מוזיקה - מוזיקה יהודית במכללת לוינסקי

יצירות מאת אנגל, קופלנד ושוסטקוביץ' בקונצרט מסדרת "מפגשים עם מוזיקה יהודית אמנותית"

במסגרת העונה ה-13 לסדרה "מפגשים עם מוזיקה יהודית אמנותית" במדרשה למוזיקה של מכללת לוינסקי בתל-אביב ייערך המפגש "מפני מה?" – קונצרט אמנים אורחים ומורים של המדרשה למוזיקה בתכנית "מוזיקה קאמרית, אינסטרומנטלית ווקאלית", לזכרו של ד"ר ארז רפפורט ז"ל.

בתכנית: יואל אנגל: סוויטה "הדיבוק" אופ' 35, גרסה לפסנתר (1926); אהרון קופלנד: טריו לפסנתר ויטבסק "ללמוד על נושא יהודי" (1929); דמיטרי שוסטקוביץ': מתוך טריו לפסנתר, אופ' 67 (1944); שוסטקוביץ', מן השירה היהודית העממית: מחזור שירים לסופרן, לקונטרלטו, לטנור ולפסנתר, אופ' 79 (1948), לטקסטים של שירי עם יהודיים, יידייש.

על האמנים

אלה שפושניק, פסנתר
חברת הסגל הבכיר במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך. מלמדת פסנתר ומוזיקה קאמרית. את השכלתה המוזיקלית רכשה באקדמיה הממלכתית למוזיקה והוראה ע"ש מ. גנסין במוסקבה, אצל פרופ' אדז'מוב, פרופ' טרופ ופרופ' טונחה. עלתה לישראל ב- 1979 מקישינייב, מולדובה, ומאז החלה להופיע כסולנית, כמלוות זמרים וכחברה בהרכבים קאמריים שונים.

מרבה להשתתף במופעי הסדרה "מוזיקה בלוינסקי". השתתפה בקונצרטים מיוחדים בנושא תולדות הזמר העברי כסולנית וכמלוות זמרים. מנגנת מוזיקה עכשווית של מלחינים ישראלים שונים. במשך 12 שנה משתתפת בסדרה "מפגשים עם מוזיקה יהודית אמנותית".

סעידה ברלב, כינור
סעידה ברלב גדלה בלוזאן שבשוויץ למשפחה מוזיקלית. החלה לנגן בכינור בהיותה בת שבע, והשלימה את לימודיה ב-1989. בין מוריה נמנים קריסטין סורנסן וטיבור ורגה. בעת לימודיה זכתה בפרסים במספר תחרויות בשוויצריה, בגרמניה ובאיטליה. עם עלותה ארצה ב-1990 השלימה את לימודיה אצל חיים טאוב, והצטרפה לשורות התזמורת הפילהרמונית הישראלית שעימה הופיעה אף כסולנית. ברלב משתתפת פעילה כסולנית והן בהרכבים קאמריים בארץ ובחו"ל.

חגית גלזר, צ'לו
סולנית ונגנית קאמרית בקונצרטים ובפסטיבלים שונים ברחבי הארץ ובחו"ל. רכשה את השכלתה המוזיקלית באוניברסיטת תל-אביב (תואר ראשון) אצל פרופ' שמואל מגן ופרופ' עוזי ויזל, וסיימה תואר שני בבית הספר ג'וליארד בניו יורק. חגית הופיעה עם אמנים גדולי שם, כמו אייזק שטרן, פנחס צוקרמן, מרק נייקרוג ועוד. כמו כן הופיעה על במות רבות: קנדי סנטר, לינקולן סנטר בניו יורק, אלטה אופר בגרמניה, ברויאל פסטיבל הול בלונדון, בפסטיבל פונטיין בלו ליד פריז, בקנדה, בשוויץ ובארץ.

אסיה אריה, מצו-סופרן
נולדה באודסה, אוקראינה, והשלימה את לימודי הזמרה באקדמיה למוזיקה באודסה, לאחר מכן הייתה זמרת מובילה בבית האופרה והבלט באודסה. אריה היא כלת פרס תחרות זמרים ע"ש גלינקה. החל משנת 1990 מתגוררת אריה בישראל ומופיעה כסולנית עם תזמורות סימפוניות והרכבים קאמריים בישראל, גרמניה, איטליה, הודו, בולגריה, צ'כיה, ליטא, אוקראינה, רוסיה ופינלנד.

מריה קובלסקי, סופרן
נולדה בברית המועצות ועלתה לישראל בשנת 1999. מאז עלייתה הופיעה בקונצרטים רבים ברחבי הארץ והשתתפה בפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל. סולנית באופרה הישראלית. הופיעה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הקאמרית הישראלית תחת שרביטם של זובין מהטה ודניאל אורן, עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון והתזמורת הקאמרית רמת גן.

בוריס ירופיים, טנור
נולד בטבייר, רוסיה. את השכלתו המוזיקלית רכשבאקדמיה למוזיקה בקישינייב, מולדובה. במקביל ללימודיו היה לזמר מוביל בבית האופרה בקישינייב, ולאחר מכן בבית האופרה בוורוניז', רוסיה. ירופיים הוא בעל תואר האמן המוערך של רוסיה, והרפרטואר שלו כולל למעלה מ-20 תפקידים אופראיים.

על המלחינים
ד"ר ריטה פלומנבוים

אסכולת המוזיקה האמנותית יהודית-לאומית היא תופעה העומדת במרכז ההיסטוריה של המוזיקה היהודית במאה ה-20 ומשמשת אבן פינה בהתפתחות המוזיקה היהודית-לאומית בכלל והישראלית בפרט.

קבוצת הקומפוזיטורים מייסדי אסכולת המוזיקה האמנותית היהודית-לאומית הראשונה (יואל אנגל, מיכאל גנסין, אלכסנדר קריין, מוזס מילנר ואלכסנדר וופריק) הייתה מוכרת בעולם המוזיקה בעיקר כקבוצת קומפוזיטורים סובייטים (או רוסים), תוך התעלמות מהתרבות המוזיקלית היהודית.

יואל אנגל (1927-1868)
חלוץ התחדשות של המוזיקה היהודית קנה לעצמו מקום של כבוד בהיסטוריה של המוזיקה היהודית בכלל ובמוזיקה הישראלית בפרט. חשיבותו ותרומתו מתבטאת בכך, שהיה זה הוא שנתן לראשונה הזדמנות לרבים להכיר ולהעריך את הפולקלור היהודי. אנגל היה קומפוזיטור חדשני בשימוש במקורות הפולקלוריים הבלתי ידועים במוזיקה היהודית-אמנותית. הוא גילה את הפולקלור היהודי ויסד תנועה חשדה למוזיקה אמנותית יהודית.

אנגל היה הראשון בתולדות התרבות היהודית להבין את ערכה של המוזיקה העממית היהודית והכריז על השיר היהודי כעל חומר יסודי, חשוב ויקר ליצירת דוגמאות מייצגות של המוזיקה היהודית האמנותית. מטרת חייו של יואל אנגל היתה ליצור מוזיקה לאומית אמנותית ולהעלותה על במת היצירה המוזיקלית הכללית.

אהרון קופלנד (1990-1900)
מלחין ופסנתרן יהודי אמריקאי. קופלנד יצר בכתיבתו סגנון אמריקאי מובהק, ועל כך הוצמד לו הכינוי "דיקן המלחינים האמריקאיים". במוזיקה שלו הצליח קופלנד להגיע לאיזון קשה להשגה בין המוזיקה המודרנית וסגנונות עממיים אמריקאיים.

קופלנד נולד בברוקלין, ניו יורק, למשפחה יהודית-ליטאית. לפני שהיגר לארצות הברית, שינה אביו של אהרון את שמו מ"קפלן" ל"קופלנד", בעל הצליל האנגלי יותר. את השכלתו המוזיקלית רכש אהרון קופלנד אצל רובין גולדמרק בניו יורק ואצל נדיה בולאנז'ה בבית הספר למוזיקה "פונטנבלו" בפריז. לצד עבודתו כמלחין וכמבקר מוזיקלי, עסק קופלנד בהוראה, נשא הרצאות, כתב ספרים והופיע כמנצח. בין יצירותיו של קופלנד: שלוש סימפוניות, אופרות, באלטים, מוזיקה לתיאטרון ולסרטים, מוזיקה קאמרית אינסטרומנטלית ווקאלית.

דמיטרי שוסטקוביץ' (1975-1906)
העניין שגילה שוסטקוביץ' בחומרים יהודיים – מוזיקליים ולא מוזיקליים - הוא חסר תקדים בהיסטוריה של המוזיקה הרוסית והסובייטית. יסודות של ניב מוזיקלי יהודי ניתן למצוא לפחות בעשר מתוך עבודותיו החשובות. את עניינו הוא ביטא גם בדרכים אחרות, מלבד הלחנה מקורית: הוא השלים את כתיבת האופרה של תלמידו בנימין פליישמן "כינורו של רוטשילד", ואף שימש כעורך ראשי של האוסף המגוון המכונה "שירים יהודיים חדשים".

הטקסטים של המחזור הווקאלי "מן השירה היהודית העממית", שנבחרו ע"י שוסטקוביץ' מתוך המהדורה הרוסית של האוסף של דוברושין ויודיצקי "שירי עם יהודיים" היו תרגומים של ההוצאה היידית המקורית שפורסמה בשנת 1940. התרגומים היו ברובם מילוליים.

הקונצרט ייערך ביום ראשון, 23 במאי 2010, ב-19:30 באודיטוריום המדרשה למוזיקה של מכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב.