סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 אוגוסט 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
כתבה
 
מאת: טל גורדון "אני תינוק זקן" - רועי (צ'יקי) ארד פינת גורדון
 

 
 


אז לא, הקריירה המוזיקלית של רועי (צ`יקי) ארד לא מסתכמת ביציאה חד פעמית באירוויזיון. הוא עושה כל מיני דברים בתחום, בדרכו המשונה, כבר מ- 94`, והנה בתחילת החודש, הוא הוציא שני אלבומים מקוונים לאינטרנט באותו יום. לטל גורדון הוא העניק ריאיון מקסים ועמוס באג`נדות מעוררות השראה.

רציני ומתמיד

רועי (צ`יקי) ארד היה עד היום בעיני דמות בדויה למחצה, מעין ציור קומיקס, פלט של השפעות תקשורתיות מתוחכמות מדי להבנתי. מישהו שהאג`נדה שלו היא מצד אחד לעשות שמח (כשם השיר שאיתו ייצג את ישראל באחד האירוויזיונים במסגרת להקת "פינג פונג"), אבל מצד שני, מישהו שאתה לא לגמרי סגור על זה שהוא צוחק איתך ולא עליך. התגובה הזאת שלי לא לגמרי זרה כנראה לצ`יקי, ששחרר בתחילת ינואר שני אלבומים חדשים להורדה באינטרנט.

"אני נתקל המון בתגובה הזאת שלך, בעיקר מאנשים שלא מכירים אותי ולא יודעים כמה אני רציני ומתמיד. גם העובדה שאני עושה הרבה דברים גורמת לזה שכשאני עושה אמנות אומרים `הוא בכלל עיתונאי`, כשאני עושה סרט אומרים `הוא מפינג פונג`, והרבה פעמים זה גורם לאנשים לחשוד בך. זה מאוד לא נכון. אני מוזיקאי כבר מ-94`. ההופעה הראשונה שלי היתה עם להקת "קנאק/פופ", ברוקסן. כבר שנים אני עושה את הדבר הזה".

"עושה הרבה דברים" זאת ממש לא הגזמה כשמדובר בארד. השיטוט שעשיתי ברשת במסגרת שיעורי הבית לכתבה הזאת העלה שמלבד העיסוק במוזיקה, ארד הציג כמה תערוכות כצייר, כתב ספרים ושירים שאפשר לשמוע אותו מקריא מדי פעם בערבי שירה, הוא כתב טור ב"דעות" ב Ynet, בגדול הוא מתפרנס מעריכה ב"גלובס", וכל זה עוד לפני שדיברנו על התואר מרצה באקדמיה החופשית...

ועכשיו, כאמור, שני אלבומים חדשים שיצאו באותו יום: Sputnik In Love שיצא בלייבל אינטרנטי שיושב בהולנד, שאותו כתב, ביצע וניגן (כמעט) לבדו, ו Monster, אלבום שיצא בלייבל אמריקאי מסיאטל, ונוצר יחד עם האמן הצרפתי שנארד ווקר.

חוץ משני אלה יוצאים בימים אלה לתחנות הרדיו בישראל גם הסינגל "תל-אביב היא כבר לא תל-אביב" של להקת "החתיכות", שבה חברים ארד ודביר וולק, (לשעבר חבר קנאק/פופ וביוניק), וסינגל לשיר "אולי" מתוך פרויקט של ארד עם הגיטריסט שלמה מזרחי.

" בכל מה שאני עושה יש אלמנט תינוקי"

- מעיון בטורים שכתבת ב Ynet למשל, ברור שאתה מלא במודעות חברתית ופוליטית. מצד שני כל הזמן נראה שאתה עושה הכל בצחוק. אז איך מבחינתך רצוי להתייחס לדברים שאתה עושה?

"אני עושה הרבה דברים רציניים ומתעקש לעשות אותם עם חיוך. יש גם חלק מהדברים שהם בדיחות, אבל רוב היצירה שלי מאוד מאוד רחוקה מבדיחה או ממהתלה. שני הדיסקים שהוצאתי עכשיו, והספרים שאני כותב, הם בדרך כלל עצובים. אם מסתכלים על השירים, אולי חוץ מ`שמח` שהוא באמת שיר מצחיק, אז הם שירים עצובים אפילו, שנכתבו בצורה רצינית, אבל תמיד עם חיוך".

"בישראל, כשיש לך אדם שהולך זועם וכועס, ומולו אדם שהולך ומחייך – הרבה פעמים יחשדו באדם המחייך. בכל הדברים שאני עושה יש אולי רובד מתוחכם, אבל שני הדיסקים האחרונים הם ממש עם אפס תחכום. זו מוזיקה מאוד אינטואיטיבית. יש משורר יפני מהמאה השבע עשרה בשם באשו, שאמר ששיר טוב נכתב מגובה של 80 סנטימטר, גובה של תינוק. אז בכל מה שאני עושה יש אלמנט תינוקי, במיוחד ב-Sputnik In Love שהוקלט ממש על הרצפה: יש לי מיקרופון די מצ`וקמק אז נאלצתי להקליט הכל על הרצפה..."

" שירי אהבה מוזרים"

קצת קשה להגדיר את שני האלבומים החדשים. השירים של צ`יקי אינם מיועדים למי שרוצה לשמוע במוזיקה שלו עשרה שירים ברורים ומוגדרים במבנים הרגילים של בית-פזמון-מעבר ופזמון אחרון. כשהאוזן מוכנה לוותר על החוקים שהיא מכירה, היא יכולה ליהנות מהשירים של ארד, שהם בכל זאת, לגמרי נעימים. מדובר בקטעים שהם סוג של מיצגים מוזיקליים קטנים ומחייכים (גם כשהם עצובים), שמבוצעים בעברית, באנגלית במבטא רוסי, ובג`יבריש. יש שם אוסף של צלילים מהשפעות שונות ומשונות, גיטרות שנשמעות קצת משנות החמישים או מהשירותים בבית של צ`יקי, מעורבבות עם אלקטרו רוסי שכזה, ביט אלקטרוני פרימיטיבי במכוון, פופ, מוזיקה ספרדית, רגעים דמויי המונד ועוד השפעות שנכנסו להארד דיסק במוחו של ארד ונפלטו לאלבומים. ההצעה של צ`יקי ארד שונה מכל הצעה אמנותית אחרת שקיבלתי עד היום, מה שבטוח אומר משהו.

"השירים מזכירים קצת רישומי פחם, או משהו אמנותי שהוא חד טיוטתי: אתה עושה משהו, וגם אם זה לא מצליח אתה משאיר אותו. זאת טכניקה שדוד אבידן השתמש בה", מספר ארד על הדרך שבה הוא רואה את אלבומיו.

"אבל אני חושב שלפחות בספוטניק יש בכל השירים משהו מאוד פופי שמתכתב אפילו עם מצעדים. יש שיר גלאם-רוק, יש פאנק, יש אקוסטי, ו “Sputnik In Love” הוא ממש ניסיון לעשות אלקטרו רוסי בלי ששמעתי אי פעם את הז`אנר. יש באלבום הזה משהו מאוד מינורי וקטן ואישי, הכל שירי אהבה מוזרים. שם האלבום ממחיש את זה."

"זה אלבום מאד מוזר. בניגוד להקלטות של האלבום הקודם שלי `סונול` שבהם הלחנתי את השירים קודם, רציתי הפעם להתנסות בכתיבה אינטואיטיבית: לכתוב את השיר תוך כדי הקלטה, ומקסימום יצא שיר לא יפה ואתה זורק אותו.. הגדרתי אותו כמוזיקה שמשמיע שדרן שרוצה שהתחנה שלו תפשוט את הרגל... חשבתי על כל מיני כיוונים שיעניינו אותי כי מאד חשוב לי תמיד לעניין את עצמי.

"נפגשתי עם אנשים, עם גיא-גיא (גיא אסיף חברו ל"פינג פונג"), דיברתי עם אלי זולטא, אפילו חשבתי לעשות דברים עם הלהקה של אחותי, `ביר-7`, אבל אז, קניתי מיקרופון כזה ב- 15 ש"ח לתוכנת סקייפ כדי לדבר עם חבר שלי שהיה בלונדון ועם זה הקלטתי את האלבום... בשיר השלישי קניתי אוזניות ב- 20 ש"ח ואז הקלטתי בבית באולפן שעלה 35 ש"ח... בשיר העשירי קניתי גיטרה חשמלית, אז יש גם שני שירי פאנק בתוך האלבום..."

"ב- Monster הטקסטים הם שלי ושנארד ווקר אחראי לכל המוזיקה באלבום. הוא אמן צרפתי שאני עוקב אחריו כבר הרבה זמן. הוא עושה מעין קולאז`ים במוזיקה, וקורא לאמנות שלו “cut & paste”, ויום אחד גיליתי שהוא עשה גרסת “cut & paste” לאחד השירים מהאלבום הקודם שלי. התלהבתי, שלחתי לו מייל, ונוצר ביננו קשר".

" דווקא מקבלים יפה שירה בעברית בחו"ל"

- עשית בזמנו סרט כמו דוקומנטרי על דמות בדויה, "זהירות מצלמה", ונדמה שגם בשירה האנגלית שלך במבטא הרוסי אתה מדבר מתוך איזו דמות בדויה.

"אני חושב שבגלל שטכנית אני לא זמר כל כך טוב, לא הייתי עובר למשל אודישן של `כוכב נולד`..., כדי לשיר אני צריך להיכנס לדמות. אז כששרתי את `ספוטניק אין לאב`, נכנסתי לדמות כזאת של איווט ליברמן. זה כמו אלבום של אדם עם פיצול אישיות, עם מבטאים מוזרים...

"אני גם חושב שיש שתי אסטרטגיות בלנסות לעשות דברים לחו"ל כישראלי. יש את הדרך של רוקפור שאומרת `אנחנו נעשה מוזיקה לאמריקאים יותר טוב מאמריקאים`, ואז הם מנסים לשיר אנגלית עם מבטא מושלם, ואני, הגישה שלי היא לשיר עם מבט מאוד ישראלי, ולהשתמש בחסרונות היחסיים שלי כיתרונות.

"מעניין שדווקא מקבלים מאוד יפה בחו"ל שירה בעברית. כמו שאני שומע בבית יפנית ואיטלקית וספרדית בלי להבין אף מילה. אולי יש בזה אפילו משהו פרו ישראלי כזה להשמיע להם עברית. אני מאוד אוהב את השפה הזאת. אין לנו מה להתבייש בה. לדעתי היא לא פחות טובה מאנגלית. יש שפות יותר טובות למוזיקה, כמו איטלקית או ספרדית, אבל אני מאוד אוהב מוזיקה בעברית. היא יותר מרגשת אותי ממוזיקה באנגלית".

" אני נהנה מצ`רלי מגירה ומהאחיות פיק"

- איזה מוזיקה ישראלית אתה אוהב? מאיזה דברים אתה מושפע?

"אני שומע הרבה מוזיקה ישנה, אוהב מחזות זמר בעברית, אוהב מאוד את אריק לביא, וזמרות כמו אילנה רובינא. מאוד אוהב את זוהר ארגוב, את זקני צפת, את כל הדברים שמאור כהן עושה, את הלהקות אלקטרו הישראליות כמו `טרי פויזן`. מהחדשים אני הכי אוהב את א.ב. דן."

"אני יכול להתרגש כמעט רק ממוזיקה בעברית, אולי כי האנגלית שלי לא טובה, אבל אני באמת אוהב את האזורים הצידיים מאוד, ומצד שני את שיא המיינסטרים. יכול ליהנות מצ`רלי מגירה ומהאחיות פיק בה בעת. השירים שלהן מרגשים אותי. הן יוצרות גדולות, באמת. לגבי השפעות, האזור המרכזי של הרוק פחות משפיע עלי. אני לא כל כך מושפע מרוק ישראלי סטנדרטי, כמו נגיד אהוד בנאי. גם בגלל שיש שם הרבה אנשים, ואני אוהב להיות באזורים שעדיין ריקים ומעניינים ושאני יכול לחדש בהם. אם מוזיקה מושמצת, אני תמיד יותר מחבב אותה".

"מוזיקה קשורה באהבה, לא ב- 59 ש"ח"

- ואין בך שום פינה שכן רוצה לאסוף קהל ולעשות קריירה `רצינית` ורציפה במוזיקה?

"אני חי מעתונות, עובד ב`גלובס`, אין לי אינטרס כספי, אני לא ארגיש יותר טוב אם בסוף החודש אני אקבל 200 שקל מאקו"ם. אני במצב שבו אין לי מה להפסיד. מותר לי להגיד הכל. יש הרבה אמנים שיש להם באמת או קהל גדול שמצפה מהם לדבר מסוים, או תדמית מסוימת שהם צריכים לשמור עליה, לי מותר להגיד הכל ולעשות הכל, וזאת הרגשה נעימה. אני מאוד אוהב תגובות מכל מיני מקומות בעולם, אנשים שולחים לי מייל כי הם אוהבים את המוזיקה, נגיד מגרמניה, וזה הרבה יותר מרגש. כי זה גם לא חלק מאפקט עדר כלשהו."

"אני אוהב קהל, אבל אוהב לעשות את זה בדרכי, ודרכי היא באמת קצת מאתגרת ומקורית. יש אנשים שכשהם ניצבים מול מקוריות הם נבוכים והולכים צעד אחורה, ויש אנשים שחושבים שזה דווקא מגניב שאדם רוצה לתת להוריד את הדיסקים שלו בחינם. אף אחד לא החליט שיש נוסחה של חזרות, דיסק, רדיו. אני רוצה לבחור בעצמי מה לעשות. מה גם שהשיטה הזאת לא באמת עובדת כי האמנים באמת לא חיים טוב, ואז הם גם הולכים לפי השיטה הזאת וגם לא מרויחים. אני אוהב שאנשים לא מפסידים כסף ושומעים את הדיסק שלי בחינם. זה כמו לתת מתנה, ואני אוהב לתת מתנות. מוזיקה זה גם דבר שכל כך קשור לאהבה, אז איך פתאום קשורים ה- 59 ש"ח לנוסחה הזאת?"

"כשהקלטנו ב`פינג פונג` עבדנו ארבע שנים באולפן, עם המון אנשים, ואתה מגיע למצב שכשאתה מקליט אתה שוכח על מה בכלל כתבת את השיר בהתחלה. באינטרנט אתה יכול לכתוב, להקליט, להעלות לאינטרנט ולתת לאנשים להקשיב והכל באותו יום, ואתה מקבל את הרוח הראשונית של מה שאתה רוצה להגיד".

"אמן טוב עם תספורת טובה זה מעולה"

- ולמה הבחירה להוציא אותם רק לאינטרנט ולא לחנויות?

"כי אני חושב שכל מוזיקאי רוצה שישמעו אותו כמה שיותר אנשים. אני אדפיס עכשיו מאה דיסקים אבל זה בעיקר כדי לתת מתנות לחברים שאין להם מחשב בבית. אני לא אוהב לפעול כמו שצריך, אלא כמו שאני אוהב.
זה שהדיסקים שלי בחינם זה חלק מהאמירה האמנותית שלי. זה כמו בחירה בלחן".

"אני חושב שאמן קשור לא רק למה שהוא עושה אלא גם למה שהוא מקרין החוצה. זה כמו שיש בעיני משמעות גם לתספורת ולבגדים של האמן. אם אתה אמן גרוע עם תספורת טובה זה לא מספיק, אבל אמן טוב עם תספורת טובה זה מעולה. אם הסקס פיסטולס למשל היו להקה שלובשת עניבות זאת היתה להקה אחרת".

- אז מה אומרות עליך בחירות הבגדים והשיער שלך?

