הקונצרט יבוצע לרגל סיום העונה בסדרה הליטורגית של האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית י-ם
האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים - רשות השידור מבצעים לסיום העונה הנוכחית, במסגרת הסדרה הליטורגית (הווקאלית הגדולה) המשותפת, את אחת היצירות הליטורגיות הפופולאריות ביותר – הרקויאם של ורדי.
עומר מ. ולבר, המנצח הישראלי הצעיר שהתמנה להיות המנהל המוזיקלי של האופרה בולנסיה ושלא מזמן ניצח על הפקה חדשה של טוסקה בלה סקאלה, ינצח על התזמורת ועל זמרי מקהלת האופרה הישראלית.
הסולנים בקונצרט יהיו זמרת הסופרן הישראלית אירה ברטמן, אחת הכוכבות הגדולות בעולם האופרה של היום, זמרת המצו סופרן האמריקאית טיצ'ינה ווהן, הטנור זוראב זוראבשווילי והבס-בריטון הישראלי ולדימיר בראון.
הרקויאם של ורדי
בנובמבר 1868 מת בפריס ג'ואקינו רוסיני בהיותו בגיל 76. ורדי הציע כי את יום השנה למותו של רוסיני יציינו על ידי רקויאם מיוחד אשר כל המלחינים האיטלקיים החשובים בעת ההיא ישתתפו בהלחנתו. הוא עצמו הבטיח להלחין את הפרק "שחרר אותי" המסיים את הרקויאם.
תוכנן כי מיסה זו לזכרו של רוסיני תבוצע בכנסיית סן פטרוניו בבולוניה, אחת הערים האיטלקיות שרוסיני היה קשור אליה במיוחד. כל הפרקים אכן נכתבו והועתקו בזמן, אבל ביצוע המיסה לזכרו של רוסיני מעולם לא התרחש. האמרגן המקומי פשוט סרב לאפשר לתזמורת ולמקהלה שלו להשתתף באירוע הייחודי כיוון שחשש שיצירה זו תפגע בעונת האופרה שהוא ארגן ושהכנסותיה היו אמורים לעזור לו בפרנסת משפחתו הענפה.
מועצת העיר בולוניה יכולה היתה בקלות לשנות את רוע הגזרה, לו היה הפרוייקט חשוב לפרנסי העיר. אבל בעת ההיא בולוניה חשה גאווה רבה על היותה מעוז התרבות המודרנית (שנתיים לאחר מכן הועלתה בעיר הצגת הבכורה האיטלקית של לוהנגרין) והמיסה לזכר רוסיני נראתה כפרוייקט שולי למדי. אך כיוון שאיש בבולוניה לא רצה להתנגד לביצוע המיסה בפומבי, הם פשוט דאגו לפעול באיטיות מרגיזה ומכוונת ובסופו של דבר לא נותרה כל ברירה אלא לבטל את ההופעה.
אירה ברטמן (תמונת יח"צ)
בשנת 1871 עלה ניסיון נוסף לבצע את המיסה לזכר רוסיני לרגל הסרת הלוט מפסל ראשו של רוסיני בבית האופרה לה סקאלה במילנו. ועדה מיוחדת הורכבה כדי לבדוק מחדש את המיסה ולהחליט אם היא אכן יצירה מוזיקלית הראויה לעמוד בזכות עצמה. למזלו של העולם כולו, הפרק "שחרר אותי" מהמיסה לזכר רוסיני הפך לשורש ממנו צמח הרקויאם של ורדי.
האירוע שהביא להשלמת הרקויאם התרחש ב-22 במאי 1873 עת מת הסופר אלסנדרו מנצוני. הרומן ההיסטורי של מנצוני, המאורסים, "לא היה רק ספר, אלא נחמה לאנושות כולה." ורדי לא יכול היה למצוא מושא ראוי יותר לרקויאם שלו. הביצוע הראשון של הרקויאם התקיים ביום השנה למותו של מנצוני עם הסולנים טרזה סטולץ, מריה ולדמן, ג'וזפה קפוני ואורמידו מאייני וזכה להצלחה אדירה.
אבל ורדי עדיין לא סיים את עבודתו על הרקויאם. לרגל ההופעה הראשונה באגליה, באולם אלברט המלכותי בלונדון ב-15 במאי 1875, הוא החליף את המבנה הפוגלי של הפרק "הפנקס פתוח", עם הסולו למצו-סופרן אותו אנו מכירים כיום. וכך בשנת החורף האופראית הגדולה של ורדי שנמשכה 16 שנה, מהבכורה של אאידה ב-1871 ועד לאותלו ב-1887, הוא הלחין את אחת מיצירותיו החשובות ביותר וכיום גם הפופולארית מאוד, הרקויאם.
ה-30 ביוני 2011 בשעה 20:00, תיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון; ה-10 ביולי בשעה 20:00, המשכן לאמנויות הבמה, תל-אביב. למידע נוסף וכרטיסים: התזמורת הסימפונית ירושלים -700-70-4000 וגם בקופת התיאטרון 02-5605755, להזמנת כרטיסים באופרה: 03-6927777