קלאסי - הקאמרטה מארחת את חגי שחם

זאב דורמן ינצח על התזמורת בתכנית מיצירות מוצרט, גוסק ובטהובן

הקונצרט הרביעי העונה במסגרת סדרת "כלים ועוד- השמות הגדולים" של הקאמרטה הישראלית ירושלים יארח את אחד מנגני הכינור המובילים של ישראל בעולם, חגי שחם.

על הקונצרט ינצח ראש בית הספר הגבוה למוזיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב, זאב דורמן, המשמש גם כנגן הבסון הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

במסגרת הקונצרט תבצע הקאמרטה שלוש יצירות, הראשונה היא הסרנדה לכלי נשיפה מאת מוצרט, השנייה - סימפוניה מס' 6 מאת המלחין הצרפתי פרנסואה ז'וזף גוסק והשלישית - קונצ'רטו לכינור מאת בטהובן, בה ישמש שחם כסולן.

על המשתתפים

חגי שחם

החל ללמוד כינור בגיל שש ובגיל 12 התקבל ללימודים אצל אילונה פהר והיה לתלמידה האחרון. כבר בשנות העשרים המוקדמות של חייו החל להופיע כסולן ברחבי העולם ובשנת 1985 השתתף עם אייזק שטרן ופנחס צוקרמן בקונצרט גאלה בקרנגי הול. בשנת 1990 זכה, יחד עם הפסנתרן ארנון ארז, בפרס הראשון בתחרות המוסיקה הבינ"ל במינכן וכן זכה בפרסים ראשונים בתחרויות נוספות.

שחם הופיע עם רבות מהתזמורות החשובות בעולם ביניהן התזמורת הקאמרית האנגלית, התזמורת הפילהרמונית של ה-BBC, הפילהרמונית המלכותית של ליברפול, התזמורות הלאומיות של אירלנד ובלגיה, התזמורות הסימפוניות של צרפת, טייוואן, גרמניה, והתזמורת הפילהרמונית הישראלית איתה הופיע כסולן בשנת 2006 בחגיגות ה-70 של התזמורת.

בשלוש השנים האחרונות כיהן כפרופסור באוניברסיטת דרום קליפורניה. כיום הוא משמש כפרופסור בבית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב.

זאב דורמן

נולד בגבעת ברנר ב-1947 ולמד נגינה בבסון אצל וולטר מרוז ומרדכי רכטמן. ב-1963 הצטרף לתזמורת הגדנ"ע כנגן בסון ראשי והופיע עמה כסולן בארץ ובארה"ב. הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנת 1969, כמשנה לנגן הראשון בבסון והיום משמש כנגן ראשון בקבוצת הבסונים בתזמורת.

דורמן השתלם במוזיקולוגיה ובניצוח באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב ובבית הספר גילדהול בלונדון. הוא ניצח על תזמורות רבות בארץ, לרבות התזמורת הפילהרמונית הישראלית, עמה הופיע גם כסולן. כמו כן ניצח על תזמורות בחו"ל. משנת 1988 כיהן כמנהלה המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הצעירה, עליה גם ניצח בסיורי קונצרטים ובפסטיבלים בגרמניה, בשווייץ, בספרד וברוסיה.

החל משנת 2004 השתתף בהקמת ביה"ס למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב והתמנה כראש תכנית ההכשרה התזמורתית. על תזמורת זו ניצח בקביעות בארץ וכן הופיע עמה בברלין, ציריך ומדריד. החל מאוקטובר 2009 מכהן זאב דורמן כראש ביה"ס הגבוה למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב.

