לזכרו של ג'וליאנו מר חמיס תוקרן החודש  בסינמטקים של תל-אביב, חיפה וירושלים רטרוספקטיבה מסרטיו כשחקן וכבמאי. כן יוקרן בהקרנת בכורה סרטו האחרון "אני ואבא שלי" ואחריו יתקיים דיון בהשתפות אסנת טרבלסי, רוחמה מרטון ופיראס חורי. 

אני ואבא שלי (פלסטין 2009)

בימוי: ג'וליאנו מר-חמיס. דוקו-דרמה בה ג'וליאנו מר-חמיס שיחזר את סיפורם של האלה בת ה-9 ואביה אבו-וואליד בן 48 מהכפר אום תות שליד ג'נין. זהו סיפור של היעדרות, כי אבו-וואליד נאלץ להיעדר רוב הזמן ולעבוד באופן לא-חוקי בישראל. האלה סובלת מסיוטים ומתח בגלל שאביה אינו נמצא בבית בלילות. בעזרתו של פלסטיני בעל אזרחות ישראלית היא עוברת את הגבול כדי לפגוש את אביה באתר הבנייה בו הוא עובד. הפגישה אינה קלה כי אבו-וואליד מתקשה לחשוף בפני בתו את התנאים העלובים שבהם הוא חי ועובד. בעומדם על גג הבניין המתהווה אבו-וואליד מספר לבתו את סיפור משפחתם שהוגלתה ב-1948. ואנו מבינים שהאלה אמנם מצאה מחדש את אביה אך איבדה את המולדת. (30 דקות, ערבית, תרגום לעברית)

בתום ההקרנה: שיחה בהשתתפות אסנת טרבלסי , רוחמה מרטון ופיראס חורי.
 
זוהר (ישראל 1993)

בימוי: ערן ריקליס. משחק: שאול מזרחי, דפנה דקל, ג'וליאנו מר-חמיס.  סיפור חייו של זוהר ארגוב - החל בשנותיו כפועל בנין אלמוני, דרך ימי התהילה הקצרים, וכלה בהידרדרות לסמים שהובילה למותו. ערן ריקליס מגיש מלודרמה מהוקצעת רגישה וסוחפת, שעושה כבוד לדמות המיתולוגית מעולם הזמר המזרחי ואיננה מתעלמת גם מן ההוויה הישראלית של אותן שנים. (116 דקות, עברית).

זעם ותהילה (ישראל 1984)

בימוי: אבי נשר. משחק: ג'וליאנו מר-חמיס, רוני פינקוביץ', חנה אזולאי. סרטו החמישי של אבי נשר משחזר את עלילותיו של התא הירושלמי של הלח"י במהלך חודש מרץ 1942, זמן קצר לאחר רצח יאיר בידי הבולשת הבריטית. מתל אביב מגיע  אל החבורה הירושלמית "אדי הקצב", מקצוען קר מזג המארגן את האנשים לפעולת נקם במרכז הבולשת הבריטית בירושלים. הסרט מתעכב על המתחים והחיכוכים על רקע אישי ומקצועי בתוך התא המחתרתי. (100 דקות, עברית, תרגום לאנגלית ועברית). 

בחודש התשיעי (ישראל 2002)

בימוי: עלי נסאר. משחק: אשרף ברהום, נסרין פאעור, ג'וליאנו מר-חמיס. תושבי הכפר טרודים בחיפושיהם אחרי ילד שנעלם. אחמד, בתנועותיו המוזרות ולבושו השחור, מגביר את החשד שהוא החוטף. הוא מגורש מהכפר וחי בבדידות עם הסוד הגדול המסביר את התנהגותו - הסתננות אחיו ח'ליל, הפליט מלבנון, לתחומי הכפר. האח בא לבקר את אשתו סמירה, שנקרעה ממנו בגלל המלחמה. ( 108 דקות. ערבית, תרגום לאנגלית ועברית)

ג'וליאנו מר (תמונת יח"צ)

הילדים של ארנה (ישראל/ פלסטין/ הולנד 2003)

בימוי: ג'וליאנו מר-ח'מיס ודניאל דניאל. יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג על ידי הצבא הישראלי בקרב על מחנה הפליטים ג'נין. עלא הנהיג את גדודי חללי אל אקצא בג'נין עד להריגתו בנובמבר 2002. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר- ח'מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים ג'נין, בעקבות קריסתה של מערכת החינוך הרשמית תחת הכיבוש הישראלי.

בנה של ארנה, ג'וליאנו, הצטרף אל אמו בעבודתה עם ילדי המחנה והפך להיות לבמאי של התאטרון. במהלך כל שנות פעילותו במחנה הוא תיעד במצלמתו את אמו ואת ילדי התאטרון. לאחר מותה של ארנה נסגר התאטרון. שבע שנים מאוחר יותר פלש הצבא הישראלי למחנה הפליטים ג'נין. כמה ימים לאחר שהצבא הסיר את המצור חזר ג'וליאנו למחנה, והצטרף עם מצלמתו אל עלא שמוביל קבוצת לוחמים. במהלך שהותו במחנה גילה ג'וליאנו את גורלם הטרגי של "הילדים של ארנה"(84 דקות, ערבית ועברית, תרגום לעברית וערבית).

בר 51 (ישראל 1985)

בימוי: עמוס גוטמן. משחק: ג'וליאנו מר-חמיס, סמדר קלצ'ינסקי, עדה ולרי טל. לאחר מות אימם עוזבים תומס ואחותו מריאנה את העיירה בה גדלו ויוצאים לחפש עתיד מרתק יותר בעיר הגדולה. הקשר הנפשי העמוק ביניהם הופך אותם בהכרח ליוצאי דופן, ומביא אותם לחפש את מקומם בשוליים התל אביביים. הם משתלבים בבר תל אביבי עלוב וקסום בו-זמנית, "בר 51". שם, על רקע הדמויות בבר וסיפוריהן, הולכת ומעמיקה האהבה האובססיבית של תומס לאחותו, כשהיא מצידה מבקשת להשתחרר ולבנות חיים משל עצמה. גוטמן מביים תל אביב הזויה למחצה, באווירה פוסט מודרניסטית אגדתית שקיימת רק בסרטים. (95 דקות, עברית ללא תרגום)

ההקרנות לזכרו של ג'וליאנו מר חמיס ייערכו החודש בין התאריכים 2 ביוני – 25 ביוני 2011 בסינמטקים בתל-אביבי, בחיפה ובירושלים.