תיאטרון - אופירה הניג מביימת את "שלומית" במעבדה

בימים אלה נשלמות החזרות למחזהו הסנסציוני של המחזאי הבריטי אוסקר ויילד "שלומית", שיועלה בבכורה במעבדה בירושלים ב- 3 בפברואר 2005.

המחזה, שתרגם דורי פרנס, מעניק פרספקטיבה על המזרח התיכון שלפני 2000 שנה ועוסק בנושאים המתאימים למציאות החיים של ימינו בארץ. את "שלומית" מביימת אופירה הניג, המכהנת גם כמנהלת האמנותית של המעבדה. הבימוי מנסה ליצור דיאלוג בין תחומי אמנויות הבמה השונים – תיאטרון, מחול, מוזיקה, ועבודת וידאו.

האנסמבל מונה 14 שחקנים כולם בני תרבויות ודתות שונות המביאים אתם אסכולות משחק שונות ומטען תרבותי שונה - קלרה חורי (סלומה), חליפה נאטור (הורדוס), ברוך ברנר (יוחנן המטביל), גילי בן אוזיליו (הרודיה), סמי סמיר (חייל), ג`מיל חורי (חייל), סליביה דרורי (נצרתית), עלי סלימן (טיגלנוס), שי פרדו (חייל) .

את התפאורה עיצב רוני תורן, עפרה קונפינו עיצבה את התלבושות ופליס רוס עיצבה את התאורה. ייעוץ תנועתי – יסמין גודר. וידאו - גלית אילת ואורן שגיב, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון.

תקציר המחזה

הורדוס אנטיפס, חושק בבתו החורגת שלומית, בתה של אשתו הרודיה. יוחנן המטביל כלוא בארמון, מטיף ומנבא נבואות זעם. הורדוס אינו יודע כיצד לנהוג באסיר – כמשוגע או כקדוש. נבואותיו המצמררות של יוחנן מגיעות לאוזניה של שלומית הצעירה ומעוררות את תשוקתה. היא מתעקשת לראות את הגבר הזר ובכך עוברת על האיסור של אביה החורג לקיים כל מגע עם האסיר. המפגש בין השניים הוא הבסיס לדרמה ולקטסטרופה במחזה.

המחזה מבוסס על מקורות מן הברית החדשה והיווה בסיס לאופרה מאת ריכרד שטראוס. בגרסת ההצגה, משולבים פסוקים מהברית החדשה, ספר ירמיהו וספר ישעיהו.

לפרטים נוספים ולמועדי ההצגות