ביום רביעי השבוע (26 באוקטובר) החל שבוע של חגיגות במוזיאון תל אביב לאמנות: קונצרט, סימפוזיון בינלאומי לאדריכלות מוזיאונים, טקס גאלה בנוכחות נשיא המדינה, שמעון פרס – ולבסוף, פתיחת הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר ב-2 בנובמבר 2011.
 
הבניין, בתכנונו של האדריכל פרסטון סקוט כהן, משתרע על פני 18,500 מ"ר. עבודת האדריכלות העכשווית יוצאת הדופן שנוספה למתחם המוזיאון היא אבן דרך בינלאומית במרכז בירת התרבות של ישראל.
 
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב - יפו, אמר: "הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר הוא ציון דרך נוסף בהפיכתה של תל אביב לעיר גלובלית. הוא נבנה כחלק מתוכנית כוללת של השקעת 250 מיליון דולר במוסדות התרבות ובהיסטוריה שלנו במהלך העשור האחרון. היום, כשנציגים רבים מעולם האמנות הבינלאומי נאספו כאן לכבוד חנוכתו, ניצב בניין עמיר כסמל לכל מה שהשגנו ולכל מה שעוד נשיג".
 
גלריות האוספים הקבועים
 
למוזיאון תל אביב לאמנות אוסף מקיף הכולל את כל הזרמים והאמנים המרכזיים באמנות ישראל. התערוכה "המוזיאון מציג את עצמו" (אוצרת: אלן גינתון) תציג בבניין עמיר מבחר של כ-250 מהעבודות הללו, מ-1906 ועד היום, בגלריות קרן משפחת דינה ורפאל רקנאטי – שלוש גלריות ששטחן המשותף 1,700 מ"ר. זוהי תצוגת הקבע הגדולה ביותר של אמנות ישראלית בארץ.
 
תערוכות נוספות המוצגות בבניין עמיר עם פתיחתו הן: "עושים מקום" (אוצרת: נילי גורן), צילום ישראלי עכשווי מאוסף המוזיאון, בגלריה לצילום ע"ש דורון סבג–ORS; "אוטופיות על הניירI" (אוצרת: אירית הדר), מבחר הדפסים ורישומים מאוסף האקספרסיוניזם הגרמני המפורסם של המוזיאון, בגלריה לרישום והדפס, מתנת הידידים הגרמנים של מוזיאון תל אביב לאמנות.

כן יוצגו  שני פרויקטים של מעצבים ישראלים בולטים, "אקס-ליבריס" של חנן דה לנגה ו"לרוץ במעגלים" של יעקב קאופמן (אוצרת: מאיה ויניצקי), באגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב; וכן התערוכה "חמישה רגעים: מסלולים באדריכלות מוזיאון תל אביב לאמנות" (אוצרים אורחים: אדר' יאשה גרובמן ואדר' אריאל בלונדר), המתעדת וחוקרת את ההקשר ההיסטורי של אדריכלות חמשת המבנים של מוזיאון תל אביב, ממשכנו הראשון בבית דיזנגוף (1932) ועד בניין עמיר, גם היא באגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב.
 
"אנו גאים בכך שליבו הפיזי והרעיוני של בניין נהדר זה מוקדש למורשת האמנות הישראלית, המוצגת כאן בכל עושרה וריבוי גוניה", אמרה שולי כסלו, מ"מ מנכ"ל מוזיאון תל אביב לאמנות. "התערוכות הללו הן מחווה מרגשת לזכר המנהל והאוצר הראשי שלנו, פרופסור מרדכי עומר ז"ל, שפעל רבות כדי לבנות את אוסף המוזיאון ולשרת את קהילת האמנות בישראל".


צילום: עמית גירון
 
אנסמבל קיפר - "שבירת הכלים"
 
עם פתיחת הגלריה הרב-תכליתית ע"ש לילי ויואל משה אלשטיין, המיועדת לתערוכות מתחלפות ומשתרעת על פני 850 מ"ר, תוצג בה תערוכה תלוית-מקום (site-specific) של עבודות חדשות של אנסלם קיפר. התערוכה "שבירת הכלים", אותה אצר פרופ' מרדכי עומר ז"ל בשיתוף פעולה עם האמן, מציגה מבחר יוצא דופן של עבודות מונומנטליות, ציורים, פסלים, חיתוכי עץ ומיצבים העוסקים בהיסטוריה ובמיסטיקה היהודית.
 
התערוכה כוללת חמישה פסלים חדשים מתוך סדרת העבודות "נשים מימי קדם", חמישה ציורים עצומי ממדים חדשים בטכניקה מעורבת; שלושה ציורים חדשים מאוספו האישי של קיפר ושניים מאוספים פרטיים; שלושה חיתוכי עץ חדשים, שגודלו של כל אחד מהם כ-200x300ס"מ; ההצבה הגדולה "דיוואן מזרח-מערב"; וכן המיצב החדש שיצר האמן עבור חלל התצוגה הספציפי במוזיאון תל אביב, "שבירת הכלים".
 
"שבירת הכלים" מתמקדת בנושאים שונים הקשורים ביהדות, ביניהם סיפורי דמויות תנ"כיות, כגון קין והבל, נח ושמשון; רעיונות קבליים, כגון "עץ הספירות" ו"שבירת הכלים"; דמותו של יצחק אברבנאל, המדינאי והמלומד שהוגלה מארצו בעת גירוש ספרד ב-1492; ודמותו ושיריו של המשורר היהודי כותב הגרמנית פאול צלאן, יליד רומניה ששרד את השואה והיה אחד הראשונים שכתב על חוויות אלה לאחר המלחמה.
 