זאב-דורמן-ענק.jpg

זאב דורמן (יח"צ)

על היצירות

וולפגאנג אמדיאוס מוצרט - סרנדה לכלי נשיפה ק. 388 בדו מינור

הסרנדה נחשבת ליצירת מופת קאמרית, והדעות חלוקות אודות נסיבות כתיבתה: גרסה אחת אומרת כי נכתבה על פי דרישתו של נסיך ליכטנשטיין בשנת 1782 ואילו השנייה טוענת שנכתבה עבור הקיסר יוזף השני, לאחר שהאחרון הקים שמיניית כלי נשיפה באותה שנה. כך או כך, היצירה מהפכנית לחלוטין לתקופתה: בניגוד גמור לציפיות מהז'אנר הקליל, מפתיע מוצרט ביצירה מתוחכמת ומעמיקה בסולם מינורי.

סוף היצירה נעלם מכתב היד המקורי והושלם על ידי מעתיק תווים. עדות ליחסו החם של מוצרט ליצירתו ניתן למצוא בעובדה שמאוחר יותר עיבד את היצירה לחמישיית מיתרים (אופ. 406 או ק.b 516).

פרנסואה-ז'וזף גוסק - סימפוניה אופ' 6 מס' 6 בסי במול מז'ור

גוסק הוא יליד אזור היינאוט, כור מחצבתם של מלחינים דגולים רבים למן תקופת הרנסאנס. בשנת 1751 נסע לפריז, כשבחיקו מכתב המלצה לז'אן פיליפ ראמו, שהתרשם עמוקות מתלמידו החדש. בתקופה זו הספיק להלחין יצירות קאמריות וסימפוניות רבות המצטיינות במגוון רחב של צורות והצללות תזמורתיות. סימפוניה מספר שש לכלי קשת בלבד, נכתבה ב-1762 והיא משופעת דגשים פתאומיים, הפתעות של שינויי עוצמה, כרומטיות וסינקופות רבות (הידועות בשם מניירות "מאנהיימיות"). עם זאת ניכר בה חותמו האישי של המלחין שהושפע מאד גם ממורו ראמו.

לודוויג ואן בטהובן - קונצ'רטו לכינור אופ' 61 ברה מז'ור

בטהובן כתב את הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת ב-1806 בהזמנת עמיתו פרנץ קלמנט, מנהלו האמנותי של ה"תיאטר אן דר וין" וכנר מבריק. בטהובן התמהמה עם התחלת כתיבת היצירה ונאלץ לסיימה במהירות בלתי אופיינית. מועד סיומה היה כה מאוחר, דבר שלא הותיר לקלמנט ותזמורתו זמן לחזרות לקראת הקונצרט. בבכורה ב-23 בדצמבר 1806 בווינה, קטע קלמנט את הקונצ'רטו בין הפרק הראשון לשני, והפתיע בקטע סולו שהלחין, אותו ניגן על מיתר אחד כשכינורו מוחזק במהופך. היה זה ככל הנראה ביטוי לכעסו, או אולי, ניסיון להראות את יכולותיו האמיתיות. הופעת הבכורה לא נחלה הצלחה. למרות אהדת הקהל - הביקורת לא החמיאה, והקונצ'רטו נגנז למשך עשרות שנים.

היצירה הושבה לחיים בשנות ה-40 של המאה ה-19, הרבה אחרי מותו של בטהובן, בנגינת הכנר יוזף יואכים עם תזמורת בניצוחו של פליקס מנדלסון. מאז הפך הקונצ'רטו ליצירת חובה ולאבן בוחן לבשלותו המקצועית של כנר בהיותו דוגמה ומופת לבהירות הכתיבה, למקוריות מלודית ולעיצוב מבני מרשים.

קונצרט ראשון יתקיים ביום שלישי, 22 בפברואר 2011 ב-10:00 במנהל קהילתי הגבעה הצרפתית בירושלים. הכניסה חופשית. קונצרטים נוספים יתקיימו באום ויקס ברחובות, בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה, במזויאון תל-אביב לאמנות, במרכז הבמה גני תקווה, באולם הנרי קראון בתיאטרון ירושלים ובהיכל התרבות כרמיאל. כרטיס: 165-150 ₪ (הנחות לזכאים).