תיאטרון - על הציניקנים הגדולים של הקולנוע

ההרצאה הרביעית בסדרת ההרצאות של ד"ר הנרי אונגר במוזיאון תל-אביב תעסוק בציניקנים בקולנוע החל מצ`פלין, עבור דרך "הסנדק" וכלה בסרטיהם של טרנטינו ואלמודובר. לא לציניקנים בלבד.

צ`פלין כציניקן

בשנת 1947, כשהיה בשיא פרסומו, עשה צ`רלי צ`פלין סרט בשם "מיסייה ורדו". אנרי ורדו, שהיה עובד בנק כל חייו עד שהושלך לרחוב, קיים את משפחתו על-ידי התחתנות סדרתית עם אלמנות עשירות, שמהן הוא נפטר לאחר שנטל את כספן. בסופו של דבר הוא מסגיר עצמו למשטרה. במשפט המתקיים לרוצח הסדרתי המפורסם באירופה, הוא משמיע את הפסוק הבא: "אדם שהורג אדם אחד נחשב כרוצח ונדון לגיליוטינה. גנרל שרוצח עשרות אלפים זוכה במדליה ומוכרז כגיבור". האידאולוגיה של ורדו עלתה לצ`פלין ביוקר. הייתה זו, להזכירכם, תקופת הפטריוטיזם של שלהי מלחמת העולם, וצ`פלין הוכרז כ"ציניקן", אדם נטול ערכים, בוגד, גיס חמישי. הוא נאלץ לצאת לגלות, שממנה חזר רק כעבור שנים רבות. אך, האם ורדו הוא ציניקן? ומה פירוש "ציניקן"?

אוסקר ויילד הגדיר את הציניקן כך: "אדם שיודע את מחירו של כל דבר, ואינו מכיר בערכו של כלום". הציניקן, לפיכך, הוא מי שאינו מודה במשמעותיות של המושג "ערך".

ברם, הציניקנים המקוריים חשבו אחרת. המפורסם שבהם – דיוגנס, אותו הומלס קדמוני שחי בחבית, היה יוצא, כזכור, כשנר בידו - "לחפש אדם". הציניקנים הגדירו את האדם כמי שמסוגל להסתפק במועט, לרסן את תאוותיו, ולחיות מחוץ לקונבנציות העקומות של המוסר הפומבי.

הסנדק כציניקן

אחרי שנים, חזרה המלה לשימוש בעקבות מקיאוולי. וכיום, אנו אומרים שהרוצחים חסרי המצפון, רוצחים המתענגים על הרצח – אצל קובריק, סטון, טרנטינו - הם ציניקנים. או - דון מייקל קורליאונה, שרוצח את גיסו יום לאחר ששימש "סנדק" לבנו הרך.

לפי הגדרה זו, הציניקן הוא האיום הממשי ביותר על מוסר וחברה תקינה. מאחר שאינו מכיר בערכים הוא פועל רק לפי אינטרס. במלה אחת, הוא הנציג האלים ביותר של דה-הומניזציה.

השאלה הנשאלת היא: האם כאשר אנו נחשפים לציניקנים על המסך – אצל סטון, אלמודובר, קובריק או טרנטינו – הדבר מרפא אותנו מהציניות שלנו, או להפך, משקיע אותנו עמוק יותר בהתנכלות הדדית? האם הקולנוע מפיץ את הציניות או מחסן את הציבור מפניה?

אלה השאלות שתוצגנה ביום רביעי הקרוב, ה- 23 בפברואר, ב- 20:30 בהרצאתו של הנרי אונגר על הציניקנים בקולנוע. ד"ר הנרי אונגר הוא ראש התכנית הרב תחומית לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב, וההרצאה היא חלק מסדרה בשם "האדם – יש חיה כזו?".

לרשימת ההרצאות המלאה
מדוע אנו צוחקים בקולנוע?
הנרי אונגר על מיניות, רגש ואהבה בסרטים
.