התזמורת הסימפונית י-ם מציגה קונצרט מיוחד ליום העצמאות בניצוחו של ליאון בוטשטיין
את הקונצרט האחרון והחגיגי בסדרת "מוסיקה חובקת עולם" תקדיש התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור ליום העצמאות.
על התזמורת ינצח ליאון בוטשטיין, הוגה הסדרה, ותחת שרביטו יופיע הפסנתרן בוריס גילטבורג, שזכה בפרס הראשון בתחרות ע"ש זלצמן שנערכה השנה. הקונצרט מסיים בירושלים את המסע של מאסטרו בוטשטיין שהתפרס על פני ארבע ערים מוזיקליות.
גילטבורג (27) החל את לימודי הפסנתר בגיל חמש בעיר הולדתו מוסקבה ולאחר שמשפחתו עלתה ארצה המשיך את לימודיו בתל אביב אצל אריה ורדי. הוא קיבל כמה פרסים בתחרויות בינלאומיות וב-2002 זכה במקום הראשון בתחרות סנטנדר, זכייה שנתנה תנופה לקריירה שלו.
גילטבורג הופיע, בין השאר, עם התזמורת הסימפונית של לונדון בניצוחו של רפאל פרובק דה בורגוז, עם תזמורת הבי־בי־סי הלאומית של וויילס, עם תזמורת פילהרמוניה ברויאל פסטיבל הול, עם התזמורת הסימפונית של בורנמאות', עם התזמורת המלכותית של ליברפול בניצוחו של מרין אלסופ עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועוד.
כסולן הוא מופיע עם הסימפונית הסקוטית של הבי־בי־סי, בניצוחו של רומון גמבה ועם התזמורת הסימפונית של אינדיאנפוליס בניצוחו של ווסילי סינאיסקי. לפני מספר שנים הוא הוחתם בחברת ההקלטות אי־אמ־איי. הקלטתו לסונטות מאת פרוקופייב וסקריאבין ולתמונות בתערוכה מאת מוסורגסקי ראתה אור במאי 2006 וקיבלה ביקורות נלהבות.
בין היצירות שינוגנו בקונצרט - הפואמה הסימפונית "עמק" מאת מארק לברי שזכתה להצלחה אדירה מייד אחרי הלחנתה ב- 1936 ובמשך שנים הייתה הפואמה ליצירה הישראלית המבוצעת ביותר.
לאחר שעלה ארצה היה לברי עד לעבודה הקשה שהייתה מנת חלקם של החלוצים בעמק יזרעאל וחזה בהם מייבשים ביצות ומפריחים את המדבר. הצעירים הנלהבים שהקדישו את עצמם לבניין ארצם ולחיים חדשים הציתו את דמיונו ואווירת ההתרגשות והשמחה היוותה עבורו השראה לכתיבת היצירה.
לאחר מכן תבצע התזמורת את קונצ'רטו ברה מינור לפסנתר, מס' 3 (אופ' 30) מאת סרגיי רחמנינוב. רחמנינוב השלים את הקונצ'רטו מס' 3 לפסנתר כאשר היה עדיין ברוסיה והתעתד לצאת לסיבוב הופעות ראשון בארה"ב. הקונצ'רטו בוצע לראשונה בנגינת המלחין בניו יורק בנובמבר 1909 ובוצע שנית מספר ימים מאוחר יותר. על הביצוע השני ניצח מהלר, שכיהן באותה עת כמנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק.
ניתן מן הסתם להצביע על דמיון מה של הקונצ'רטו השלישי לקונצ'רטו שקדם לו אך ישנם הבדלים ניכרים בין היצירות. בקונצ'רטו השלישי ניכרת השפעה גדולה יותר של מוזיקה כנסייתית רוסית, שבולטת במיוחד בנושא הראשי של הפרק הראשון.
לסיום תנגן התזמורת את סימפוניה מס' 1 בדו מינור (אופוס 68) מאת יוהנס ברהמס,שלא השלים אותה עד 1876, כשהיה כבר עמוק בעשור החמישי לחייו. למרות שכבר בצעירותו הוגדר על ידי שומאן כמלחין שעתיד לכתוב סימפוניות נהדרות, במשך שנים הוטרד ברהמס מצלו של בטהובן ואף אמר בהזדמנות למנצח הרמן לוי: "לעולם לא אחבר סימפוניה. אינך יכול לשער לעצמך כיצד מרגישים שכמותנו, שעה שאנו שומעים בעקבותינו את קול צעדיו של ענק מעין זה".
זמן לא רב לאחר שהתיישב בווינה בשנת 1868 חיבר ברהמס שתי יצירות שהבטיחו לו גם תהילה וגם ביטחון כלכלי: הרקוויאם הגרמני (שבוצע לראשונה בשנת 1869) ווריאציות על נושא מאת היידן (1873). לאור הצלחתו האדירה הרגיש ברהמס בטוח מספיק לסיים את עבודתו ארוכת השנים על הסימפוניה והיא בוצעה בבכורה בנובמבר 1876.
כבר בביצוע הבכורה שלה זכתה הסימפוניה הראשונה להצלחה אדירה ואפילו עוררה השוואות בין ברהמס ובין המלחין המנוח שצלו הילך אימים על ברהמס (הנס פון בילוב למשל כינה אותה "העשירית של בטהובן"). הסימפוניה הראשונה בנויה כמו על פי תסריט כתוב היטב ונעה מעגמומיות לאושר, מאפלה לאור.
יום ב', ה-9 במאי ב-21:30, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. מחירי כרטיסים: 120 ו-100 ש''ח, למידע נוסף וכרטיסים: 1-700-70-4000 וגם בקופת התיאטרון: 02-5605755