נתיבה בן יהודה, אשת הרדיו, הסופרת ולוחמת הפלמ"ח, נפטרה הלילה בגיל 82 בביתה בתל-אביב, לאחר מחלה ממושכת. בן יהודה השאירה אחריה בת אחת וארבעה נכדים.

נתיבה בן יהודה הייתה בתו השלישית של ד"ר ברוך בן יהודה, שהיה מנהל הגימנסיה הרצליה. היא למדה בגימנסיה, ובהמשך השתלמה בלימודי לשון עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, וכן למדה אמנות בבצלאל. ב-1948 התנדבה לפלמ"ח ושימשה כקצינת חבלה, כלוחמת וכמפעילת דוידקה.

בן יהודה כתבה למעלה מ-20 ספרים העוסקים בלשון העברית, בקורות ירושלים וארץ ישראל ותולדות הזמר העברי, ביניהם מילון הסלנג העברי "מילון עולמי לעברית מדוברת", שכתבה עם דן בן אמוץ  ב-1972.

ב-1980 פרסמה את האוטוביוגרפיה: "1948-(בין הספירות)- 1980" (הספר עובד ב-2008 להצגה על ידי נעמי יואלי וקבוצת התיאטרון רות קנר) . לספר זה כתבה אחר כך שני ספרי המשך וכן פרסמה כרך שני ל-"מילון עולמי לעברית מדוברת" , את הספר "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" ב-1990 ועוד.

בין השנים 1995 - 2009 הנחתה בן יהודה תכנית רדיו לילית אישית בשם "נתיבה מדברת ומקשיבה", שבה שוחחה עם מאזינים והשמיעה שירים מראשית ימי הציונות.  

דעתנותה של נתיבה, לשונה המושחזת ודמותה הצבעונית הפכו את התכנית  לאחת הפופולריות  ברדיו. בעקבות התכנית כתב לכבודה הפזמונאי דודו ברק את השיר "נתיבה". בשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".