בתחום התיאטרון מציג פסטיבל ישראל 2011 (23 במאי - 18ביוני) השנה ארבע הפקות אורחות מברלין, ממוסקבה ומצ'ילה ושבע הפקות מקור ישראליות בבכורה.

פירוט ההפקות:

הדוד וניה - תאטרון וכטנגוב (רוסיה)
 
"הדוד וניה" נחשב לאחד ממחזותיו המפורסמים ביותר של מי שנחשב לאחד מגדולי המחזאים הרוסים, אנטון צ’כוב. תאטרון וכטנגוב נחשב לאחד התיאטראות החשובים ביותר ברוסיה, לא רק בזכות הפקות מופת שעלו בו אלא גם בזכות המקורות ההיסטוריים שלו. בשנים האחרונות עבר התאטרון משבר גדול אך תחת הנהגתו של המנהל האמנותי החדש בשנים האחרונות נראה כי התאטרון מחזיר עטרה ליושנה. ההפקה החדשה של "הדוד וניה" זכתה בפרס "מסכת הזהב" היוקרתי מטעם פרס התיאטרון הרוסי.

המחזה עוסק באדם המגלה כי לא מיצה את חייו ומתחיל לחלום על חיים אפשריים אחרים, שבהם כל תקוותיו וחלומותיו מתגשמים. הוא מתחיל למחוק את עברו, להתכחש להווה ולחיות את חלומותיו. הפער בין חלום למציאות הופך את חייו אט אט לטרגדיה. הבמאי רימאס טומינאס הוא זוכה פרס הבמאי מטעם הפדרציה הרוסית , וכן זוכה פרס הבמאי בתחרות פרסי התאטרון הרוסית .
 
המלט- תיאטרון השאובינה (גרמניה)

בגרסה זו של במאי תיאטרון השאובינה הברלינאי תומאס אוסטרמאייר למחזהו של שקספיר שישה שחקנים בלבד משחקים את כל הדמויות. שחקנית אחת וחמישה גברים. השחקנית המגלמת את גרטרוד היא גם אופליה. השחקנים שמגלמים את לארטס והורציו הם גם רוזנקרנץ וגילדנשטרן. החלפת הדמויות נעשית במודע מול עיני הקהל כחלק מקונספציה כוללת של הפקה המתכתבת עם המדיום התיאטרוני , חושפת את המנגנון ומצהירה "אנחנו בתאטרון".
זוהי הפקה המעניקה פרשנות חדשה ליצירה הזו , ובד בבד מצליחה להיות מצד אחד הפקה ראוותנית העושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של וידאו ארט ודינמיקה בימתית ומצד שני אינטימית ובעלת הישגים של משחק ובימוי. בתפקיד המלט: לארס איידינגר.

תאטרוסינמה (צ'ילה)

תאטרו סינמה חותרת בעבודה למצוא צורות ביטוי חדשות ושונות בתחום התאטרון. הקבוצה מחפשת את הייחוד שברגע התיאטרוני בימתי. ייחודה של הקבוצה הוא בשימוש הייחודי שלה בטכנולוגיות מתקדמות של הקרנות וידאו ארט. בשנה שעברה הוזמנה הקבוצה להופיע בפסטיבל אדינבורו במסגרת פסטיבל התיאטרון הבינלאומי. זוהי הופעתם הראשונה בישראל. הקבוצה תעלה בישראל שתי עבודות: Sin Sangre ו"האיש שהאכיל פרפרים"
 
המצפה- קבוצת תיאטרון קליפה

בהתחלה לא רואים כלום, כמו במים עמוקים. הרצפה רכה, אפשר לשבת או לשכב. מוזיקה מקיפה אותך. בחדר מתגלות במות ועליהן כלים מוזיקליים לא שגרתיים. אדם אחד מנגן בהם כמו תזמורת שלמה. הוא זה שמפעיל את מכונת האשליה. מתוך הקטעים המוזיקליים נבנים לאט הדימויים החזותיים, כמו קליפ חי. בהדרגה הם המקיפים את הצופה מכל עבר, והחלל השחור הופך לתיבת קסמים בה הדמויות, הבובות והחפצים - כמעט כולם שחורים. שחור על גבי שחור, מופיעות התמונות הבימתיות מחשיכה מוחלטת לנראות מינימלית, מתעתעות במתבונן בהוויתן המהבהבת באור החלש, כמו חזיונות הבזקי האש של מוכרת הגפרורים הקטנה. 
 
