בקונצרט החמישי בסדרת המרתונים של התזמורת הסימפונית ירושלים, שייערך באמצע החודש באולם הנרי קראון בירושלים, יציגו המנצח גיל שוחט, הפסנתרן ויקטור סטניסלבסקי והצ'לנית איריס אסייס קונצרט מיצירותיו של רחמנינוב.
 
בתכנית: ווקאליזה לפסנתר ולצ'לו; סוויטה פנטזיה ל- 2 פסנתרים; קונצ'רטו ברה מינור לפסנתר מס' 3 אופ' 30; סימפוניה מס' 2 במי מינור אופ' 27.
 
רחמנינוב
 
זמן קצר אחרי הצלחת הבזק של הסימפוניה השנייה שלו, ב~1908, גמלה בלבו של רחמנינוב ההחלטה שלא להלחין סימפוניה נוספת. כשלון הסימפוניה הראשונה שלו, שבוצעה לראשונה כעשור לפני כן, נשא עימו תוצאות הרסניות וכמעט חיסל את עתידו כמלחין.
 
צירוף מצער של בעיות מספר בהלחנת היצירה, חזרות בלתי מספקות והופעתו של המנצח הנודע בשתיינותו, אלכסנדר גלזונוב, זיכו את היצירה בקבלת פנים צוננת מצד המוזיקאים והמבקרים כאחד. אף כי היום ניתן לראות את היצירה כנועזת ורבת דמיון, כזו המקדימה את זמנה, עבור רחמנינוב היא סימלה תקופה של דיכאון עמוק, והוא מעולם לא התיר לבצעה בשנית. שלוש שנים וכמה פגישות פסיכיאטריות - שכללו היפנוזה – חלפו לפני שהצליח רחמנינוב לשוב לעבודתו, שבסופו של דבר זיכתה אותו בהכרה רחבת ממדים בשלושה תחומים: נגינה בפסנתר, ניצוח והלחנה.
 
מבוהל ממאורעות 1917, החליט רחמנינוב, נצר למשפחת אצולה, כי אינו יכול להישאר ברוסיה שלאחר המהפכה, ועזב את מולדתו האהובה, שאליה לא שב עוד. עד מהרה נסקה הקריירה שלו כפסנתרן וכמנצח באירופה ובארצות הברית, אך הצלחתו הניאה אותו כמעט לחלוטין ממלאכת ההלחנה, שכן השילוב של כתיבת מוזיקה ונגינה בקונצרטים התברר כתובעני מדי בשבילו.
 
"כשאני עסוק בקונצרטים, איני יכול להלחין", אמר רחמנינוב. "כשאני רוצה לכתוב מוזיקה, עליי להתמקד בכך. איני יכול לגעת בפסנתר. כשאני מנצח, איני יכול להלחין ואף לא לנגן בקונצרטים. במובן זה, ייתכן שלמוזיקאים אחרים שיחק המזל יותר, אבל אני – עליי להתרכז בדבר האחד שאותו אני עושה במידה כזו, שאינה מאפשרת לי לקחת על עצמי שום דבר אחר".
 
התקופה הפורייה של רחמנינוב, שהביאה לעולם כ-40 יצירות רחבות היקף, הסתיימה עם המהפכה, ואת מקומה תפסה רבע מאה שבה סיים רחמנינוב רק שש יצירות בסדר גודל כזה. כפי שמעיר היסטוריון המוזיקה דיוויד אוון, "הרחק מרוסיה... הוא תמיד הרגיש בודד ועצוב, זר, אפילו במדינות שהיו נכונות להאיר לו פנים. ברבות השנים קיבלו הגעגועים שלו פנים של מחלה, ואחד הסימפטומים של מחלה זו היה מלנכוליה בלתי ניתנת לניעור".
 
המשתתפים
 
גיל שוחט
גיל שוחט נולד בישראל בשנת 1973, ולאחר שסיים את לימודיו באקדמיה למוזיקה בתל-אביב, המשיך ללימודי תואר שלישי באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה באיטליה ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. שוחט הלחין עד כה תשע סימפוניות, שמונה קונצ'רטי לכלי סולו ותזמורת, שלוש אופרות ולמעלה מ-100 יצירות קאמריות ויצירות לכלי סולו. את רוב יצירותיו הוא מוציא לאור בהוצאת ריקורדי היוקרתית באיטליה, בה החל את דרכו כצעיר המלחינים בהיסטוריה שלה.
 
יצירותיו הוזמנו ובוצעו בפסטיבלים רבים בעולם, וביניהם פסטיבל לונדון, והביאנאלה בוונציה, וכמו כן על ידי מנצחים ותזמורות כמו התזמורת הסימפונית של ברלין ותזמורת בית האופרה של רומא. בישראל נוגנו יצירותיו במסגרות המרכזיות בעולם המוזיקה, כגון פסטיבל ישראל והאופרה הישראלית, ובוצעו על ידי תזמורות והרכבים מובילים, ובכללן התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. בעבר היה מלחין הבית של התזמורת הסימפונית הישראלית, ראשון לציון וכן של התזמורת הקאמרית הישראלית. שוחט הקליט עבור חברות תקליטים מובילות כ אי.אם.איי ווירג'ין קלאסיקס, ויצירותיו שודרו בתחנות רדיו חשובות באירופה.
 
בנוסף לפועלו כמלחין מופיע שוחט גם כפסנתרן וכמנצח. שוחט משמש כראש חטיבת המוזיקה בפסטיבל ישראל בירושלים, וכמנהל האמנותי והמנצח הראשי של התזמורת הקאמרית הישראלית. הוא העורך של סדרות קאמריות שונות, בהן סדרת הפסנתר במרכז למוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה. הוא אף מנהל כמה סדרות של הרצאות קונצרטים בישראל, רובן במסגרת "אסכולות" ו"קתדרה".
 
שוחט זכה בפרסים ובמענקים רבים, ובהם פרס התיאטרון על האירוע הבולט של השנה, שהוענק לאופרה "אלפא ואומגה" (2001), ופרס מלחין השנה (2004), פרס ראשון בתחרות ארתור רובינשטיין להלחנה, פרסי תחרויות האקדמיה למוזיקה, פרס תל-אביב לאמנויות הבמה ופרס ראש הממשלה למלחינים.
 
שוחט הוא גם חתן פרס קרן קיסריה – אדמונד בנימין דה-רוטשילד לשנת 2001. בין המלגות הרבות שהוענקו לשוחט במהלך דרכו ניתן לציין מלגות מטעם קרן התרבות אמריקה ישראל, הקונסוליה הבריטית וממשלת איטליה, מענקים מקרן רבינוביץ', קרן ברכה, קרן ריץ', מוטורולה ישראל, בנק ספרא והבינלאומי הראשון, קרן סוזן רוז (ניו יורק) ומענק מראי פפר (לוס אנג'לס). שוחט הוא אמן נבחר של הקרן למצוינות בתרבות החל משנת 2004.
 
אירית אסייס, צ'לו
אסייס, ילידת הארץ, למדה צ'לו אצל ז'נבייב טורטליה ועוזי ויזל, ומוזיקה קאמרית אצל רמי שבלוב ועדן פרטוש. קיבלה תואר ראשון ושני מהאקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב.
בתקופת לימודיה זכתה במלגות של קרן התרבות אמריקה-ישראל וגם במלגות השתלמות מהכנר ז'ינו פרנססקאטי בשוויץ, ומהצ'לן זיגפריד פאלם בגרמניה. לאחר מכן המשיכה את לימודיה בארצות הברית אצל הצ'לן רונאלד לאונרד. הקריירה המוזיקלית של אירית מוקדשת גם למוזיקה קאמרית ונגינת סולו, והיא מרבה להופיע בארץ ובחו"ל.
 
לפני הצטרפותה ב-1989 לתזמורת סימפונית ירושלים, רשות השידור, היתה אסייס נגנית בתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג'לס ובפילהרמונית הישראלית. משנת 1994 מכהנת אסייס כצ'לנית ראשונה בתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, איתה הופיעה פעמים אחדות כסולנית. במשך שנים רבות הייתה הצ'לנית בהרכב הקאמרי "נגני ון ליר", הרכב עימו הופיעה פעמים רבות בחו''ל והקליטה שני תקליטורים. בנוסף, אסייס נמנית על מייסדי "אנסמבל המאה ה-21", עימו היא מופיעה כבר 17 שנה ברחבי הארץ כמו גם בפסטיבלים בברלין, דרזדן, שטוטגרט ולאחרונה בפסטיבל הסתיו בוורשה 2007. אסייס הופיעה גם כסולנית עם האנסמבל, בין השאר בנגינת יצירות מאת ליגטי וגובאידולינה.
 
ויקטור סטניסלבסקי, פסנתר
סטניסלבסקי סיים בהצטיינות יתרה את לימודי התואר הראשון והשני בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, במהלכם למד בכיתתו של דניאל גורטלר ולאחר מכן אצל פרופ' אריה ורדי. סטניסלבסקי ניגן בפסטיבלים בחו"ל ובארץ, וכן הקליט הקלטות רבות עבור קול המוזיקה. הוא הופיע במדינות רבות באירופה, בסין, בדרום קוריאה, בקנדה ובארצות הברית, והשתתף בכיתות אמן של מוזיקאים ידועי שם.
 
סטניסלבסקי הופיע כסולן עם תזמורות חשובות בארץ, ובכללן התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, התזמורת הסימפונית הישראלית, ראשון לציון והתזמורת הקאמרית הישראלית, ובחו"ל הופיע עם התזמורת הפילהרמונית של רומניה, עם התזמורת הלאומית של סין ועם התזמורת הסימפונית של מילנו. עם עלייתו ארצה ב-1990 החל ללמוד אצל הגב' ריאטה לסוכין בחיפה. בגיל עשר כבר זכה בפרס ראשון בתחרות כשרונות צעירים בחיפה ומאז זכה בפרסים נוספים רבים, ובהם פרס ראשון ע"ש רפי גורלניק ופרס שרת החינוך והתרבות לביצוע המצטיין של יצירה ישראלית כלית בתחרויות האביב 2006, פרס ראשון בתחרות ע"ש ולדימיר ויארדו בניו יורק ב-2006, פרס שני בתחרות הבינלאומית הרביעית לפסנתר של סין ב-2007 ופרס שני בתחרות אטורה פוזולי באיטליה ב-2007.
 
על אף גילו הצעיר, העביר סטניסלבסקי כיתות אמן בקונסרבטוריון למוזיקה של שנגחאי ובאוניברסיטה של קלגרי בקנדה. בשנת 2000 זכה במלגות של קרן התרבות אמריקה-ישראל ושירת בצה"ל במעמד של מוזיקאי מצטיין.

הקונצרט ייערך ביום חמישי, 13 במאי 2010, בשעה 19:00 באולם הנרי קראון בירושלים. לפרטים: 02-5605757.