פסטיבל יוצרים מציאות הושק בשנה החולפת בסינמטק ירושלים במטרה לעודד את היצירה של ועל אנשים עם צרכים מיוחדים, להביא למודעות ציבורית דימויים וייצוגים הסותרים את הסטריאוטיפים המושרשים של אנשים עם מוגבלויות ולשמש במה לקידום זכויות ולייצוג עצמי.
 
הפסטיבל יכלול הקרנות, מופעים, דיונים, הרצאות ותערוכות. טקס הפתיחה לפסטיבל יתקיים במעמד ראש העיר ירושלים מר ניר ברקת ובהשתתפות הזמרת אהובה עוזרי.
 
שלוש תערוכות יוצגו בפסטיבל: "הבריכה והיער" של ציירי דרכון לקהילה של שק"ל בשיתוף עם מכללת דוד ילין; " יוצרים קשר דיאלוג באמצעות האמנות 5" פרויקט משותף לשק"ל ולאקדמיה בצלאל; רישומי חיים תערוכה של ציירים במועדון אנוש. אוצרות: ענבר בן ישי ונטע אלקיים.
 
סרטים ואירועים נבחרים:
 
"הכנסייה האדומה" (דנמרק/ צפון קוריאה 2009)
 
הסרט הזוכה בפסטיבל סאנדנס לשנת 2010. בימוי: מאדס ברוגר. במסווה של חילופי תרבות נוסעים הבמאי מאדס ברוגר והקומיקאים  ג'ייקוב נוסל (שיש לו שיתוק מוחין)  וסיימון יול - שניהם אזרחים דנים ממוצא דרום קוריאני ל"ביקור מולדת" בצפון קוריאה. ביקור זה,  ההופך למסע של 'ריגול תרבותי' , נועד לחשוף את פניו המכוערים של משטר האימים המסתתרים מתחת למסווה עבה של נימוסים וחיוכים, בארץ בה אנשים בעלי נכויות אינם נוכחים (או קיימים) בחברה. המתח שנוצר במהלך החיכוך המתמשך עם המשטר מלווה את הסרט לכל אורכו, כמו בכל סרט ריגול מובנה היטב. 


"הכנסייה האדומה" (תמונת יח"צ)

"פלפלים צהובים" (ישראל 2010)
 
יום עיון בשיתוף קרן גשר לקולנוע רב תרבותי משולב בהקרנת קטעים מהסדרה בהשתתפות היוצרים ובדיונים בנושא ההתמודדות משפחתית עם אוטיזם.   
 
מרי ומקס (אוסטרליה 2009)
 
בימוי: אדם אליוט. מערכת יחסים טרנס-אטלנטית באמצעות מכתבים נוצרת  בין שתי דמויות המעוצבות מפלסטלינה : מרי בת ה-8 ממלבורן ומקס – יהודי אתאיסט מניו יורק בן 44 עם סינדרום אספרגר. למרות שאינם נפגשים הופכת התכתבות ביניהם לקשר הכי משמעותי בחייהם. דרמה מרירה מתוקה זו מציגה מציאת קשה ולא מתיפייפת, שזורה ברגעים יפים של עדינות, התחשבות ואהבה. אלו נובעים מרעות אמיתית בין שתי נפשות יתומות, הנפגשות באמצעות השורות והתשורות שהם שולחים זה לזו במהלך שני עשורים.
 
"כמה אהבה" (ישראל 2010)

כרמל היה פעם ספורטאי מצליח. היום, בגלל היות וחלה בניוון שרירים, הוא מנהל חנות ספורט.שרה אשתו, עוזרת לו לחיות את המציאות היומיומית. כנרת חי-גילאור, במאית הסרט חושפת את המאבק של הוריה במחלה ומציירת פורטרט נוגע ללב.
 
"אחד על אחד" (ישראל 2010)

סיפור נוגע ללב על אב ובנו, היוצאים למסע בעקבות חלום משותף. האב - פרץ ריבקין, קפטן העבר של נבחרת החרשים בכדורסל, ויתר על חלומו להיות שחקן כדי לפרנס את המשפחה. הבן - דורי, קולנוען מתחיל, מחליט להחזיר את אביו למגרש הכדורסל באמצעות משחק אחד על אחד עם מושא הערצתם המשותף מיקי ברקוביץ. בדרך הם מגלים שעם השנים חלומות משתנים. אך הם גם מוצאים מחדש אחד את השני.   ההקרנה בנוכחות הבמאי והמשתתפים.

"טמפל גרנדין" (ארה"ב 2010)
 
במאי: מיק ג'קסון. סרט אוטוביוגרפי אודות טמפל גרנדין שאובחנה כאוטיסטית בגיל ארבע  והתגברה על המגבלות האישיות והחברתיות שנוצרו עקב מצבה. התעניינותה בתחום הבקר החלה בילדותה עת גדלה אצל דודיה בחווה דבר שגרם לה לתכנן ולהמציא עזרים להקלת סבלם בעת השחיטה. כיום ד"ר טמפל גרנדין היא מומחית בעלת שם עולמי, שתכננה מתקנים טיפוליים כגון "קופסת החיבוק" אשר קיבלה הכרה בינלאומית כאמצעי להפגת מתחים. היא משמשת מרצה מן המניין באוניברסיטת קולורדו.
 
"נאום המלך" (בריטניה-אוסטרליה 2010)
 
במאי: טום הופר. שחקנים: קולין פירת', ג'פרי ראש והלנה בונהאם קרטר. הסרט מביא את סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, אשר הוכתר במפתיע למלוכה, לאחר שאחיו הבכור ויתר על זכותו לכתר. למרות שנחשב למוגבל, בין היתר בשל נטייתו לגמגם ואופיו המפוזר מוצא עצמו המלך מנהיג את עמו בפתחה של מלחמת העולם השנייה. בעזרת מרפא אלטרנטיבי, מוצא גו'רג' את קולו ונושא את הנאום המשודר הראשון של בית המלוכה אל העם והצבא - נאום ששינה את פני המערכה ואת מעמדו בהיסטוריה.

"ראו מה אני אומרת" (ארה"ב 2010)

במאית: הילרי סקרל. בהשתתפות האמנים: סי. ג'יי ג'ונס, רוברט דה-מאיו, ט.ל. פורסברג, ובוב הילטרמן. הסרט עוקב אחר ארבעה אמני בידור עם לקויות שמיעה: קומיקאי, מתופף, שחקן וזמרת, בניסיונם להגיע לקהלים רגילים. ארבעת הבדרנים ניצבים בפני אתגרים רבים, כל אחד בדרכו האישית,  לנצח ולהצליח מבחינה מקצועית וגם לבחון את השתייכותם לעולמם וקהילתם של החרשים.  
 

"ראו מה אני אומרת" (תמונת יח"צ)

"יופי עקום" (ארה"ב 2010)
 
בימוי צילום ועריכה: קן פול רוזנטל. אומן אורח: ג'אקס אשלי מקנמרה. עדות ויזואלית נפלאה למסע  השינוי שעבר האומן האקטיביסט ג'אקס מקנמרה, שאובחן כחולה בילדותו בהמשך אושפז  במחלקה פסיכיאטרית סגורה ולאחר מכן הפך לאחד מראשוני הלוחמים למען חולי נפש. את הסרט בעל המציג דימויים ויזואליים מרהיבים מלווה הנרטיב של האמן שמטרתו לשנות את הסטיגמות המושרשות כלפי אנשים המוגדרים כחולי נפש ולהציג גישה פוקואיסטית מובהקת לפיה הפגיעה הנפשית יכולה להוות גם אמצעי יצירתי  הנותן השראה ותקווה.לאחר ההקרנה שיחה ומצגת של הצלם שמיה לוי.
 
"אני לא פיליפינה" (ישראל 2010)
 
הקרנה מיוחדת המוקדשת למטפלים זרים. בימוי: ענת תל. קריסל הינה ילדה ישראלית בת שש ממוצא פיליפיני ועיוורת בשתי עיניה. ג'נט  אמה המאמצת היא עובדת זרה מהפיליפינים.  שתיהן מנסות לגשר על פערי השפה והמנטאליות במציאות חייהן המורכבת בישראל שאותה תופסת האחת כמולדת והשנייה מרגישה בה זרה. ביחד הן מייחלות לנס שישיב את הראיה לאחת מעיניה של קריסל. הקרנה בנוכחות הבמאית
 
"אופניים, כפית ותפוח" (ספרד 2010)
 
במאי: קרלס בוש. באוקטובר 2007 אובחן פסקוואל מראגל, לשעבר ראש העיריה של ברצלונה ונשיאה של ממשלת קטלוניה כחולה אלצהיימר. כשהתאוששה משפחתו מן הידיעה, החליטו לפתוח במאבק נגד המחלה. כבר בשלביו הראשונים הפך הסרט לעדות מדהימה. מראגל מאפשר הצצה לא רק לחייו שלו, המתאפיינים בתבונה, כנות ואמץ לב בלתי רגילים הסרט מתעד גם את חיי הסובבים אותו: משפחתו ורופאיו השותפים למאבקו האישי המתמשך במטרה לתעדו לדורות הבאים. 
  
     
הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 5-4 במאי 2011  בסינמטק ירושלים. לפרטים בטל': 02-5654333 .