העבודה עוסקת בארכיטיפים של חלומות. אותם חלומות שכולנו חולמים בגרסאות שונות. חלומות שמגדירים את הכמיהה, התשוקה והפחד המשותפים לכל בן אנוש.


"המצפה", צילום: עידית הרמן

אבא שלי לא ציפור

על פי הספר "חנויות קינמון" מאת ברונו שולץ. הפקה ישראלית מקורית, כחלק מפרויקט "פרימיירה באולפן", המפגישה שתי יוצרות צעירות, שחר פנקס ושיר גולדברג  ("היי יפה") וקבוצת שחקנים עם  הסופר היהודי החשוב. המחזה מגולל את סיפור התבגרותו של הילד יוסי גוטסמן לצד אביו יעקב, אשר במהלך המחזה הולך ומשתגע, והופך מאדם לציפור.המחזה מתרחש בפולין , בתקופה שבין שתי המלחמות. בצוות היוצרים: מחזה – שחר פנקס , בימוי – שיר גולדברג. שחקנים: נבו קמחי, מעיין ויינשטוק, דינה בליי, סיגלית פוקס,טרייסי אברמוביץ, מיכל קלמן.

"מעוף היונה"

יצירה בימתית של קבוצת רות קנר  על פי ספרו של יובל שמעוני. המחזה מספר סיפור של שלושה אנשים בפריז: זוג תיירים שהגיעו לביקור בעיר האורות, ואישה החיה בה בגפה. חורף. הלילה יורד. שלושת האנשים מבצעים בו בזמן כמעט אותן פעולות: בני הזוג מגיעים לחדרם שבמלון ושוכבים לישון, והאישה הצרפתייה מתרחצת באמבט שבדירת החדר שלה ועולה על יְצוּעה. כשיעלה הבוקר יֵצאו שלושתם אל העיר למטרות שונות: זוג התיירים כדי לבקר באתר תיירות מפורסם, והאישה כדי לבצע החלטה נואשת. כשייפגשו השלושה למרגלות כנסיית נוטרדאם, שום עין אלוהית לא תשגיח ממעל, שום מלאך לא ינחת להציל. 

על הבמה מסופרים שני הסיפורים לסירוגין, כשתי מציאויות שהן ספק מקבילות ספק מתחלפות, המשפט האחרון מלכד אותם לסיפור אחד. משתתפים: רונן בבלוקי, שירלי גל-שגב, דפנה הרכבי, עדי מאירוביץ', גיא סלמן, טלי קרק.


"מעוף היונה", צילום: רותם ואחניש

"ליידי טוויסטד"

רעיון למחזה לשלוש שחקניות ושחקן מאת ג'ייסון דנינו הולט ובבימויו (ישראל) בהשראת "מקבת" מאת וויליאם שקספיר. במאית קולנוע אוונגרדית עושה סרט בהשראת סיפור חייה על מערכת היחסים הטראומתית והדורסנית עם אבא שלה. בתסריט היא שוזרת טקסטים מתוך המחזה  "מקבת ". במאית תאטרון חסרת בטחון עובדת במרץ על הצגת פרינג' דלת תקציב. בקאסט משתתף בן זוגה - איתו היא מנהלת מערכת יחסים רקובה, לצד שתי שחקניות צעירות. במרכז ההצגה צילומים של סרט. מחזאי כותב מחזה. הוא מייעד לו ולבת זוגתו את שני התפקידים הראשיים. זהו מחזה אישי, יצרי ואפילו חולני. במרכז המחזה הצגה על הצגה על צילומים של סרט. כשהוא מבין שכל מה שהוא כתב על הנייר הוא חלק מהותי בנפשו שהוא לא יכול להתכחש אליו ואין ממנו מנוס - גם הוא יאלץ לעשות מעשה .

המחזה מטשטש את כל הגבולות בין מציאות לאמנות: מהי האמת, מהי היצירה, מאיפה היצירה נוצרת ואיזה צורך נפשי היא מספקת. האם קיים דבר כזה "ללכת רחוק מדי" – ומהן ההשלכות כאשר הגבול הזה נחצה? משתתפים: ליאל דניר, נעה בירון, מאגי אזרזר, מיקי ליאון. בית הפקה : "המרכז הגאה - תחום תרבות ואומנות".

"התאומות"- קונצרט תיאטרלי

על פי  סיפור מאת אברהם סוצקבר, המבוסס על סיפור אמיתי. הסיפור משלב בין אמנויות הבמה השונות ויוצר קונצרט תיאטרון מוזיקלי לשני שחקנים, כנרת ואנסמבל קאמרי. סיפורן של התאומות גרוניה והדסל.  האחת שרדה את המלחמה והשנייה-כנרית מחוננת , הושמדה במחנות. בבית קפה קטן ביפו העתיקה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל , מוצאת גרוניה -  ששרדה את השואה ועלתה ארצה – משורר שהיה שכנם כשנאלצו לחיות בגטו וילנה, אשר הדסל היתה אהבת נעוריו.

שחקנית ויוזמת:  הדס קלדרון, נכדתו של אברהם סוצקבר. בימוי: דורונה בן דור. מלחין: דניאל גלאי. ביצוע מוזיקלי: אנסמבל איליסיום. ניהול מוזיקלי: גיל שוחט.
 
"ילד הכרובית" - מעבדתרבות דימונה

סיפור געגוע לכפר קטן, מלווה במוזיקה חיה ובשיריו של יהונתן גפן מתוך הספר. עיבוד למחזה מאת נועה רבן קנולר ושחקני מעבדתרבות דימונה.
 
הספר "ילד הכרובית" של יהונתן גפן מתאר עולם של ילדים בתקופה שבה במקום הרבה בניינים היו מעט בתים קטנים, במקום הקניון היה עץ פיקוס גדול, וכל הילדים שיחקו במחבואים ובתופסת, הכירו את המוכר במכולת, ויכלו לחלום ולדמיין בקלות עולמות רחוקים ונפלאים.. בימוי: נועה רבן-קנולר; שחקנים יוצרים: יעקוב זדה דניאל, אופיר נהרי, לליאה גורמזנו, הילה מצקר, משה פרסטר.  

"אדיפוס 2011: תיאטרון-אופרה" - קבוצת התיאטרון הירושלמי

מופע ייחודי הממזג תיאטרון ואופרה ומביא לבמה עיבוד חדש לטרגדיה הקלאסית "אדיפוס המלך". 85 שנה אחרי האורטוריה של סטרווינסקי וקוקטו ("אדיפוס רקס"), החליטו הכותב והבמאי יגיל אלירז והמלחין עידו אהרוני ליצור במשותף את "אדיפוס 2011: תיאטרון-אופרה" - אופרה ישראלית מקורית חדשה.

זהו עיבוד בימתי-מוזיקלי חדש, בעברית, לפסגת הארכיטקטורה הדרמטית של כל הזמנים. חלקו של המופע מושר, חלקו מדובר, ומשתתפים בו חמישה שחקנים, חמישה זמרים ואנסמבל כלי של תשעה נגנים.

המופע נוצר תוך שיתוף פעולה עם האקדמיה למוסיקה ולמחול ירושלים, האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, התזמורת הקאמרית תל-אביב וקבוצת התיאטרון הירושלמי. לאור ייחודו, זוכה המופע לעידוד ולתמיכה מצד משרד התרבות, קרן ירושלים ועיריית ירושלים.  
משתתפים: יפתח אופיר, ענת עצמון, אברום הורוביץ, ניסו כאביה, שלמה בר שביט. 


"אדיפוס", יח"צ

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 23 במאי - 18 ביוני 2011 בירושלים ובמוקדים נוספים ברחבי הארץ.