תכנון האגף החדש - בטון, זכוכית, אטריום ספירלי

הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, העשוי בטון וזכוכית, מקיים דיאלוג עם המבנים הקיימים של מוזיאון תל אביב לאמנות, כמו גם עם האדריכלות המודרנית המפורסמת של תל אביב והמורשת האדריכלית של מנדלסון, הבאוהאוס ו"העיר הלבנה".
 
הבניין מתוכנן סביב אטריום ספירלי בגובה 27 מטרים, המחדיר אור טבעי מלמעלה – אטריום שהאדריכל מכנה "מפל האור" – אשר צורתו מוגדרת על ידי משטחים מקומרים הנפרשים מעלה ומטה לכל גובהו של הבניין. חמשת מפלסי הבניין (שניים מעל הקרקע ושלושה מתחתיה) תוכננו כך שיכילו גלריות תצוגה גדולות ומרובעות על אף אילוצי המגרש המשולש והלא סימטרי. המדרגות והרמפות הסובבות את "מפל האור" יוצרות תחושת זרימה אנכית מפתיעה בין המפלסים, מחברות בין הגלריות ומאפשרות לאור טבעי לחדור גם לפינות המרוחקות ביותר בבניין התת-קרקעי למחצה.
 
"אני גאה מאוד על ההזדמנות שניתנה לי לעבוד עם מוזיאון תל אביב לאמנות על בניין עמיר", ציין האדריכל פרסטון סקוט כהן. "הפרוגרמה שניסח המוזיאון הציבה אתגר לא פשוט: בניית מספר קומות של גלריות גדולות, ניטרליות ומרובעות על גבי מגרש משולש ומוגבל בשטחו. הפתרון שהצענו היה 'לרבע את המשולש' באמצעות תכנון עצמאי של כל מפלס, כשכולם סובבים סביב ציר מרכזי אחד – 'מפל האור'. ההחלטה אפשרה לנו לשלב שתי פרדיגמות סותרות-לכאורה של מוזיאונים לאמנות עכשווית: מוזיאון של 'קופסאות לבנות' ניטרליות, המציע חלל תצוגה אופטימלי וגמיש, ומוזיאון מופע הראווה, שמרגש את המבקרים בו ומציע חוויה חברתית ייחודית. הסינתזה שמציע בניין עמיר משלבת בין צורות גיאומטריות קונוונציונליות וצורות רדיקליות, וכך יוצרת חוויית מוזיאון חדשה, ששורשיה נטועים גם בבארוק וגם במודרניזם".


צילום: עמית גירון
 
בניין עמיר מכפיל את חללי התצוגה של מוזיאון תל אביב לאמנות, עם 3,800 מ"ר של גלריות חדשות ותוספת של 930 מ"ר לספרייה. הבניין כולל גם אודיטוריום בגודל 650 מ"ר, המאפשר למוזיאון להרחיב את תוכנית המופעים שלו – הקרנות סרטים, קונצרטים, הרצאות ודיונים, שתורמים לאפיונו של המוזיאון כמרכז פעילות חיוני עבור קהילת האמנות והתרבות.
 
שמואל עמיר, איש נדל"ן ופילנתרופ מלוס אנג'לס, ואשתו, הרטה, תרמו בנדיבות לבניין המוזיאון החדש, הנקרא על שמם. עמיר: "אנו שמחים על הזכות לתרום לקידום פעילותו של מוזיאון תל אביב לאמנות, מוסד המצוי בלב קהילת האמנות בישראל. הבניין הייחודי שתכנן פרסטון סקוט כהן מאפשר להציג את עבודתם של אמנים ישראלים כפי שלא הוצגה מעולם ומחזק את יכולתו של המוזיאון למלא תפקיד מרכזי בסצנה הבינלאומית".
 
זווית חדשה - סימפוזיון בינלאומי לאדריכלות מוזיאונים עכשווית
 
ב-1 בנובמבר 2011 יתקיים באודיטוריום של מוזיאון תל אביב לאמנות סימפוזיון של יום אחד, בשם "זווית חדשה - סימפוזיון בינלאומי לאדריכלות מוזיאונים עכשווית".
 
 פרסטון סקוט כהן, סילביה לאווין, ג'פרי קיפניס, ג'סי רייזר, נאנקו אוממוטו, גרג לין, אינאקי אבלוס, בן ון ברקל ואחרים ידונו במתח שבין שני דגמי המוזיאונים הרווחים כיום: מוזיאון "הקופסה הלבנה" הניטרלית, המאפשר חופש אוצרותי מקסימלי, והמוזיאון בעל הזהות האדריכלית, המייצר מופע ראווה ציבורי.
 
הנושאים העקרוניים שיידונו – כגון תפיסה אוצרותית מול תפיסה ארכיטקטונית, או אמנות מול חלל ציבורי – עמדו ביסוד תכנונו של הבניין החדש, שבו הגלריות המרובעות, שהן נשמת אפו של המוזיאון, מאורגנות סביב המופע האדריכלי המרהיב של "מפל האור". הסימפוזיון גם ידון ביכולתו של הבניין החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות להצביע על כיוון חדש באדריכלות מוזיאונים בינלאומית: חלל שהיבט הראווה בו עבר הפנמה והתאמה חברתית, בניגוד לדגם האדריכלי של שנות התשעים של המאה ה-20, שהציג לראווה את חזותו החיצונית של אובייקט אדריכלי פיסולי מוחצן. 

במהלך חודש הפתיחה:  הכניסה חופשית לתושבי תל-אביב בהצגת כרטיס תושב.