באירוע נדיר בלוח הקונצרטים בארץ תבצע התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור בבכורה ישראלית את "טקס אשכבה" - הפואמה הסימפונית המוקדמת שחיבר מהלר בשנת 1888 ושהיוותה את הבסיס לפרק הראשון של הסימפוניה מס' 2, התחייה. ישנו אמנם דמיון רב בין שתי הגרסאות, אך ישנם הבדלים ניכרים וברורים בין הפואמה המוקדמת לפרק בגרסתו הסופית.
 
מהלר כתב את הפואמה מיד כשסיים להלחין את הסימפוניה מס' 1 החגיגית באפייה, וכדרכו, חיפש לכתוב יצירה שתהיה המנוגדת ביותר לקודמת שכתב. לפיכך, בחר להלחין יצירה קדורנית – מארש אבל, הכתוב בסולם הטראגי של דו מינור. את הכותרת לקח כנראה מאפוס דרמטי שחיבר המשורר הפולני אדם מינצקייביץ', אשר ידיד טוב של מהלר תרגם לגרמנית בשנת 1887. 
  
את התזמורת יוביל מאסטרו סטיבן סלואן (ארה"ב), מוזיקאי מגוון, תלמידם של גארי ברתיני, פרנקו פררה ויוג'ין אורמנדי, המכהן כיום כמנהל אמנותי של שני אנסמבלים: התזמורת הסימפונית של בוכום והתזמורת הסימפונית של העיר סטוונגר בנורווגיה, תפקיד אליו התמנה בשנת 2007, ובמסגרתו גדלה התזמורת באופן משמעותי כאשר העיר נבחרה לשמש כבירת התרבות של אירופה בשנת 2008.
 
במסגרת הקונצרט יארח סלואן את זמרת המצו סופרן אלכסנדרה פטרזאמר, המתמחה בשירת מהלר וואגנר.(פטרזאמר תחליף את הזמרת ליאובה בראון שביטלה את הופעתה בישראל עקב נסיבות משפחתיות מצערות)  לביצוע שירי שוליה נודד מאת מהלר. 

"התזמורת הסימפונית ירושלים" (יח"צ)

 
לסיום תבצע התזמורת את הסימפוניה מס’ 7 מאת בטהובן, שרישומיו הראשונים של בטהובן למה שהפך מאוחר יותר לסימפוניה מס' 7, מופיעים בספר משנת  1809, אם כי את חלק מהנושאים ניתן לזהות בקובץ וריאציות שפורסם ב-1783, כאשר בטהובן כבר עבד כצ'מבליסט ואורגניסט.

סימפוניה מס' 7 בוצעה לראשונה בשמיני בדצמבר, שנת 1813, בקונצרט התרמה לחיילים אוסטרים ובווארים שנפצעו בקרב הנאו באוקטובר אותה השנה. את הקונצרט ארגן מכונאי החצר, יוהן נפומק מלזל, שנחשב לממציא המטרונום. התכנית כללה גם את היצירה "קרב ויטוריה" הידועה כיום בשם נצחונו של ולינגטון או סימפונית הקרב. יצירה זו כללה יריות רובים, עליהם היה מופקד קאפלמייסטר החצר, סליירי. שתי היצירות זכו להצלחה רבה.

התזמורת, תחת שרביטו של בטהובן, כללה מוזיקאים מן המעלה הראשונה, ובהם שופנציג, רומברג ושפור בין הכנרים, והומל ומאיירבר בתופי הטימפני. שפור תאר את הניצוח של בטהובן באותו האירוע: "כאשר ביקש את התזמורת לנגן ספורצנדו, היה פוסק זרועותיו השלובות, בהתלהבות גדולה. ב'פיאנו', היה מתכופף יותר ויותר ככל שרצה נגינה שקטה ורכה יותר. ואז, כאשר רצה קרשנדו, היה מתרומם אט אט ומזנק לאוויר לציון הפורטה; לעיתים אף היה צועק להגברת הפורטה".

יום רביעי ה-26 באוקטובר 2011, בשעה: 20:00, אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. מחיר: 170 ו-150 ש''ח, למידע נוסף וכרטיסים: 1-700-70-4000