סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2014 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח האנרגיות המטורפות של אוזי אוסבורן
 

 
 

ההופעה ראשונה של אוזי אוסבורן בישראל ענתה על כל הציפיות. האמן מצויד בכריזמה סוחפת ומלהיבת קהל, ושיריו בני ה-40 מתקופת "בלאק סאבאת" עשו את העבודה יותר טוב מחומרי קריירת הסולו   

 



הפגזות סאונד לפתיחה
 
במסיבת העיתונאים שערך במלון שרתון ביום ראשון יחד עם רעייתו ומנהלת עסקיו שרון, אוזי אוסבורן מלמל את תשובותיו לשאלות אנשי התקשורת באופן לא כל כך מובן. נוביק, קולגה שלי מהבראנז'ה, אמר לי באירוע ההוא שאם הוא שר כמו שהוא מדבר, אז מצבנו לא טוב.
 
החדשות הטובות הן, בעקבות הופעתו אמש בפארק הירקון, שהוא שר הרבה-הרבה יותר טוב מאשר דיבר באותו מפגש עם התקשורת. למעשה, השירה העוצמתית שלו, בתוספת לכריזמה האישית המוחצנת, היא אחד ממקורות האנרגיה שהפכו את הופעתו אמש לחוויה חזקה ומרשימה.
 
אבל נתחיל מבראשית. פסטיבלי קונספט מוזיקליים ז'אנריסטיים מתקיימים כבר זמן רב ברחבי העולם, והטרנד הזה מתחיל להגיע גם אלינו. בדרך כלל פסטיבל כזה אורך בחו"ל יותר מיום, אבל אצלנו נדחסה קבוצת להקות שהמשותף להן סגנון הרוק-כבד/ מטאל למרתון של כשש שעות.
 
במסגרת ה-OZFEST  שנפתח אתמול כבר בחמש אחר הצהריים הופיעו על שתי במות הלהקות משלנו "טל פרידמן והקריות", "אלמנה שחורה", Behind The Sun ו-Betzefer, ולצידן היבוא מחו"ל, מחממות הרשמיות של אוסבורן. 
 
Soulfly, שבראשה מקס קאבלרה, לשעבר מ"ספולטורה" הברזילאית בעלת המוניטין, פותחים בהפגזת סאונד מאסיבית, שמחייבת אטמי אוזניים, ובצידה החברים מקפצים בתזזית על הבמה. הם מבצעים שירים שלהם ושל להקת האם, וגרעין הקהל המגובש הולך ומתעבה.

החימום עושה את שלו והקהל מתודלק בבירה הרוסית שנמכרת כאן, ואולי גם בחומרים אחרים מהבית, מקבל באהבה גם את הלהקה הבאה, "האלמנה השחורה", נציגה מטאלית נוספת משלנו, שמפגיזה אף היא, ובהצלחה לא מבוטלת.
 
מפלס הריגוש עולה כש-Korn האמריקנית, עם הסולן ג'ונתן דייוויס, בודקת את מנעד עוצמת הדציבלים של הרמקולים כאן. הופעה לפנים, אנרגטית, מקצועית, חדה, והקהל אוהב אותם ונענה לסדרת הקטעים שהם מבצעים, בהם Freak On A Leash, Life Is Preachy, Blind ועוד. הם מנסים להספיק כמה שיותר בזמן הקצוב שעומד לרשותם ומביאים הופעה חזקה.
 
שמחת בית השואבה
 
ואז מגיע הרגע של הדבר האמיתי. אחרי פתיחה מוזיקלית עושת-כבוד של "כרמינה בורנה" עולה לבמה אוזי אוסבורן. הוא עטוף גלימה שחורה וכבר על ההתחלה מנסה להטריף את הקהל.
 
כמה מילים על הקהל: כ-10 אלפים איש, בני חתך גילאים די רחב, מבני נוער וכאלה שחצו את ה-20 ועד כמעט בני גילו של אוזי (62). חלקם מקועקעים, חלקם ארוכי שיער כדוגמת אושיות המטאל, חלקם בטישרטים שחורים עם סמלי להקות הז'אנר, ואת כולם מאחדת האהבה למוזיקה הדופקת בראש, והם יודעים בדיוק לאיזו מסיבה הם הגיעו ומה חוקי המשחק כאן.
 
