האופרה הישראלית מעלה לבמה את "סלומה", יצירת המופת המטלטלת של שטראוס, המבוססת על מחזהו השערורייתי של אוסקר ויילד. על חידוש ההפקה המרהיבה, שעלתה בבימויו של איתי טיראן ב-2019, אמון הבמאי גדי שכטר.


מקור ההשראה של איתי טיראן

"עבדתי עם איתי טיראן כעוזר במאי ב'סלומה' לפני שבע שנים", מספר שכטר, "וזו הייתה הפעם השנייה שיצא לי לעבוד לעבוד לצדו, אחרי 'נישואי פיגרו' בעכו. זו הייתה הפעם הראשונה שהעלינו את 'סלומה' באופרה הישראלית וזה היה חדש, מיוחד ואחר, קונספט של מדע בדיוני.

"כשנאמר לי שאיתי לא יגיע הלכתי למסמכי ההפקה ולתכניה וקראתי ראיון איתו. הוא מספר שם שכשהיה בן שמונה, אביו קנה מכשיר להקרנת קלטות וידאו והביא את הסרט 'אודיסיאה בחלל 2001' של קובריק. הצפייה בסרט ובייחוד הפתיחה עם המוזיקה של ריכרד שטראוס העיפו לו את הראש. זה היה מקור ההשראה שלו.  

"בהפקה הוא שם דגש על שני הכוחות שפועלים בדרמה - הורדוס ויוחנן. מצד אחד יש את יוחנן רודף הצדק והאמת, שהנוכחות שלו מצומצמת והוא בקושי שר אבל הקול שלו מהפנט את סלומה. אחרי מספר פעמים שהוא שר היא מצליחה לגרום לו לעלות מן המאסר ומשכנעת את מפקד המשמר נרבוט לעזור לה במשימה. הורדוס מייצג את העולם שכולו שחור, אפל ורקוב. בהפקה הוא מאוד חולה, לא מסתדר לבד, ויש לב מלאכותי שמושתל לו מבחוץ".



סלומה, צילום: יוסי צבקר

"ביימתי עשרות הפקות"

התפקיד שלך, במאי מחדש, קיים בעיקר בבתי אופרה

"נכון. במאי מחדש הוא תפקיד שקיים בכל בתי האופרה בעולם. הוא צריך לקחת את ההפקה המקורית ולשחזר אותה כפי שהייתה, 'לסדר' אותה עם הכוחות החדשים שמגיעים כדי שההעמדה תהיה נוחה לשני צוותי הזמרים בהפקה החדשה. זה נכון בעיקר כשמדובר בסלומה, שנמצאת כל הזמן על הבמה".

עד כמה הבמאי המחדש משפיע או מושפע מן השותפים האחרים? בעיקר מן המנצח?

"המנצח, במקרה הזה, הוא דן אטינגר, שניצח גם על ההפקה המקורית ואנחנו עובדים ביחד זמן רב. היו לו מספר בקשות -שוב, בעיקר למען נוחות הזמרים. קורה שיש עימותים אבל מוצאים את הדרך. גם עם דניאל אורן, בהפקות בפארק הירקון למשל, מצאתי את הדרך להגיע למצב שלכולנו יהי נוח".

כמה הפקות יצא לך לביים?

"לאורך יותר מ-30 שנות עבודתי באופרה עשיתי עשרות הפקות, ביניהן 'כרמן' ו'ריגולטו'. הפקות שביימתי בעצמי היו 'בטרפליי', 'טוסקה' ו'נבוקו' בפארק הירקון. שתיים מהן הוצגו גם ב'בריכת הסולטן' ואחת שבה לפארק. זו עבודה מאוד קשה, אפילו כאשר מדובר בהפקה שהוצגה בבית האופרה ועברה לפארק, כי פתאום צריך להגדיל את ממדי ההפקה". 
 

סלומה, צילום: יוסי צבקר


סלומה, צילום: יוסי צבקר



"אני חייב תודה לחנה מוניץ"

מכל האופרות שיצא לך לעבוד בהן, יש כאלה שאתה אוהב יותר?

"אני מודה ששלוש האופרות שביימתי משתייכות לטופ טן. במידה רבה אני חייב תודה לחנה מוניץ, שניהלה את האופרה הישראלית בין 2016-1995. היא רצתה לעשות את 'בטרפליי' והייתה הפקה שהסתובבה בעולם. היו לה שלוש תמונות סטילס עם תזמורת על הבמה, והיא הראתה לי את הצילומים ושאלה אותי מה דעתי. אמרתי לה: 'חנה, לא נראה לי לשים הפקה כזאת בפארק, זה לא יעשה שירות טוב לאופרה הישראלית'. 'אז מה אתה מציע?' היא שאלה. אמרתי לה שתתן לי חודש. אחרי חודש חזרתי עם שתי הצעות והיא בחרה את ההפקה שראינו אחר כך. היא כל כך אהבה את ההפקה ונתנה לה גב כלכלי. אחרי זה עשינו ביחד את 'טוסקה'".

בוא נדבר על הקהל בפארק

"הרבה קהל שלא מגיע לבית האופרה מסיבות שונות, אולי פוחדים מן הז'אנר או שידם אינה משגת את מחירי הכרטיסים, יכולים להגיע לאופרות בפארק. זה גם מקום לבילוי משפחתי - באים מוקדם, פורשים מחצלות על הדשא ורואים מופע של אופרה מקרוב כי המסכים הגדולים. אין הפסקה ויש גם מישהו שמספר את הסיפור וכך הכל הופך מאוד נגיש. אני יודע גם שהרבה אנשים באו לפארק בכל שנה, ומשם הם ידעו להגיע לחזרות גנרליות באופרה ולבסוף גם הגיעו לאופרה עצמה".

אנחנו עדיין במגמה של חינוך הקהל?

"לדעתי כן, ולכן אני מעדיף שהבימוי יהיה נגיש לכל אחד, במיוחד באופרות שעולות לראשונה. ככה הקהל לומד להכיר את המוזיקה. בעולם עושים דברים פסיכיים לגמרי בהפקות הראשונות, אבל אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".  


סלומה, צילום: יוסי צבקר

"אכלתי ונשמתי תיאטרון"

יש לך יד גם בבחירת זמרים או שאתה מקבל את ההחלטות של המנהל המוזיקלי?

"בגלל המצב המורכב שהגענו אליו ושפע הביטולים שהיו לנו, ברגע מסוים כבר שיתפו אותי בבחירה. גם כאן וגם לקראת 'חליל הקסם' שהיה אמור לעלות כשעולם התרבות נסגר".
 
מה הרקע שלך בתחום?

"אמי ז"ל הייתה מנהלת מחלקת הפאות בתיאטרון הקאמרי במשך 40 ועבדה עם כל השמות הגדולים - יוסי ידין, חנה מרון, אורנה פורת, אברהם חלפי - כך שאני גדלתי בתוך העולם הזה ואהבתי אותו מאוד. אכלתי ונשמתי תיאטרון".

למדת תיאטרון?

"לא למדתי כלום. הייתי מסיים בית ספר ובא לתיאטרון. בגיל שנתיים וחצי ראיתי את 'עוץ לי גוץ לי' - ההפקה הראשונה עם הצוות המקורי - ובגיל 16 כבר שיחקתי בהפקה הזו. ראיתי את אותן הצגות מאות פעמים, היה לי מקום קבוע באולם. בכל הפקה בחרתי מה יותר מעניין אותי - אביזרים, במה, תלבושות. היינו קבוצה של ילדים - חמדי כפיר, איה שבא הילדים של יצחק חזקיה ואני. אנחנו חבורה, ועד היום נפגשים ומעלים זיכרונות.

"אחרי הצבא קיבלתי טלפון מחמדי כפיר, שעבדה עם ג'ואן דורנמן בסדנת האופרה ואמרה שבסדנה מחפשים מנהל הפקות. כשהסדנה נגמרה קבלתי טלפון מתיאטרון הקאמרי שהתפנה מקום בשבילי כמהל חזרות, אז התייעצתי עם אימא. היא כמובן אמרה לי ללכת לאופרה, כי זה העולם שהיא באה ממנו. לפני שעלתה לכאן היא עבדה עשר שנים באופרה של בוקרשט. גם בארץ היא עבדה באופרות הראשונות שהוצגו בקאמרי". 




סלומה, צילום: יוסי צבקר



 במקום פיתוי, טראנס

מה אתה ממליץ לצופה של ראה את סלומה?

"מי שלא ראה את 'סלומה' או שלא ראה אופרות בכלל? לדעתי ההפקה הנוכחית היא לא האופרה הנכונה להתחיל איתה".

איך ייראה כאן מחול שבעת הצעיפים המפורסם?

"בהפקה הזאת לא הלכנו על פיתוי אלא על מעין טראנס, אירוע על-חושי שהיא עוברת. יותר מזה, עוד לפני שהיא יוצאת לריקוד היא יודעת לאן זה הולך.

"סלומה אמורה להיות בת 15, וזה מה שאמרתי לזמרות, שישחקו נערה בגיל הזה. מרגע שהיא מתחילה לשיר היא לא מבינה למה הוא מסתכל עליה כל הזמן, מה הוא רוצה ממנה. ככה היא קולטת שהיא צריכה משהו אחר. היא לא מוכנה לחיות בעולם רקוב ומושחת". 



סלומה, צילום: יוסי צבקר

תאריכי המופעים: יום שישי, 8 במאי 2026 בשעה 13:00, שבת, 9 במאי בשעה 20:30, יום שני, 11 במאי בשעה 20:00, יום שלישי, 12 במאי בשעה 20:00, יום חמישי, 14 במאי בשעה 20:00, יום שישי, 15 במאי בשעה 13:00, יום ראשון, 17 במאי בשעה 18:00, יום שני, 18 במאי בשעה 20:00 (גאלה). בית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ'), שאול המלך 19 תל-אביב. מחירי כרטיסים: 210-490 ₪.

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים   או בקופת האופרה הישראלית בטל': 03-6927777