"אני לא כל כך יודע לענות על זה... אני חושב שזה מעיד על זה שאם היתה לי בת לא הייתי רוצה שהיא תתחתן איתי... פעם הייתי מתלבש הרבה יותר צבעוני, בבאר שבע (שם הוא גדל) הייתי ממש קיצוני, כל הזמן עם משקפי שמש ורובה מים. היום לצערי התמתנתי הרבה יותר, ואיפשהו זאת שבירה מצידי. בישראל באמת מוזר להתלבש ככה. אני חושב שזה חסר במוזיקה הישראלית, אנשים שמתלבשים, והכל נראה יותר ויותר אותו דבר. אבל לצערי הפסקתי ללכת במשקפי שמש בלילה בהיר אחד.. אני חושב שזה קשור באמת לזה שלפני האינתיפאדה לא הייתה לי מודעות פוליטית. בערך אז זה קרה. אולי באמת יש דברים שצריכים להיות יותר חשובים לאמן ישראלי מלבוש. נראה לי שגם קצת הזדקנתי. לא התבגרתי אבל הזדקנתי. נשארתי תינוק זקן".

"אם אתה עיוור להרג ולדם מסביב - אתה לא אמן "

- תסביר לי את הקישור שעשית עכשיו לאינתיפאדה

"אני חושב שהתפקיד של אנשי רוח הוא לא רק לעשות בידור שיהיה מעין קישוט להמונים אלא גם לעצבן ולהיות מתריע בשער כשמדינת הרווחה נעלמת, או כשאין ערך לחיי אדם. כל ההיסטוריה מראה את זה. החשיבה של המוזיקאים, גם אלה שיכולים לנגן מוזיקה עם הכי דיסטורשן, או עם זמזום של סמפלר, היא איפשהו, להיות קישוט. ותפקיד של אמן הוא מעבר לזה. אם המוזיקאים לא יעשו את זה, לא יתעוררו וידברו נגד הכיבוש ונגד הפרטת כל שירותי הרווחה במדינה על ידי ביבי, אף אחד אחר לא יעשה את זה. וזה יהיה אות קלון למוזיקאים לשנים. אני מתעסק עם חומרים חברתיים וזה דבר טבעי מבחינתי, ואני חושב שזה שאמנים ישראלים לא מתעסקים בזה, הם ישלמו על זה אחר כך מחיר כבד. ההסטוריה תשפוט אותם מאוד לרעה".

- בוב דילן פעם אמר שהבעיה עם רוב שירי המחאה היא שהמחאה טובה אבל השירים יוצאים מחורבנים...

"אז זה לא רק במוזיקה. זה גם בהצהרות. חשוב שידברו. אתה כותב מה שנכתב לך, אבל אם באמת יש הרג ודם מסביב ואתה עיוור ולא רגיש לזה, אתה לא אמן. אתה בדרן. וקשה מאוד כשהמוזיקאים הישראלים לא חושבים שיש לך אחריות אלא רק לבדר, זה איום ונורא. יכול להיות שזה קשור לזה שהם רוצים שישמיעו אותם בגלגל"צ, אז הם שמים את הראש בחול. באמת יש את יפה ירקוני למשל שכן דיברה".

"ברגע אחד החלטתי לא לאהוב כדורגל"

- אתה מייצג משהו מאוד אאוטסיידרי בכל תחום כמעט. אתה יכול לשים את האצבע על הרגע שבו התחלת לפתח את הדמות השונה הזאת שלך? זה קשור ללהיות אאוטסיידר כילד, נניח?

"אני יכול אפילו לחזור לרגע המדויק בבאר-שבע, כשהייתי ילד, שבו החלטתי לא לאהוב כדורגל. ושם, אם אתה לא אוהב כדורגל אתה אאוטסיידר. ואם אתה לא אוהב כדורגל, אתה חייב לאהוב משהו אחר. אז עשיתי איזה פנזין של מוזיקה אלטרנטיבית בבאר שבע. אם לא היה לי פחד מכדור ולא הייתי חייב לברוח למשהו אחר, לא היה יוצא כנראה ספוטניק אין לאב..."

האתר של צ`יקי
להורדת האלבום "ספוטניק אין לאב"
להורדת האלבום " מונסטר"
להורדת הסינגל "אולי"
להורדת הסינגל "תל-אביב היא כבר לא תל-אביב"

טל גורדון


30/01/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. מה הקשר מאיר עינים???????
מצהו , (28/11/2005) (לת)
2. מאיר עיניים
shepherd , (25/07/2005) (לת)
1. טל, את כותבת טוב. שואלת טוב. ממקום טוב. תודה.
, (27/06/2005) (לת)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע