכניקות חיבור וטכנולוגיות חדישות.

במוקד המיתוס עומד אַדַפַּה, יצור שעלה מן הים, הנקרע לאורך האופרה בין העולם הארוטי שעל פני האדמה לבין עולם הנצח שבשמים. במערכה הראשונה, אדפה, משרתו של אֶאַה, אל הים והחוכמה, מסרב לפיתוייה החושניים של רוח הדרום – המייצגת את פריון האדמה – להזדווג עמה, ובסופו של דבר שובר את כנפה.
 
במערכה השנייה, אנו עדים לתוצאות ההרסניות של המאבק הזה: ללא רוח הדרום, חדל הפריון על הארץ, ההופכת לשממה עקרה. כאשר אַנוּ, אל השמים, לָמֵד על הסיבה לכך, הוא מזמן את אדפה לשמים בזעם. אל הים, אדונו של אדפה, מדריך אותו בטרם עלייתו השמימה, ומסובב אותו בכחש: הוא מזהיר אותו שלא יאכל ולא ישתה ממזון המוות שיוצע לו בשמים.

במערכה השלישית, עולה אדפה השמימה ומתעמת עם אל השמים. רק לאחר שהוא מסרב לאכול ולשתות, בהתאם לפקודתו של אל הים, הוא לָמֵד שבכך סרב לקבל חיי נצח - שכן אל השמים הציע לו מזון החיים. הוא זוכה, אם כן, לסיור מרהיב בשמים, אך לא בחיי נצח. בסוף האופרה, הוא חוזר לאדמה; הפעם הוא נענה לחיזוריה של סופת הדרום, הכוח הנשי אשר בתחילת האופרה נאבק בו בעוצמה רבה. ההזדווגות ביניהם מובילה לפריון עלי אדמות. הפינאלה של האופרה נושא את הכותרת "המנון פוריות".