באה מאהבה
 
"ראשית," פותחת ארנהיים, "אני לא המנהלת האמנותית של הפסטיבל וגם את ניהול העמותה העברתי ל ויקטוריה סקלמה (על כך בהמשך), אני בכל זאת אגיד שהקו שנתן עידו שפיטלניק  מנהל הפסטיבל, הוא לכאורה "מדומיין מחדש" כלומר,  משלבים יצירות ידועות ומנסים עליהן 'פטנט' חדש או מנסים עליהן עיבוד מחדש.

מסע החורף – מדומיין מחדש

למשל הקונצרט הראשון יצירה שאתה מכיר ורבים מכירים  'מסע חורף' של שוברט. על הרקע הזה כתבה רוני רשף יצירה שנקראת 'מסע קיץ' -  יצירה שמתייחסת לטקסטים עבריים שמתייחסים לקיץ הישראלי.   יהיה מאד מעניין לשמוע עם הפסנתרן חגי יודן, הבריטון נעם היינץ ביצירה של רוני רשף וצפריר קולת. כך גם  Framed Dreams המופע של אבישי כהן, חצוצרן ונגן ג'ז המביא לפסטיבל משהו חדש עם נגנים קלאסיים כמו מור בירון נגן הבאסון, אסתר וולדרס בצ'לו ונמרוד קלינג בבס.  הסרט מסע החורף שיוקרן  - לאחר שאמנים מחו"ל  הודיעו שלא יגיעו, מתאר תהליך עבודה  שנעשה עם אמן וידאו. שוב בהתייחסות לאותו 'מסע חורף'.  מה אנחנו עושים? איך אנחנו עולים על הבמה עם עבודת וידיאו חדשה? לא מראים את התוצר, אלא את תהליך העבודה, שזה ניסיון לחדש על סמך הישן או המוכר.  



מסע החורף - מדומיין מחדש


האהבה מנצחת הכל 

"אנסמבל מצו" מביא שתי מיני אופרות, האחת של פרנסואה קופרן והשנייה של שרפנטייה. מבצעים אותן  לכאורה מבלי לעשות אופרה. בביצוע משתתפים אנסמבל מצו וארבעה זמרים טל גנור, נעמי בורלא-לוי, ניצן אלון ודורון פלורנטין עם הרכב קאמרי קטן עם המנצח ונגן צ'מבלו מיגל ז'אלוטו שמגיע  מפורטוגל. המיזם היה אמור להתרחש  כמה פעמים אבל בכל פעם מלחמה אחרת מנעה את הביצוע ולמעשה גרמה לדחייתו.


אנסמבל מצו, צילום: אביטל פלג



 יוני רכטר - מעשה בשלושה אגוזים

כך גם ב'מעשה בשלושה אגוזים' למילים של לאה גודלברג, שחיבר בשעתו יוני רכטר עבור התזמורת הפילהרמונית. היצירה נגנזה, לא מנגנים אותה. בפסטיבל תזמורת הרחוב הירושלמית לקחה את היצירה ובקשה מיוני רכטר  את העיבוד לתזמורת שהיא הרבה יותר קטנה מן הפילהרמונית ויצירה שתנוגן באולם קטן הרבה יותר מ'היכל התרבות'  דני ארליך מביים, יאיר פולישוק מנצח ואתם תזמורת הרחוב הירולשמית וצוות אופרה ק'אמרה, ארבעה זמרים-שחקנים. הכל הרבה יותר מצומצם.

כעיקרון זה הקו שהולך פחות או יותר עם הפסטיבל השנה כמו למשל המפגש בין מוסיקאים ליטאים למוסיקאים ישראלים, שכבר נפגשו  בעבר והנה נוצר כאן משהו חדש

וולפה משפחתי

עוד אירוע מיוחד הוא הקונצרט המוקדש ליצירות שטפן ווֺלפֶּה, מלחין יהודי גרמני, שורד שואה שהספיק לברוח לארצות הברית בזמן. הפסנתרנית מיכל פרידלנדר למדה את המוסיקה שלו והיא מביאה לפסטיבל קונצרט ברובו יצירות  של מלחין, שלמען האמת כמעט ואינו מוכר בארץ היום. את ההסברים יציע המלחין הישראלי מיכאל וולפה, קרוב משפחה רחוק, (המלחין היה בן דוד של סבא).  מיכאל וולפה יתבל את הטקסטים שלו כמנחה במהלך הקונצרט. מיכל בחרה יצירות לא רק של וולפה אלא גם של פאול בן חיים שעבד איתו, כדי שניטיב להכיר את הסגנון שלו לידם.  זה משתבץ היטב בניסיון של הפסטיבל לחדש משהו שאנחנו לא כל כך מכירים ולהביא אותו לבמה.