הבמה הגדולה פשוטה, עם מסכים שחורים ברקע ובלי תפאורות או תצוגות משחקי מחשב. גם התאורה בסיסית, בלי משחקי אור ממוחשבים, אבל אפקטיבית. ככה זה בדרך כלל בהופעות של זירת הרוק-כבד/ מטאל. רק חבל בכל זאת שלא הורכבו מסכים בצידי הבמה, כדי שהרחוקים בקהל יוכלו לראות את האמן ונגניו בקלוזאפים.  
 
אוסבורן, ללא ספק אחד מאבות הרוק הכבד, פותח ב-Bark at the Moon, לא לפני שהבטיח להטריף את הקהל וזרק טריגר מפתה: ככל שהאנשים יהיו מטורפים יותר - ההופעה תתארך יותר. המשפטים והטקסטים שהוא פולט שוב ושוב לעבר צופיו מכילים באופן רפטיטיבי את המונח "קרייזי" ובתדירות עוד יותר גבוהה את המילה "פאק", להטיותיה השונות, כמו "פאקינג", או בעצם "פאקינ'", "פאקרס" וכו'. זה עושה את העבודה והקהל בכיס שלו, ללא מאמץ.
 
 השיר השני הוא Let Me HearYou Scream. אוסבורן מודל 2010, שמאחוריו היסטוריה שבה ניסה אולי כמעט הכל, הולך באופן מוזר במקצת, מדדה בצעדים קטנים לעבר קדמת הבמה, לאורכה ולרוחבה. אבל "מגבלות התנועה" האלה שלו לא מונעות ממנו לסחוף לאקסטזה את מאזיניו-צופיו הנלהבים. בצעקות רמות ("אני לא יכול לשמוע אתכם", הוא שואג שוב ושוב כדי לגרום לאנשים להגיב), בתנועות ידיים, בבקשות להדליק אש במציתי הסיגריות, הוא סוחט מהם אקטים פולחניים. פה ושם ניתן לאתר בקהל פוגואיסטים שיכורים שיוצאים במחולות פראיים. אוזי מודה שלא ברור לו למה לא הגיע לכאן עד עכשיו ומבטיח שוב ושוב שיחזור, ועוד בקרוב.
 
תוך כדי הקטע Mr Crawling מפתיע האמן כשהוא שופך דליי מים על הקהל, כדי לצנן את האווירה הרותחת, ואחר מפעיל זרנוק קצף ויורה לעבר הקהל. בהמשך הערב יחזור האקט הזה על עצמו עוד כמה פעמים. אכן שמחת  בית השואבה אמיתית.
 
הלהקה של אוסבורן מגבה אותו לכל אורך הערב בליווי אינסטרומנטלי מצוין, כאשר לגיטריסט הנהדר גאס ג'י, ממוצא יווני וצעיר בהרבה מהבוס שלו, ניתנת האפשרות לחלץ תחת אצבעותיו המיומנות עוד ועוד סולואים מהירים, וירטואוזיים ומרשימים, שמזכירים את אלה של לוחצי מיתרים נודעים מהסיקסטיז.
 
למרות שאוסבורן מבצע לא מעט שירים מקריירת הסולו שלו (בהם Suicide Solution, Road to Nowhere, Shot in the Dark ועוד) דווקא המנוני להקת האם "בלאק סאבאת", קטעים ותיקים בני 40 שנה, פלוס מינוס, פוגעים ומרשימים יותר. בעיקר War Pigs, Iron Man ו-Paranoid, שחותם כהדרן אחרון ערב עמוס של קצת יותר משעתיים שטופות מוזיקה כבדה ומהפנטת ואנרגיות מחשמלות.   

אוזפסט, 28 בספטמבר, פארק הירקון תל-אביב.


למועדי מופעים >

28/09/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. Mr Crawling
דרור , (29/09/2010)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות