שתי יצירות רקוויאם, האחת של ברוקנר והשנייה של מוצרט, יעמדו במוקד סדרת הקונצרטים הקרובה של הקאמרטה הישראלית ירושלים, הנושאת את השם "תפילת אשכבה" על הסדרה ינצח מנהלה המוזיקלי של התזמורת, אבנר בירון.
 
בסדרה יתארחו שלושה סולנים ישראלים: ילנה טימופייב, שרון רוסטרוף זמיר ואיתן דרורי וכן זמר הבס האנגלי פול ריבס. השלושה, ביחד עם האנסמבל הקולי החדש, בניהולו המוזיקלי של יובל בן עוזר, יבצעו את הרקוויאם של אנטון ברוקנר ואת הרקוויאם של מוצרט.

על היצירות

הרקוויאם הוא טקסט לטיני עתיק לעילוי נשמות המתים, ככל הנראה מן המאה השישית לספירה. במאה ה-15 החלה הלחנת הרקוויאם הדתי-אמנותי, לרוב בהזמנת שליטים ואצילים כדרך לרומם ולפאר את לוויותיהם. הפנייה למוזיקאים מקצועיים העניקה לרקוויאם מטרה וערך אמנותי, בנוסף על תפקידו הפולחני. במאות האחרונות נכתבים רקוויאמים לא "פונקציונליים", שמאחורי מסגרתם מבוטאים רעיונות הנוגעים במוות ובחיים.
 
היצירה הראשונה מבין השתיים נכתבה על ידי המלחין האוסטרי בשנת 1848 בהיותו בן 24, לזכרו של פרנץ זיילר, שתמך בהתפתחותו המוזיקלית של ברוקנר. הרקוויאם היה היצירה המשמעותית הראשונה של המלחין שאומצה בחום כמעט מאה שנה לאחר מכן, דווקא בתקופת עליית הנאצים, ואדאג'יו האשכבה שודר בכל רחבי גרמניה ביום מותו של היטלר.

פול ריבס (תמונת יח"צ)
 
היצירה השנייה, והמוכרת יותר, נכתבה על ידי מוצרט בשנת 1791 כשהוא על ערש דווי, הוזמנה על ידי הרוזן שטופאך פון וולסאג כמחווה אחרונה לזכר אשתו של האחרון. עם מותו של המלחין נאלצה אלמנתו להסתיר את מותו ולגייס את תלמידיו להשלמת היצירה. עד יום מותו הושלמה רק פתיחת הרקוויאם וכן חלקים מהפרקים האחרים. רק במאה ה-19 נתגלו כתבי היד המקוריים של מוצרט והתעורר פולמוס סביב השאלה – מה מתוך היצירה כתב המלחין.
 
קונצרטים ראשונים יתקיימו ביום ראשון, 13 במרץ 2011 ב-20:30 וביום שישי 18 במרץ ב-13:30 במוזיאון תל-אביב לאמנות. קונצרטים נוספים יתקיימו באולם הנרי קראון בירושלים באולם רפפורט בחיפה ובהיכל אמנויות הבמה הרצליה.