מיכאל וולפה, צילום:  שמעון יאיר כהן

אירוע נוסף הוא הקרנת הסרט האילם משנת 1927  "ברלין סימפוניה של עיר"  סרט מוערך מאד ומדובר מאד. ליאור נבוק משתתף במופע במוסיקה שהוא מאלתר תוך כדי ההקרנה. בעצם נשמע יצירה חדשה על סרט בן כמעט מאה שנים כמעט.  שוב נסיון לחדש על משהו ישן, או משהו מוכר בצבעים עכשוויים, צבעים שיש לנו.   

כך גם ההרכב שכולל את הכנרת נושה שר, הוויולנית טלי קרביץ, הצ'לן יוני גוטליבוביץ' והפסנתרן רון רגב  יוצר אווירה אחרת כדי להקשיב למוסיקה וליצור עניין חדש וקהל חדש. לאו דווקא ביצירה חדשה אלא באמירה חדשה  אמירה אחרת כדי להקשיב למוסיקה – יצירות  מוקדמות של מנדלסון, דוחנאני ושוסטקוביץ'.  וכדי ליצור עניין וקהל  זה שוב חידוש.



יצירות מוקדמות של מלחינים גדולים


קונצרט בשכיבה

עוד אטרקציות הזמנה לשכב על מזרונים ולעשות מדיטציה עם הדרכה. וכמובן לא שוכחים שיש מוסיקה. לא מוסיקה שמלווה מסאז'ים, אלא מוסיקה מקורית שנכתבה בשביל המופע הזה.



צלילות - מדיטציה מודרכת



שירה עם הקהל

מופע נוסף מעניין הוא יצירה של המלחין דיוויד זאנק הסיפור על 'מוכרת הגפרורים' בביצוע המקהלה הקאמרית ירושלים. מה ששפיטלניק עשה כאן הוא הוסיף לאותו קונצרט אנסמבל הצ'לנים 'צ'ליל בגליל' של  יוני גוטליבוביץ'.  במופע יש ביצועים שונים ליצירות מוכרות כמו 'בּאכיַאנַאס בּרזילֵיירַאס' של וילה לובוס.  לקונצרט זה נוסף סֶשן  של שירה עם הקהל. מי שמעוניין להצטרף בשירה מוזמן להשתתף  באירוע עם הקהל מזמר שיתקיים בשעה 19:00 באותו יום. מדובר בכוראל של באך ואנחנו נשלח תווים לכל מי שרוצה לשיר או ללמוד לשיר בארבעה קולות במשך ארבעים וחמש דקות לפני הקונצרט עצמו. אתה בוודאי זוכר  (אכן אני זוכר) את התקופה שבה אנשים התקבצו יחד לשיר כוראלים של באך. יש מן הסתם רבים שמתגעגעים וזו ההזדמנות לשחזר חוויות של פעם.  


המקהלה הקאמרית ירושלים, צילום: נטשה שחנס


ומה התפקיד שלך בפסטיבל השנה

אין לי תפקיד, אני משקיפה, אני אחת שהטלפון שלה פתוח והפסטיבל יקר לליבי. חשוב לי שהוא יפרח ויצליח ויביא לבמה כמה שיותר קהל. אנחנו כמו כולם מתמקדים בתוצרת המקומית כי קשה להביא אנשים מחו"ל  אבל אני מקווה שהסכם השלום שאוטוטו ייחתם ושינוי תפיסת העולם  והשלום שאוטוטו קורה יגרמו לך שמשנת 2027 לא תהינה בעיות ויהיה כאן שיטפון של אמנים ולהקות ותיאטראות מכל העולם.  



אביגיל ארנהיים, צילום: יואל לוי