רביעיית אביב ונגנית הוויולה שולי ווטרמן יחברו לקונצרט משותף בסדרת הגלריות במוזיאון תל-אביב לאמנות.
בתכנית הקונצרט על טהרת יצירותיו של מוצרט – רביעייה  וחמישייה לכלי קשת.

מוצרט- רביעיית כלי קשת מס' 19 בדו מז'ור ק' 465 "דיסונאנס"

 יוזף היידן, שזכה לכינוי "אבי רביעיית כלי הקשת", כתב כשמונים רביעיות במהלך השנים. סקירה של מכלול הרביעיות פרי עטו חושפת בפנינו עולם שלם של התפתחות מוזיקלית  ועושר בלתי נדלה של חדשנות ודמיון.  מוצרט ראה עצמו, במובנים רבים, כממשיך דרכו של היידן, ידידו ומי שהיה לו כאב רוחני. 

הוא אף הקדיש להיידן את שש הרביעיות ה"אמצעיות" שלו (המכונות כיום "רביעיות היידן"), בקובץ הרביעיות אופוס 33. הקדשת הקובץ להיידן ראויה לציון כחריגה, שכן באותם הימים הוקדשו כמעט כל היצירות האינסטרומנטאליות לפטרונים אצילים, ורק לעיתים נדירות לידידים קרובים או למוזיקאים עמיתים.

הרביעייה ק' 465 היא האחרונה מבין "רביעיות היידן". הכינוי "דיסונאנס" שדבק בה ברבות השנים מתייחס למבוא האיטי המינורי לפרק הראשון, שההשהיות ההרמוניות בו כה סבוכות ודיסוננטיות עד כי מאזין בן ימינו עשוי לחשוב כי מדובר ב"מוזיקה מודרנית" שסגנונה שייך יותר למאה ה-20 מאשר לשלהי המאה ה-18. 

מוצרט- חמישיית כלי קשת מס' 4 בסול מינור ק' 516

 שנת כתיבת החמישייה לכלי קשת ק' 516, 1787, הייתה קשה במיוחד עבור מוצרט. מצבו הבריאותי היה בכי רע ומצבו הכלכלי נותר עגום למרות אירועים כמו סיבוב הופעות מוצלח בפראג ובברלין ובכורה מוצלחת במיוחד לאופרה "נישואי פיגארו". נוסף על כך, באותה העת סבל אביו לאופולד, האדם הקרוב אליו מכל, מייסורי גסיסה קשים, ונפטר בסופה של אותה שנה.

החמישייה משקפת הלך רוח אינטרוספקטיבי ומלנכולי בא לידי ביטוי באחד המכתבים האחרונים ששלח מוצרט  לאביו: "...עתה מורגל אני להיות מוכן תמיד לכל מאורע שיזמנו לי החיים לרעה. זאת משום שהמוות, לאחר שאנו פוגשים בו מקרוב, הוא הוא מטרת כל קיומנו. במהלך השנים האחרונות כוננתי יחסים קרובים עד מאד עם ידיד אמת זה של האנושות, כך שדמותו לא רק שאיננה מעוררת בי יראה אלא אף מנחמת אותי".

הקונצרט יתקיים ביום חמישי, 3 בפברואר 2011 ב19:00 וב-21:00 במוזיאון תל-אביב לאמנות.