מעריץ של ליגטי

הכנר גיא בראונשטיין מתפנה לשיחה בין הופעה בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים, הופעות עם התזמורת שלו, הפילהרמונית של ברלין בפסטיבל ה"פרומס" ב"אלברט הול" בלונדון והופעות בפסטיבל המוזיקה בברלין. השבוע הוא יופיע כסולן בראשון לציון, בתל אביב ובכפר סבא בקונצרט עם התזמורת הסימפונית הישראלית, ראשון לציון.

קשה להיות הנגן הראשי בתזמורת הפילהרמונית ברלין?

"לכאורה כאב ראש גדול, אבל אם אני משווה למשל את התפקיד כאן לתפקיד הנגן הראשי בתזמורת אחרת, אשדוד או כל תזמורת בכל מקום בעולם. התשובה תלויה בארגון. ככל שהתזמורת מאורגנת יותר ומנגנון המינהל טוב יותר כך נעשה תפקיד הנגן הראשי קל יותר".

לאחרונה הצטרף לתזמורת ישראלי נוסף, הוויולן עמיחי גרוס, לתפקיד ראש קבוצת הוויולות, האם ישראלים דואגים זה לזה?

"הם יכולים לרצות לדאוג אחד לשני, אבל זה טוב עד לרגע המבחן האמיתי. כי בתזמורת הזאת, בשונה מהרבה מאוד תזמורות בעולם, יש תזמורות שבהן המנהל המוזיקלי הוא הקובע, אחרות שבהן המנהל וראשי הקבוצות. בברלין כל חברי התזמורת יושבים מקשיבים למועמדים החדשים לתפקידים השונים ומחליטים ביחד. כלומר ההחלטה היא של עשרות קולות. הדיונים לפעמים מאוד ממושכים עד שמתקבלת החלטה. אפשר אבל בהחלט לומר לשבחם של הישראלים ששלושה ישראלים היו מועמדים לתפקיד, גלעד קני, שהוא היום הוויולן הראשי בתזמורת בציריך וא?רי קם שהחליף את עמיחי ברביעייה הירושלמית. שלושה מועמדים לתפקיד בכיר וכולם מישראל זה בהחלט הישג".

בתכנית השנתית של הפילהרמונית הברלינאית אתה מופיע כסולן בקונצ'רטו של הֶנצֶה זו אהבה מיוחדת שלך?

"בשנה הבאה הוא היה בן 85 ויתקיימו הרבה מאוד אירועים בגרמניה כולה. כמו שהפסטיבל כאן בברלין בחודש ספטמבר הוקדש ללוצ'יאנו בריו ולפייר בולז. הנצה חיבר שלושה קונצ'רטות לכינור ולתזמורת ובעצה אחת עם סיימון ראטל, המנהל המוזיקלי של התזמורת, בחרנו אחד מהם.

"אני תמיד פתוח למוזיקה חדשה. אם יש מלחין שאני מעריץ– זה  גיורגי ליגטי. הקהל הרחב זוכר אותו אולי כי המוזיקה שלו הייתה בשלושה סרטים של סטנלי קובריק 'אודיסיאה בחלל 2001', 'הניצוץ' ו'עינים עצומות לרווחה' אבל גם ללא הקולנוע הוא היה מלחין ענק. בשבילי לנגן את ליגטי זה כמו...כמו בשביל מישהו אחר לנגן היידן. מוזיקה נפלאה, חבל לי רק שליגטי הבטיח לחבר לי קונצ'רטו לכינור ולא הספיק, הוא נפטר לפני ארבע שנים".

הרפרטואר של הכינור הסולני מוגבל

אתה מופיע עם הרבה תזמורות כסולן, בהרכבים קאמריים וכמובן עם התזמורת שלך. אתה מצטער לפעמים שאינך מנהל קריירה של כנר סולן?

"לדעתי אין משרה טובה מזו. כשבאתי לכאן והתקבלתי אפילו לא ידעתי לנגן את הסימפוניה החמישית של בטהובן. כי כל ההכשרה שלי קודם לכן הייתה ככנר סולן. צריך לזכור שהכינור הסולני הוא בסופו של דבר כלי שהרפרטואר שלו מוגבל. זה לא פסנתר שיש לו מבחר עצום של יצירות. בתזמורת יש לי הזדמנות שאין לכנר אחר. גם להופיע כסולן עם התזמורת ועם תזמורות אחרות, לנגן עם התזמורת  רפרטואר שנגן סולן בחיים לא ייגע בו.

"התזמורת מופיעה בכל שנה באופרות בפסטיבל הפסחא בזלצבורג, במשך ארבע העונות האחרונות הופענו בפסטיבל 'אקס-אן פרובנס' עם ה'רינג' מחזור האופרות של וגנר. מה עוד אפשר לבקש. מדי פעם בזכות העבודה המשותפת עם דניאל ברנבוים, אני גם מוביל את התזמורת שלו, (האופרה הממלכתית, ברלין) בהפקה שהוא מנצח עליה. זו הנאה עצומה. תמיד מרוויחים כשהמבחר הוא גדול כל כך. אני משוכנע שמי שנוגע בכל כך הרבה סוגים של מוזיקה הוא מוזיקאי יותר שלם וזה מבלי לפגוע בסולנים".

על כמה הופעות בשנה מדובר?

"בכל שנה אני על הבמה ב-140 הופעות. מתוכן 75 כסולן.  יש לי התחייבויות לעצמי, אני משתדל להיות בישראל להופעות פעמיים- שלוש בכל שנה. בביקור הזה אני עושה שמחה לאימא, ומנגן בפתיחת תערוכה שלה, למרבה המזל הפתיחה שלה היא בדיוק ביום החופשי בין הקונצרטים עם הסימפונית הישראלית והופעה שלי בהרכב קאמרי במוזיאון תל-אביב. אז גייסתי את גילי (רעייתו החלילנית) ואת צביקה פלסר  (הצ'לן) ויחד ננגן שלישייה של היידן. פעם בשנה אני מופיע במזרח הרחוק ומשתדל גם פעם בשנה להגיע לצפון אמריקה. יש גם פסטיבל שאני מנהל, רולנדס אק בבון שם אני נמצא 12 ימים בשנה".

האם בגלל שאתה כנר ראשי אתה ניגש לתפקידך כסולן אחרת מכל כנר סולן?

"לא יכול לדבר בהכללות. אבל אני יודע שכאשר אני מגיע לחזרה הראשונה על יצירה שבה אני הסולן, אני יודע בעל פה את כל התפקידים. לא פחות מן המנצח שעומד לידי. ההיכרות הזאת מכלי ראשון, עוזרת מאוד".

זו גם הסיבה שבשנים האחרונות התחלת לנצח?

"לא בטוח. אבל בהחלט ייתכן. בינתיים יש לי הנאה גדולה גם בקריירה החדשה שלי. בינתיים ניצחתי על תזמורות בערים סמוכות לברלין התזמורות בפוטסדם ובהַאלֶה".
 
גיא בראונשטיין יופיע עם התזמורת ראשון לציון  בניצוחו של יואב תלמי ביום ראשון ה-10 באוקטובר ב-20:30 בהיכל התרבות ראשון לציון, ביום שני, 11 באוקטובר ב-20:00 בבית האופרה בתל-אביב וביום שלישי, 13 באוקטובר בהיכל התרבות כפר סבא.  בתכנית: סיבליוס: פינלנדיה, קונצ'רטו לכינור ולתזמורת ברה מינור אופ' 47; בטהובן: סימפוניה מס' 3 (ארואיקה).