סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אלבום שנולד ממשפטים מכווני תודעה
 

 
 
אחרי 8 שנות שתיקה אלבום חדש לאסתר שמיר, פרי של עבודה רוחנית ופנימית ממושכת. שיחה


רוחניות ועוצמה

"כי בסופו של יום, לשנוא או לאהוב/ אעמוד מול המראה, אסתכל בי מקרוב/ בשורה התחתונה, את עצמי אני רואה/ עם הטוב יהיה טוב, עם הרע יהיה רע."   ("זה בינך ובין אלוהים", מילים ולחן: אסתר שמיר)
 
ב-1982 הוציאה אסתר שמיר את אלבום הסולו הראשון שלה, "במקום הכי נמוך בתל אביב" על שם הלהיט שכתבה וביצעה, ומיקמה את עצמה כאחת מכותבות הרוק הנשיות הטובות בארץ, וכראשונה שביצעה ושרה חומר שכתבה בעצמה, אף שנדמה כי "רוק" הוא ביטוי ז'אנריסטי מגביל מעט בהתייחס לסוג היצירה שלה.

ברזומה של שמיר שירים שכתבה וביצעה, ביניהם "הרכבת כבר עברה בתחנה", "עברתי רק כדי לראות", ו"גחליליות", ושירים רבים אחרים שכתבה לאמנים כמו שלמה ארצי, יזהר אשדות, ריטה, יהודית רביץ וגלי עטרי. האחרונה ביצעה שניים משיריה היפים ביותר של שמיר לטעמי, "אמצע ספטמבר" (מילים ולחן: אסתר שמיר) ו"צעד אחד לפני הנהר" (לחן: שפי ישי).

לאחר שהוציאה חמישה אלבומי סולו עברה שמיר לתחום הריפוי הטבעי ופיתחה שיטת ריפוי ייחודית הקרויה "קול הרוח" המשלבת עבודה קולית והתפתחות רוחנית. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר 2001 שברה שמיר 15 שנות שתיקה מוזיקליות וחזרה ב-2001 עם אלבום שישי. כעת, שמונה שנים לאחר מכן, היא חוזרת עם "זה בינך ובין אלוהים", הסולו השביעי שלה.

את האלבום החדש יצרה שמיר עם יונתן לוי מ"איזבו", אבל הטעמים הם אותם טעמים שמיריים מוכרים, בתוספת תחושה עזה של רוחניות, ללא המיאוס שנלווה למילה הזו מאז הפכה לטרנד חם כל כך. אצל שמיר קיימת תחושה זנית כמעט של האומץ לשנות את מה שהיא יכולה, ההשלמה עם מה שאינה יכולה והחוכמה להבדיל בין השניים.

לריאיון איתה הגעתי עם סל השאלות הרגילות הכוללות את האיך והמה של העבודה על האלבום החדש, אבל אלה נתגלו כמיותרות ופינו את מקומן כדי להשאיר את המקום לאנרגיה האמיתית שמזינה את עבודתה של שמיר והזינה גם את אלבומה החדש.

   

"זה אלבום שאני מאוד גאה בו מבחינת התכנים שלו, והמיזוג בין הרוחניות והעוצמה לבין הקומוניקטיביות שלו", אומרת שמיר. "זה אלבום שהתחיל מתפילות קטנות, ממשפטים מכווני תודעה, והפך להיות שירים יותר גדולים, והתהליך הזה הוא תהליך שאני מאוד גאה בו".

"משפטים מכווני תודעה" נשמע כמו חלק ממשהו בעל הקשר הרבה יותר רחב

"הרוחניות שלי היא נורא פשוטה: זה עבודה עצמית של התפתחות אישית, ואני חושבת שכל העבודה הרוחנית שלי היא לצאת מתוך המחשבות שכובלות אותנו, מתוך הרגשות שמכתיבים לנו עשייה של דברים, מתוך להאשים את העבר במי שאנחנו היום, ולמצוא את הדרך לכוון את המחשבות ואת התודעה למצבים של חופש".

נשמע שהיית צריכה להכיר מאוד מקרוב את הצד השני של העבודה הזו כדי לייצר לעצמך את הפתרונות הללו

"הייתי במקום הכי נמוך בתל אביב, כולנו יודעים, כתבתי את 'המקום הכי נמוך בתל אביב', אבל הייתי גם בחוויות מאוד גדולות ובמקומות של מיסטיקה גדולה כמו ב'עברתי רק כדי לראות' 

"כשפניתי לתחום הריפוי הלכתי לחפש דרך לקשר בין עולם היצירה לעולם שלנו, שהוא עולם של סבל, עולם של כאב, עולם שכל דבר בו מתחיל ונגמר. אני מאוד מתחברת לאמירות כמו של קהלת, 'הכל חולף', לאמירה של בודהה שהעולם הזה הוא עולם של סבל, אבל כל העבודה שלי ב'קול הרוח' הייתה ליצור מצב שאנחנו הופכים להיות הקול של הרוח שלנו, זאת אומרת צומחים ממקום של סבל, של כאב פיזי, של כאב רגשי ושל מגבלות חשיבה, למקום שיש בו איזשהו חופש בחירה. אנשים גם משתמשים מאוד בקלות במושג חופש בחירה, שאני מוצאת שהוא קיים מעט מאוד".

"בן אדם צריך לגשש בתוך עצמו"

"ואיך אתה יכול לראות עמוק/ אל מעבר לליבי ודעתי./ שירה נשמעת מרחוק רחוק/ אולי היא תשחרר אותי/ מרחוק/ הלוואי וכל האנשים/ באשר הם נמצאים/ יוכלו להיות מאושרים/ יזכו להיות חופשיים." ("התפילה הגדולה", מילים ולחן: אסתר שמיר)

המעבר שלך לעולם הזה של טיפול רוחני די משקף את הפיתולים שידעה הקריירה שלך. היה רגע אחד, ספציפי, שגרם לך לוותר על הקריירה המוזיקלית לטובת העולם הטיפולי?

"אני חושבת שהמקום הרוחני היה תמיד והיה קיים בכתיבה ועוד בילדותי היה קיים המקום הזה שמחפש את הנשגב והמקום שמתחבר. היו לי המון חוויות פנימיות שהן כמו חוויות של השראה. כי מה זה השראה בעצם? זה שאתה מתחבר לאיזה מקור של רעיונות, והוא נותן לך את הרעיונות שלו. התחושה של השראה ושל חיבור ושל משהו שהוא לא יומיומי הייתה קיימת בי מילדות".

אבל איך זה שפתאום אחרי חמישה אלבומים הפסקת להקליט?

"זה לא פתאום. בכל אלבום יש את העבודה הפנימית. אני זוכרת שעבדנו על 'המקום הכי נמוך בתל אביב', ולואי (להב – ט.ג.) תמיד היה אומר לי, 'בכל שיר אצלך או שזה הכי נמוך או שזה הכי גבוה', כי גם שם, בשיר הזה, היה את 'ומעבר לזה כל הזמן אוהבת אותך', כל הזמן להוציא את הפנינה מהבוץ. או 'צעד אחד לפני הנהר'. מה זה הנהר – הנהר זה המקום שאליו אתה שואף להגיע, לחצות אותו כדי לעבור לעבר השני".

אבל – וסליחה שאני חופרת שם – זה לא רק שעברת לעולם רוחני, אלא שעזבת את עולם המוזיקה ל-15 שנה

"יותר. על הבמה לא הייתי עשרים שנה. כי ברגע שעזבתי את הבמה הייתה לי תחושה שאני ממלאה איזשהו צורך. היה חסר לי על הבמה הקשר האינטימי עם אנשים, היכולת להיכנס איתם לדקויות, האינטואיציות, היכולות לברוא וליצור, תחושות בין אישיות. הייתה איזה תחושה שהחלטתי שאני רוצה עכשיו לנוח מלהיות אשת במה.

