מנצח בר-כבוד

התזמורת הסימפונית ירושלים תפתח את עונת 2026–2027 בצמד קונצרטים חגיגיים, שמסמנים את תחילת כהונתו של המנהל המוזיקלי והמנצח הראשי החדש, דמיטרי יבלונסקי.

בקונצרטים, שיתקיימו בשבוע הבא בירושלים ובתל אביב, ינצח יבלונסקי על שתי יצירות מאת בטהובן – הפתיחה לאונורה מס' 3 והסימפוניה מס' 8 - ובתווך יבוצע הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 מאת רחמנינוב, עם הפסנתרן האמריקאי רופוס צ'וי.

הקונצרט פותח את עונתה ה-89 של התזמורת ואת הפרק החדש בחייה תחת הנהגתו של יבלונסקי, שמונה הקיץ למנהל המוזיקלי ולמנצח הראשי של התזמורת לתקופה ראשונה של חמש עונות. יבלונסקי, מנצח וצ'לן בעל קריירה בינלאומית ענפה, מקיים קשר רב-שנים עם התזמורת, ובשנת 2016 מונה למנצח בר-כבוד שלה. במסגרת פעילותו עמה ניצח עליה בישראל ובסיורים בינלאומיים. 



התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור
 

"אני נרגש מאוד להיבחר לתפקיד"

"בשנותיי בעשיית מוזיקה עם התזמורת הסימפונית ירושלים הייתה תמיד מחויבות עמוקה לגעת בנשמותיהם של אנשים באמצעות המוזיקה ולחבר ביניהם בחוויה משותפת, ללא קשר למי שהם או מהיכן הם מגיעים", אומר יבלונסקי. "העובדה שהתזמורת סימפונית ירושלים היא תזמורת ירושלמית, מירושלים - עיר המפגישה עמים, קבוצות, תרבויות ומסורות שונות - מעניקה לה, בעיניי, הבנה אינטואיטיבית של הרעיון הזה. אפשר לקרוא לזה 'הרמוניה' במובן הרחב והיפה ביותר של המילה. זו אחת הסיבות הרבות שבגללן אני נרגש מאוד להיבחר למנהל המוזיקלי ולמנצח הראשי של התזמורת".  
 
"פתיחת עונה היא תמיד רגע מיוחד עבור תזמורת, אבל השנה יש לה משמעות נוספת", אומר עופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים. "אנחנו פותחים פרק חדש עם מאסטרו דמיטרי יבלונסקי, מוזיקאי שמכיר את התזמורת ואת האנשים שבה היטב ושיש לו קשר עמוק ורב-שנים לירושלים. התוכנית שבחרנו לפתיחת העונה מחברת בין שתיים מהדמויות הגדולות ביותר ברפרטואר הסימפוני - בטהובן ורחמנינוב - ומפגישה בין דרמה, עומק, וירטואוזיות והומור. אנחנו שמחים לפתוח כך את העונה ומצפים לשנה של עשייה אמנותית ענפה, של שיתופי פעולה ושל מפגש עם הקהל שלנו כאן בירושלים ובישראל". 

לאונורה מס' 3 מאת בטהובן

הערב ייפתח בפתיחה לאונורה מס' 3 מאת בטהובן, אחת מיצירותיו התזמורתיות המוכרות והעוצמתיות ביותר של המלחין. בטהובן כתב ארבע פתיחות שונות לאופרה פידליו, והפתיחה לאונורה מס' 3 היא האחרונה והמרשימה שבהן. אף שבסופו של דבר בחר בטהובן לפתוח את האופרה בפתיחה אחרת, לאונורה מס' 3 נעשתה ליצירה עצמאית באולמות הקונצרטים.

הפתיחה היא למעשה דרמה מוזיקלית בזעיר אנפין: היא נפתחת באווירה קודרת ומסתורית, ובהדרגה הולכת ונבנית אל רגע של התפרצות ואור. החצוצרה המכריזה לקראת סופה היא מן הרגעים המזוהים ביותר עם היצירה, ומעניקה לה תחושה של מעבר מן המתח והאפלה אל חירות וניצחון.

הקונצ'רטו מס' 2 לפסנתר מאת סרגיי רחמנינוב

במרכז חלקו הראשון של הקונצרט יעמוד הקונצ'רטו מס' 2 לפסנתר מאת סרגיי רחמנינוב, בביצוע הפסנתרן רופוס צ'וי. עבור צ'וי זהו מפגש מחודש עם אחת היצירות המזוהות ביותר עם הרפרטואר שלו: בעבר ביצע את הקונצ'רטו בפרנקפורט עם התזמורת הקאמרית הפילהרמונית של סנט פטרבורג בניצוח יורי גילבו. היצירה, שהושלמה בשנת 1901 לאחר תקופה של משבר יצירתי בחייו של רחמנינוב, משלבת בין עומק לירי, עושר מלודי ווירטואוזיות פסנתרנית ותזמורתית.

המוזיקה נעה בין רגעים של אינטימיות וליריות לבין התפרצויות תזמורתיות ופסנתרניות וירטואוזיות. כבר בפתיחת הפרק הראשון מציג הפסנתר סדרה של אקורדים כבדי משקל, שממנה הולכת ונבנית אחת המלודיות המזוהות ביותר עם רחמנינוב. בפרק השני, מן הקטעים האהובים ביותר ביצירה, הפסנתר שר מעל מרקם תזמורתי שקוף ועדין, ואילו הפרק השלישי מחזיר את היצירה אל ממד דרמטי וסוחף.

הסימפוניה מס' 8 מאת בטהובן

לאחר ההפסקה תחזור התזמורת אל בטהובן עם הסימפוניה מס' 8, יצירה שנכתבה בשנת 1812, בתקופה שבה כבר התמודד המלחין עם החרפת אובדן השמיעה שלו. בניגוד לדימוי הדרמטי וההרואי המזוהה עם סימפוניות אחרות שלו, השמינית מציגה צד אחר של בטהובן: שנון, משחקי, אירוני ולעיתים כמעט פרוע.

הסימפוניה קצרה יחסית במונחים של בטהובן, אך מלאה ברעיונות מוזיקליים בלתי צפויים. הפרק השני משחק באופן משעשע עם רעיון של מקצב מכני, בעוד הפרק השלישי חוזר אל מסורת המינואט, והפינאלה מתפתח בהדרגה ליצירה סוחפת ומפתיעה. לצד העוצמה והדרמה של לאונורה והקונצ'רטו של רחמנינוב, הסימפוניה השמינית מציגה פנים קלילות ושובבות יותר של המלחין - ובכך משלימה תוכנית פתיחה שמבקשת להציג מנעד רחב של צבעים מוזיקליים.

דמיטרי יבלונסקי, מנצח

דמיטרי יבלונסקי הוא מנצח וצ'לן בעל קריירה בינלאומית ענפה. הוא נולד במוסקבה למשפחה מוזיקלית ומתגורר בישראל, והופיע לאורך הקריירה באולמות מרכזיים ברחבי העולם, בהם קרנגי הול ולה סקאלה. כמנצח עבד עם תזמורות מובילות, בהן התזמורת הפילהרמונית המלכותית, התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה, התזמורת הלאומית של איל-דה-פראנס, התזמורת הסימפונית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים. בין השנים 2000–2004 שימש כמנצח אורח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה.

כצ'לן הופיע יבלונסקי ברחבי העולם, והוא פעיל גם בתחום המוזיקה הקאמרית ושיתף פעולה עם אמנים ובהם יורי בשמט, ודים רפין, בוריס ברזובסקי, לייף אווה אנדסנס ושלמה מינץ. קריירת ההקלטות שלו כוללת יותר מ-80 אלבומים, מתוכם למעלה מ-60 הקלטות עבור חברת התקליטים נקסוס. לצד פעילותו כמבצע וכמנצח, יבלונסקי יזם וארגן מספר פסטיבלי מוזיקה בינלאומיים, בין היתר בהרים הפירנאים בספרד, שם הוא מתגורר.

הקשר של יבלונסקי עם התזמורת הסימפונית ירושלים נמשך שנים רבות. במסגרת פעילותו עם התזמורת ניצח עליה בישראל ובסיורים בינלאומיים, בין היתר בארצות הברית, באיחוד האמירויות הערביות וביפן. בשנת 2016 מונה למנצח בר-כבוד של התזמורת. בעונת 2026–2027 החל את כהונתו כמנהל המוזיקלי וכמנצח הראשי של התזמורת, לתקופה ראשונה של חמש עונות.



דמיטרי יבלונסקי, צילום: אילין סרגיי
  

רופוס צ'וי, פסנתר

רופוס צ'וי הוא פסנתרן, מחנך ואמן בעל פעילות בינלאומית ענפה. צ'וי נולד וגדל בלוס אנג'לס, קליפורניה, למשפחה ממוצא קוריאני. השפעותיה של מסורת הפסנתר הרוסית, מורשתו המשפחתית וחוויית חייו האמריקאית משתלבות ביצירתו האמנותית. צ'וי הופיע באולמות ובבמות מרכזיות בארצות הברית ובעולם, בהם לינקולן סנטר ואולם וייל בקרנגי הול בניו יורק, אולם וולט דיסני בלוס אנג'לס, וכן בפסטיבל זלצבורג באוסטריה. הוא הופיע גם באנגליה, קפריסין, ספרד, גרמניה, שווייץ, צרפת, דרום קוריאה, מקסיקו וטאיוואן.

כפסנתרן סולן הופיע צ'וי עם תזמורות ברחבי העולם, ובין היתר ביצע את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 5, הקיסר מאת בטהובן עם התזמורת הסימפונית של גטינגן, וכן את הקונצ'רטו השני לפסנתר מאת רחמנינוב עם התזמורת הקאמרית הפילהרמונית של סנט פטרבורג בניצוח יורי גילבו. צ'וי זכה בפרסים מרכזיים בתחרויות פסנתר בינלאומיות, ובהם פרס ראשון ופרס הקהל בתחרות הבינלאומית למוזיקה ע"ש חוסה איטורבי. הוא הגיע לחצי הגמר בתחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש ליסט באוטרכט וזכה בתעודת הצטיינות בתחרות הבינלאומית ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה.

את הכשרתו המוזיקלית רכש בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, שם השלים תואר ראשון ושני בפסנתר אצל אוקסנה יבלונסקיה, ולאחר מכן בבית הספר הגבוה למוזיקה בהאנובר, שם השלים את דיפלומת הסולנים בהדרכת הפסנתרן והמורה ולדימיר קריינב. לצד פעילותו על הבמה, צ'וי מקדיש חלק מרכזי מעבודתו להוראה. בשנת 2012 ייסד את Salit Foundation, הפועלת לקידום החינוך למוזיקה קלאסית ופיתוח אמנים, ובשנת 2023 הקים בבורבנק, קליפורניה, את Salit Conservatory of Music. צ'וי הוא אמן נבחר מטעם חברת הפסנתרים סטיינוואי.



רופוס צ'וי, תמונה באדיבות התזמורת הסימפונית ירושלים



פרטי הקונצרט:

דמיטרי יבלונסקי, מנצח
רופוס צ'וי, פסנתר
בטהובן - הפתיחה "לאונורה" מס' 3
רחמנינוב - קונצ'רטו לפסנתר מס' 2
 
הפסקה
 
בטהובן- סימפוניה מס' 8 
 

קונצרט פתיחת העונה ה-89: שני, 12 באוקטובר 2026 | 20:00 | אולם קלרמונט, אוניברסיטת תל אביב, שלישי, 13 באוקטובר 2026 | 19:30 | האולם הסימפוני ע"ש הנרי קראון, תיאטרון ירושלים.

להזמנת כרטיסים