תיאטרון - אפרים קישון הלך לעולמו

אפרים קישון, חתן פרס ישראל, מבכירי הסופרים, המחזאים ואנשי הקולנוע בארץ הלך לעולמו אמש והוא בן 81.

קישון נפטר מדום לב בביתו שבשוויץ. גופתו תגיע ארצה ביום שני וההלוויה תיערך כנראה ביום שלישי. קישון הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים (רננה, אמיר ורפי) ונכדים.

אפרים קישון – קורות חיים

(המידע להלן נלקח מאתר פרסי ישראל)

יליד בודפשט, הונגריה, 1924. נולד בשם הופמן פרנץ. כשהפך לסופר הונגרי שינה את שמו לפרנץ קישונהט וכעלה לארץ ב- 1949 עוברת שמו לאפרים קישון. קישון גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. ב- 1941, עם גבור הפעילות האנטישמית בהונגריה גילה באיחור את יהדותו. הוא נלקח למחנה ריכוז, ושרד את צעדת המוות למחנה ההשמדה סוביבור בפולין והצליח לברוח. משם חזר לבודפשט ומצא את משפחתו שם הסתתר אתה עד סוף המלחמה.

לאחר המלחמה נשאר קישון בהונגריה, תחת השלטון הקומוניסטי והפך לסאטיריקן בעיתון סאטירי שהיה מגויס לשלטון. בהזדמנות הראשונה ברח עם רעייתו דרך סלובקיה ועלה על ספינה לישראל.

קישון הגיע למעברה ליד חיפה ואחר כך הגיע לקיבוץ עין חורש שם הפך לסניטר. הוא החל ללמוד עברית ולאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ לטובת תל-אביב. הוא החל לעבוד במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" כעורך לילה. ב- 1951 הקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית באולפן בירושלים. בתום לימודיו החל לכתוב סאטירות והציע אותן לכל מערכות העיתונים בארץ. עיתון "דבר" היה הראשון שהדפיס סאטירה מפרי עטו – "תעלת בלאומליך". באותה השנה, 1951, ראה אור ספרו הראשון "העולה היורד לחיינו" – שנתן ביטוי הומוריסטי לחייו של העולה החדש.

ב- 1953 העלה תיאטרון הבימה את המחזה הראשון של קישון "שמו הולך לפניו" , שעקץ (לראשונה, ושלא כמקובל) את שלטון מפא"י, וזכה להצלחה גדולה. באותו תקופה החל לכתוב פיליטון יומי לעיתון מעריב שהפך לטור הפופולרי "חד גדיא" שהופיע במעריב במשך כ- 30 שנה רצופות.

בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מההומורסקות שפרסם במעריב לאנגלית והספר נבחר כספר החוד ש של "הניו יורק טיימס" והתקבל בביקורות נלהבות.

בשנות השישים פנה אפרים קישון לקולנוע, ואת סרטו הראשון "סאלח שבתי" כתב וביים ללא כל ניסיון קולנועי.
הסרט זכה בשני פרסי גלובוס הזהב. הוא כתב ביים והפיק שבעה סרטים וביניהם - "ארבינקא" (1967), "תעלת בלאומליך" (1969), "השוטר אזולאי" (1971) שזכה בפרס גלובוס הזהב, וה- "השועל בלול התרנגולות" (1977).

החל משנות השבעים עלה המוניטין של קישון בעולם כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה ומחזותיו הוצגו ברציפות עד עצם היום הזה. מאצע שנות השמונים מחזותיו הפכו לחלק קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות.

ספרים

אפרים קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית. ספריו של אפרים קישון תורגמו ל-37 שפות, והוא הסאטיריקן הנקרא ביותר בדורנו.

בין ספריו –
1954: "אלף גדיא וגדיא", טברסקי
1962: "באחד האמשים", טברסקי
1967: "סליחה שניצחנו", מעריב/הד ארצי
1969: "גומזים, גומזים", טברסקי
1973: "חור במסך", מעריב/הד ארצי
1974: "פרטאצ`יה אהובתי", מעריב/הד ארצי.

סרטים

אפרים קישון כתב, ביים והפיק 7 סרטים, וביניהם -
1963: "סאלח שבתי" (זכה בשני פרסי "גלובוס הזהב")
1967: "ארבינקא"
1969: "תעלת בלאומילך"
1971: "השוטר אזולאי" (זכה בפרס "גלובוס הזהב")
1977: "השועל בלול התרנגולות".

מחזות

בין עשרות מחזותיו:

1953: "שמו הולך לפניו", הבימה
1953: "הכתובה", האוהל
1968: "תוציא את השטקר", הקאמרי
1972: "הו, הו, יוליה", הבימה
1988: המחזמר "סאלח שבתי", הבימה.

פרסים ואותות הוקרה

בין עשרות הפרסים ואותות ההוקרה שזכה בהם קישון בארץ ובעולם:
1953: פרס נורדאו
1958: פרס סוקולוב
1964: פרס כינור דוד
1970: פרס ז`בוטינסקי
1990: "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת תל אביב
1998: "פרס האוסקר" הישראלי להישגים קולנועיים
2000: מועמד לפרס נובל לספרות
2001: "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת בן גוריון.
2002: פרס ישראל - פרס מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. .