אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
262728293031
ידיעה
 
מאת: מערכת הבמה יום השואה בתיאטרון יידישפיל
 

 
 
העצרת, בשיתוף בית שלום עליכם, תיוחד השנה לפעילות התרבותית בגטו ורשה, עם שירים וקטעי הצגות שעלו בגטו


עצרת יום השואה והגבורה ביוזמתם של תיאטרון יידישפיל ובית שלום עליכם תיערך השנה תחת הכותרת: "כענפים  בסערה" – המרי הרוחני של היהודים בגטו ורשה. העצרת תתקיים ביידיש עם תרגום סימולטני לעברית בכתוביות, בשתי ערים שונות: בערב יום השואה בבית ציוני אמריקה, ולמחרת בבוקר בתיאטרון ירושלים. בעצרת בתל אביב יישא דברים ראש העיר תל אביב מר רון חולדאי .
 
קבוצות של סופרים, משוררים, מוזיקאים ואנשי תיאטרון יצאו כנגד הניסיון הנאצי לחסל את צלם האדם היהודי. דווקא בתנאי הדיכוי צצו בגטו להקות תיאטרון, נערכו קונצרטים בבתים פרטיים, הצגות רוויו הוצגו בבתי קפה, ערבי קריאה נקראו בבתי מלאכה וקונצרטים סימפוניים נוגנו בפני אולמות מלאים. ובנוסף על כל אלה נערכו אינספור מופעי רחוב.
 
במיצג שיעלה בערב יום השואה יובאו קטעים מהצגות שהוצגו בגטו, כמו "איוב" של יצחק קצנלסון, המחזה המוזיקלי "בר כוכבא" מאת אברהם גולדפאדן והדרמה של "בן הכפר" מאת לאון קוברין. יובאו קטעי רוויו מהווי הגטו שנכתבו על ידי משורר הגטו ולאדיסלאב שלנגל, ויושרו שירים ממופעי הרחוב הרבים. כן יוקרנו תמונות שצולמו בגטו ורשה בתקופת המלחמה, המתארות את המאבק להישרדות של תושביו, אשר המשיכו ליצור ולהגן על אנושיותם באמצעות דחף היצירה שליווה אותם כמעט עד לרגע בו הובלו אל מותם.
 
במאי ועורך האירוע הוא מוטי אברבוך, ניהול מוזיקלי: מישה בלכרוביץ. משתתפים: חברי להקת יידישפיל - אנבלה, דורי אנגל, רונית אשרי סנדלר, אליאן דבל שור, ישראל טרייסטמן, אירמה סטפנוב,  אורי קובלסקי ויובל רפופורט.   
 
בתכנית:
 

הערב ייפתח ב"יזכור", אותו כתבה הסופרת רחל אוירבך ב-1943 בוורשה, ובו היא מקוננת על כל אחד ואחד מיהודי ורשה, אך מדגישה את הזוועה ברצח הילדים. היא נזכרת במוכר סיגריות קטן, ובאירוניה היא מאדירה את הצבא הגרמני שהשיג ניצחון כה גדול על אויבו - הילד מוכר הסיגריות.
 
בפתח המיצג מועלית תמונה ממחזהו של גולדפאדן "בר כוכבא", שהיה מקובל בגטו. בנות ציון מפילות תחינתן לפני האל שישאיר לפחות את ילדיהן, ה"קדיש" שלהן, כדי שיהיה מי שיזכור אותן פעם. 
 
השיר " מוכרת הלחם" של משורר בלתי ידוע בגטו מספר את סיפורה של ילדה שהוריה נפטרו, והיא נשארה עם ארבעה אחים ואחיות שעליה לפרנסם. אלפי ילדים נטושים נאבקו ברחוב להישרד. הם מכרו לחם, סיגריות וסרטי בד, ובעיקר קיבצו נדבות. הם היו הראשונים שנחטפו והובלו לטרבלינקה. בשירה אומרת הילדה: "אינכם מכירים אותי, אני אטקה, היה לי שיער בלונדיני אשר אהבתם ללטף... ועתה אתם חולפים על פני ואינכם קונים את כיכרות הלחם שלי... אני גוועת מרעב...". את השיר נהגה לשיר על בימות הגטו השחקנית דיאנה בלומנפלד.
 
רבים יצאו אל הרחובות כדי למצוא את מחייתם, וביניהם כנרים וזמרים דגולים. אך יותר מכולם משכו את תשומת הלב קבוצות ילדים שהופיעו בזמרה ובריקוד – כאשר חבריהם מלווים אותם בקולותיהם, מחקים את כלי התזמורת ומקישים בכפותיהם את הקצב. אחד משירי הרחוב שנכתבו הוא "מעות מעות", הקובע בפשטות שאם אין לך מעות מוטב שתעלה אל עגלת המתים. "פעם אכלתי תפוזים", שרו ילדי הרחוב, "עכשיו אוכלים אותי הכינים והפשפשים".
 
באמצע 1940החלו להיפתח בגטו בתי קפה, שבהם נערכו ערבי ספרות, קונצרטים ומופעי קברט. השיר "טנגו יהודי" הוא שיר חביב וידוע שהופך לשיר מושחז וסקרסטי. הזמרת פונה אל הכליזמר ומבקשת "נגן לי שיר לא ארי ולא ברברי, כך שנוכל להתחיל לרקוד", ומסיימת: "נגן לי שיר על שלום, זה איננו חלום, והיטלר עם הרייך יהיה לנו לכפרה, אז אפתח בריקוד בסערה!".
 
המשורר העברי–יידי יצחק קצנלסון כתב בגטו את הדרמה "איוב". הוא קרא אותה בבתים פרטיים, בערבי ספרות, בבתי מלאכה, ולפני תלמידיו בגימנסיה המחתרתית של תנועת הנוער "דרור". בערב תועלה תמונה אחת מתוך המחזה, שבה איוב מטיח באל: "הפעם אתה לא מסתפק בשה, אתה רוצה ילד. ילד אתה רוצה, בן אדם... אדוני נתן אדוני לקח יהא שם השם מבורך".
 
בערב ישתתף החזן הצעיר עזי שוורץ, שישיר את אחת מהתפילות הידועות של החזן גרשון סירוטה, שנשרף חיים במחבוא בזמן המרד, כאשר הנאצים הבעירו את הגטו.
 
הצגה שזכתה לתהילה בגטו הייתה "בן הכפר", שהייתה גם האחרונה שהוצגה בתיאטרון "אלדורדו". ההצגה מספרת את סיפורו של בחור יהודי שנותק משורשיו ורואה את עצמו פולני. כאשר הוא מנסה לחזור אל שורשיו הוא נכשל, הוא איבד את זהותו. מצב זה אפיין חלק גדול מתושבי הגטו, בעיקר המתבוללים והמשכילים. כל השחקנים והבמאי וויסקינד הובלו כאיש אחד לטרבלינקה בספטמבר 1942. על הבמה נביא תמונה קצרה מן המחזה.
 
המיצג מסתיים בשני שירים המספרים על מחנה ההשמדה טרבלינקה, שבו נרצחו רוב יהודי וורשה.

העצרת תתקיים ביום ראשון, 11 באפריל 2010, ב-19.30 בבית ציוני אמריקה בתל-אביב (כניסה חופשית), וביום שני, 12 באפריל, ב-9.50 בתיאטרון ירושלים (כניסה בתשלום סמלי). לכרטיסים: 1800-444660 (תיאטרון יידישפיל), 02-5605755 (להופעה בירושלים).


למועדי מופעים >

07/04/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע