בתו של המלחין דניאל סמבורסקי מתקוממת נגד דבריו של נחום היימן על אביה: "זו חוצפה ושקר"
להלן תגובתה של עפרה סמבורסקי-חמדת, בתו של המלחין דניאל סמבורסקי, שהתקבלה במערכת לאחר פרסום כתבתה של טל גורדון עם נחום היימן "נחצ'ה מספר".
נחום היימן מספר שהיטלר שולח את אדון גבלס לדוקטור סמבורסקי - אביו של המלחין דניאל סמבורסקי - ואומר לו שהוא מבקש להעמיד מחזמר על הבמה, שיעודד עלייה של יהודים לפלשתינה והוא ממשיך לספר שהאבא של דניאל סמבורסקי היה רופא מאוד ידוע בברלין, הכי ידוע כרופא פנימי בעל שם בינלאומי, והוא הטיל על בנו בן ה-16 (דניאל, אבא שלי) לכתוב את המוזיקה למילים של בחור מסוים. ואכן כך היה, וככה משפחת סמבורסקי תפסה את העגלה הזאת ועלתה ארצה, התיישבה ברחוב בן-יהודה בתל אביב.
ראשית: סבא שלי מעולם לא היה רופא נודע, לא היה כלל רופא ולא התגורר בברלין. שנית: אבא שלי לא היה בן 16 בשנת 1932, אלא בן 23 - שנה אחת בלבד לפני עלותו ארצה. שלישית: איך אפשר לומר שהמשפחה תפסה את העגלה הזו? מה, בזכות הנאצים? זה מעולם לא היה כך. מה גם שסבי עלה אף הוא ארצה בעזרת בנו הבכור, אח של אבי, והצליח לחיות עוד שנתיים בלבד בתל אביב , ולא ברחוב בן יהודה אלא בשינקין ובאחד העם.
בהמשך מספר היימן שמרגוט קלאוזנר פנתה לאבי למען ילחין שירים לסרט "לחיים חדשים" והוא שאל כמה משלמים? היא אמרה לו 2 לירות אבל הוא התעצל להלחין, לקח ארבעה שירים והלך לאלתרמן ואמר לו שאין לו כוח להתעסק עם מרגוט קלאוזנר, ושימצאו מישהו אחר שיכתוב.
זהו שקר. אבי היה בקשר כל חייו עם מרגוט קלאוזנר, אני אפילו זוכרת זאת. לומר עליו שהוא התעצל להלחין? שאמר שאינו רוצה כי אין לו כוח להתעסק עם זה? זה סיפור מצוץ מהאצבע. אבי היה האדם הכי ישר בעולם, הכי צנוע, מלחין נהדר, ומאות תלמידים שלו מספרים על כך גם היום והוא לא יכול להגיב היום.
לבסוף אומר היימן (אני מצטטת): "ועכשיו הולכת ליפול לך המכה - השירים באה מנוחה ליגע, זמר הפלוגות, פנינו אל השמש העולה, הך לה שירים שכולם חושבים שנולדו בארץ, שהם על הארץ והמנגינות הן ישראליות. קדחת במיץ עגבניות. זה הכל מנגינות שבאו מגרמניה ב-1932 ".
גם כאן - חוצפה ושקר. את השיר "זמר הפלוגות" הלחין אבי כאשר באו אליו אנשי ההגנה לפני פעולה שהם תכננו כאן, וביקשוהו להלחין למילים של אלתרמן את השיר. ולאחר מכן השיר הזה הפך להיות ההמנון של צה"ל בכל מצעד ותהלוכה, בניצוחו של גרציאני. דבריו של היימן הם חוצפה שאין שנייה לה. אכתוב זאת גם לאליהו הכהן, שאין אדם מהימן ממנו בכל הנוגע לשירים הללו. והוא הכיר את אבי מצוין מכל הבחינות. אותי ואת כל חברי המוזיקאים זה ממש זיעזע.