וכשנכנסתי לעולם הריפוי והתחלתי לראות שגם שם יש יצירתיות מאוד גדולה, מהר מאוד מצאתי את עצמי על הבמה כמורה וכמטפלת וכמדריכה, אבל אז זה כבר היה במקום של מלל. אז גם גיליתי את יכולת הדיבור. גיליתי שאני יכולה להסביר לאנשים על מקורות ההשראה, וגם חיפשתי את הצליל האחד שיכול לקחת את האנשים ללפני מוזיקה, לפני מילים, לפני שהכל נברא". 
 
"הלב של האלבום הזה זה השיר 'התפילה הגדולה', שמבחינתי זו ממש חשיפה של הרוחניות האמיתית שלי והתשובה שלה", אומרת שמיר, "ברצון שלך שלזולת יהיה טוב ושהוא יתפתח ושהוא ישתחרר מהסבל ומהכבלים של המחשבות ושל הדברים שבאים באופן אוטומטי, שם מתחיל להופיע השחרור. כל המטרה שלי באלבום הזה הייתה שגם הבנות שלי יוכלו להרוויח, ליהנות, להיתגמל מזה, שזה יהיה בשפה שגם אנשים שהם לא רוחניקים יוכלו לקבל פה משפט שם משפט".

ציינת את הבנות שלך, שזה מפתיע

"כן, כי הן בנות 18 ו-20 וזה דור שלם שהייתי רוצה להגיע אליו ממקום... אני מגדירה את עצמי כאדם חילוני, אבל הרבה פעמים תלמידים דתיים שלי אמרו לי שהחזרתי להם את אלוהים. כי האלוהים שלי הוא אלוהים חילוני. הוא אלוהים טוב. הוא בעצם כוח בורא ויוצר שקיים בכל אחד מאיתנו, ובנאדם צריך לגשש בתוך עצמו, בין כל מה שיש, וזה התפקיד שלנו, כל הזמן להתעלות ולהגיע, לעלות וליפול, לעלות וליפול. מה שאני גאה זה שבעצם נוצרו שירים כאילו כלום, את יודעת, מנגינה, אקורדים, ואני יכולה לעמוד על הבמה ולשיר אותם, וזו בעצם הסיבה שאני גם חוזרת להופיע".

אז לאחר עשרים שנה, כאמור, חוזרת שמיר אל הבמה במופע ההשקה החגיגי של האלבום "זה בינך ובין אלוהים", שיתקיים באמצע מאי במועדון הזאפה בהרצליה. במופע החדש ילווה אותה הרכב מרשים הכולל את עידו זלזניק בקלידים, ברק קרם בתופים וכלי הקשה, רועי צעדי ואיתי זנגי בגיטרות, אדם שפלן בבס ואודליה הריס בקולות.

  

לא מפחיד אחרי כל כך הרבה זמן לעלות שוב על הבמה?

"הכי מפחיד בעולם. לא רק מפחיד, אלא גם כאילו אין לי את הרגליים, הכל אני צריכה להמציא לי עכשיו מחדש ולפגוש את כל המפלצות שנוצרו לי בראש. היה לי למשל פעם חלום שאני עולה לבמה והמיקרופון בגובה שלושה מטר, או שאני עולה לבמה ואין קרקע, אז כל יום אני הורגת מפלצת אחת, ואני לוקחת בחשבון שחלק מהן גם יעלו איתי לבמה. אני מקווה שאני אהיה שם בשבילי ושאני אוכל לראות, כמו היום, את הטוב באנשים, ולראות שהקהל הוא אנושי והוא כמוני והוא מחפש טוב. מי שמחפש רע הרי לא יבוא להופעה שלי".


אסתר שמיר, "זה בינך ובין אלוהים", מופע השקה חגיגי לאלבום החדש  יתקיים ב-16 במאי 2011  במועדון הזאפה בהרצליה.
 


למועדי מופעים >

28/04/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אסתר ולענין
דן מט , תל אביב (19/07/2011)
1. אשה כלבבי
סטורמי , (07/05/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע