קלאסי - טביאה צימרמן חוזרת לירושלים

נגנית הויולה תופיע בקונצרט הקרוב בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית י-ם רשות השידור

טביאה צימרמן, אחת מנגניות הוויולה החשובות בעולם כיום, ואולי המוערכת והידועה ביותר, תופיע בקונצרט הבא בסדרה הקלאסית של התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור.

צימרמן כיהנה השנה כאמנית הבית בפסטיבל המבורג, במסגרתו הופיעה לצד התזמורת הפילהרמונית של ברלין. השנה תכהן כאמנית הבית של פסטיבל ויימאר היוקרתי במסגרתו תופיע עם תזמורת מוצרטאום מזלצבורג ועם התזמורת הפילהרמונית של לוקסמבורג.

בקונצרט תבצע צימרמן את אחת מהיצירות היפהפיות והאהובות ביותר – קונצ'רטו במי מינור לצ'לו ולתזמורת מאת אדוארד אלגר (בעיבוד לוויולה). היצירה זכתה לתהילה בשנות ה-60 כשבוצעה על ידי הצ'לנית ז'קלין דה-פרה, שהעניקה ליצרה מספר ביצועים בלתי נשכחים. כעת, המחשבה על הביצוע של צימרמן, עם צליל הוויולה העשיר ומרחיב הלבבות שלה, ממלאת בציפייה כל חובב מוזיקה ומציתה את הדמיון.

התזמורת תופיע תחת שרביטו של המנצח דייויד שטרן, המנהל המוזיקלי של האופרה הישראלית, ותבצע גם הפתיחה לחלום ליל קיץ מאת מנדלסון וסימפוניה מס' 3 במי במול מ'זור, ארואיקה, מאת בטהובן.

חלום ליל קיץ: פתיחה, אופ' 21: על אף שתרגומים לגרמנית של מחזותיו של שייקספיר לא הופיעו בגרמניה עד תחילת המאה ה-19, סבו של מנדלסון הכיר היטב את רובם ואף ערך מספר ניסיונות משל עצמו לתרגם חלק מהם. כך הכירו פליקס ואחותו פאני את הסיפורים כבר מילדות ובצעירותם נהגו להציג גרסאות ביתיות למחזות, כשהם מגלמים תפקידים שונים בכל פעם. ביומנה התייחסה פאני לחלום ליל קיץ כאל אחד המחזות שהיו מועדפים בקרב הילדים. ככל הנראה, ב-1826, כשהיה בן 17, התגלגלה לידי מנדלסון גרסה מלאה של התרגום והדבר העלה בקרבו את הרעיון להלחין את הפתיחה לחלום ליל קיץ. לאחר 17 שנים מנדלסון שב אל היצירה והרחיב אותה לכדי מוזיקה למחזה כולו.

קונצ'רטו במי מינור לצ'לו ולתזמורת, אופוס 85, מאת אדוארד אלגר (1857-1934):
המלחין הבריטי, סר אדוארד אלגר, פתח במובנים רבים את תקופת הרנסנס במוזיקה האנגלית שלא נהנתה מפופולריות רבה מאז מותו של הנדל. בשיאה של הצלחתו, בשנים 1918 ו-1919, חיבר סונטה לכינור, רביעיית מיתרים, חמישיית פסנתר ואת הקונצ'רטו לצ'לו. זוהי אחת מיצירותיו הגדולות האחרונות של אלגר, שמשך את ידו מכתיבה כמעט לחלוטין לאחר מותה של אשתו ב-1920. על הקונצ'רטו עבד אלגר בקיץ 1918 וניצח על הופעת הבכורה בלונדון, ב-29 באוקטובר 1919. הופעה זו זכורה כהופעה כושלת במיוחד ורק בחלוף עשרות שנים התבסס מעמדו הנוכחי של הקונצ'רטו כיצירת חובה ברפרטואר הצ'לני. ברשימותיו של אלגר נמצאו טיוטות מוקדמות לרבות מיצירותיו, המעידות על תהליך ארוך של תכנון וגיבוש החומרים המוזיקליים. לקונצ'רטו לצ'לו, לעומת זאת, אין רמז מוקדם והמבקרים נוטים לייחס את נסיבות כתיבתו למצב הנפשי בו היה שרוי אלגר, בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

סימפוניה מס' 3 במי במול מג'ור, אופוס 55, ארואיקה - לודוויג ואן בטהובן (1770 – 1827):
המהפכה הצרפתית של 1789 ועלייתו לשלטון של נפוליאון, עוררו הדים בכל רחבי אירופה והשפעת מאורעות אלו ניכרה גם בעולם המוזיקה. השפעת מאורעות אלו לא פסחה על בטהובן, במיוחד מכיוון שווינה, בה השתקע, סבלה פעמיים מפלישותיו הברבריות של צבא נפוליאון. עם זאת, הוצאתה לאור של הסימפוניה בבוא העת כללה הקדשה "הולחן לזכרו של אדם דגול!". סימפונית ארואיקה היא אבן דרך משמעותית הן בהתפתחותו המוזיקלית של בטהובן והן בהיסטוריה של הסימפוניה בפרט והמוזיקה בכלל. רוחב היריעה חסר התקדים – משך היצירה כפול ממשכן של סימפוניות של מוצרט או היידן – וכן השילוב של אלמנטים הרואיים וטראגיים, סייעו לבטהובן לשנות לחלוטין את מדיית הסימפוניה לצורה מוזיקלית המאפשרת ביטוי של מגוון עצום של רעיונות עמוקים ורגשות עזים; מוות, פחד, שמחה ונצחון, נוכחים כולם ביצירה מונומנטלית זו.

הסימפונית ירושלים, הקלאסית 12, יום ה' ה-28 באפריל 2011, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. מחירים: 170 ש"ח ביציע ו-150 באולם וההנחות הרגילות; מידע נוסף וכרטיסים: התזמורת הסימפונית ירושלים - 1-700-70-4000 ובקופת התיאטרון – 02-5605755