ביום חמישי, 8 בדצמבר, ב-20:00, יצאו חוקרים צעירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע לברים ולבתי-קפה נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.
 
האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ? מתי נוכל להשתמש במחשבים קוונטיים? כיצד התחילו החיים? האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? האם מחשבים זעירים יוכלו יום אחד לרפא את גופנו מבפנים? כיצד הופכת הביצית המופרית לאדם שלם? האם באמת תיתכן טלפורטציה כמו ב"מסע בין כוכבים"? ושאלות דומות יעמדו במרכז השיחות המדעיות.
 
מכון ויצמן למדע מקדיש את האירוע לפרופ' דן שכטמן מהטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, שיקבל יומיים לאחר מכן (ב-10 בדצמבר) את פרס נובל בכימיה. אל החוקרים ותלמידי המחקר ממכון ויצמן למדע תצטרף הפעם מדענית צעירה מהטכניון: פרופ' גיטי פריי, אשר תספר לבליינים על עולמם המסתורי של ננו-חלקיקים.
 
פירוט השיחות:
 
1. אחרי פיענוח הגנום – לומדים לכתוב בשפה הגנטית 
  
ניב אנטונובסקי ידבר על תחומי מחקר חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית המאפשרים לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקודד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד הקרוב נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם. רדיו EPGB, שד"ל 7, 03-5106430. 

 
"מדע על הבר" (יח"צ)

2. איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם  

עם עומר מרקוביץ. ישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו RNA. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלים את האפשרות שהחיים נוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן. DELI, אלנבי 47, 03-6427538 

3.  הילדים של מחר  

עם תירוש שפירא. פריצות הדרך בהנדסה גנטית, הפריות מבחנה ושיבוט מובילים אותנו לעבר עתיד קרוב מאי-פעם להנדסה גנטית אנושית. מה כתוב במטען הגנטי שלנו? כיצד טכנולוגיות ההפריה הגנטיות מעצבות את חיינו היום, וכיצד נרתום אותן לעיצוב עתידו של המין האנושי? סאצ'מו, ויטל 6, פלורנטין, 052-3284800 

4. האסטרואידים באים 

עם אילן מנוליס – מנהל מצפה הכוכבים על-שם מרטין קראר, במכון ויצמן למדע. האם האדם ישרוד אירועים דומים לאלה שהכחידו את הדינוזאורים? מתחילת קיומה של מערכת השמש, התנגשו אסטרואידים בכדור-הארץ פעמים רבות. ההתנגשות המפורסמת מכולן התרחשה לפני כ-65 מיליון שנים, וכתוצאה ממנה נכחדו הדינוזאורים וכ-73% מהמינים שחיו אז על-פני כדור-הארץ. האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ בזמן הקרוב? האם אנו ערוכים לכך? אברקסס, לילנבלום 40, 03-5104435 

 
"מדע על הבר" (יח"צ)

5.  האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד?

עם אוהד מנור. האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו? מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מגורמים הניתנים למדידה כיום, נוכל לנסות ללמד מחשב לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על-פי נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.  לבונטין 7, 03-5605084 

6. שומרי זמן, נווטים ויונים לכודים    

עם ינון גליקמן. כיצד יודע השעון הדובר מה השעה? מה הופך שעון לשעון טוב? ולשם מה בכלל צריך שעונים טובים? אחת מאבני הבניין החשובות של הטכנולוגיה המודרנית היא היכולת לקצוב את הזמן, ופיסיקאים מחפשים (ומוצאים) מנגנונים יציבים יותר ויותר שאפשר להסתמך עליהם במדידות אלו. חיפוש זה מוביל לנבכי המודלים שמתארים את המציאות הפיסיקלית המוכרת לנו. הגילדה, אחד העם 64, 054-6480103 

 7. מביצית לעובר – המחקר של תחילת החיים

עם  יעל שחר פומרנץ. כיצד הופכת ביצית לעובר? השיחה תציג את המכשולים עליהם מתגברת הביצית מיצירתה ועד הפיכתה לעובר, ותסקור מחקרים אחרונים של מדעני מכון ויצמן למדע בתחום הפוריות, העוסקים בהבשלת הביצית, בביוץ, ובהשרשת העובר ברחם. מנדלימוס, הירקון 102, 054-5657007 
 
8. לראות דרך הערפל – האם הלייזרים המהירים בעולם מסוגלים ללמוד?

עם אורי כץ. האם אפשר לעשות שימוש רפואי מתקדם בקרני לייזר ולבצע ניתוחים ללא חימום הריקמה? כיצד להתגבר על פיזור קרן האור הממוקדת בעת שהיא חולפת דרך הרקמות המפזרות? האם אפשר "לתקן מראש" את ה"קלקולים" שיתחוללו לאחר מכן? ואיך אפשר, בשיטה דומה, "לראות דרך הערפל" ולעצור את נצנוץ הכוכבים בשמי הלילה? מייט דיזנגוף, דיזנגוף 226, 03-5241615 .
 
9.   הגידול הסרטני

עם יואב מנסטר. גוף האדם מורכב ממיליארדי תאים החשופים לפגעי הסביבה – קרינת השמש, עשן סיגריות ואפילו החמצן שאנו נושמים. כל אלה פוגעים בתא, ועלולים להביא ליצירת גידולים סרטניים. בתגובה, הגוף מתקן את עצמו, ומחסל את התאים הפגועים – בין היתר, בעזרת המערכת החיסונית, הפועלת ביעילות מופלאה להשמדת פולשים זרים. אבל המערכת הזאת יעילה הרבה פחות מול גידולים סרטניים. מדוע? וכיצד הרפואה המודרנית מסוגלת לסייע למערכת להילחם בסרטן? בין, דיזנגוף 281, 03-5444281


"מדע על הבר" (יח"צ)

10. מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו – מבפנים

עם תום רן. בשנת 2001 הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע לבנות ננו-מחשב שעשוי כולו מחומרים ביולוגיים, וגודלו קטן פי מיליון מראש של סיכה, שהוכתר על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם. כטריליוני ננו-מחשבים ביולוגיים פועלים במקביל בתוך טיפת מים בודדת, ובעתיד הם צפויים להגשים את החזון של "רופא בתוך התא": מחשבים ננו-ביולוגיים שישוטטו בגוף האדם, יזהו מצבי סכנה – כמו זיהומים חיידקיים, גידולים סרטניים ועוד – ויגיבו באופן אוטומטי וממוקד. רוטשילד 12, 03-5106430 
 
11. "המקרה המוזר של הסופרנובה בשעת לילה" 

עם יאיר הרכבי. ב-31 במאי התפוצץ כוכב בגלקסיית המערבולת. מדעני מכון וייצמן עקבו אחרי המאורע מסביב לשעון ומסביב לעולם בעזרתם של אסטרונומים חובבים ומצפים מקצועיים, ממצפה רמון ועד הוואי. כיצד עזרו לנו תצפיות של חובבי אסטרונומיה לגלות מה באמת קרה בגלקסיה הרחוקה? מה למדנו מזה? ולמה בכלל כוכבים מתפוצצים? הרלינגר, בן יהודה 69, 054-2383687 .

12. איך תא חושב? מעגלים פשוטים ברשתות גנטיות מורכבות 

עם יובל הרט. רשתות הקשרים המורכבות שבין הגנים, מבוססות, למרבה הפלא, על עקרונות יסוד פשוטים ביותר, כמעט הנדסיים. מהם עקרונות היסוד האלה, אשר עליהם מבוססת הרשת? כיצד תבניות חוזרות של קבוצות חלבונים קטנות המקיימות ביניהן יחסי גומלין קבועים, מנהלות את מנגנוני החיים בתא?   קפה נח, אחד העם 93, 03-6293799
 
13.  לוקחים את התכנות לקצה, נותנים למשתמש את הכוח 

עם גיורא אלכסנדרון . מחשבי לוח, סלולרי דור X – המכשירים החכמים נעשים חכמים יותר ויותר, אבל עדיין - אנחנו צריכים ללמוד אותם, במקום שהם ילמדו מאיתנו. מדעני מכון ויצמן מפתחים גישות חדשניות לתכנות, שבין השאר יאפשרו למשתמשי קצה – ולא רק למתכנתים – ללמד את המכשירים שלהם כיצד להתנהג. מייט פלורנטין, ויטל 2, 03-5185290 


"מדע על הבר" (יח"צ)
 
14. זיכרונות שווא והמוח האנושי

עם מיכה אדלסון. כיצד משפיעה הסביבה החברתית על הזיכרון שלנו? כיצד נוצרים זיכרונות כוזבים? ממצאים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע מראים, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרונות אמיתיים לזיכרונות שווא. ועד הבית, רוטשילד 64, 054-4645030 
 
15. מנגנוני הזיכרון במוח – איך אנחנו לומדים וזוכרים 

עם אורי לבנה. המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? אילו שינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ומה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי. רוזה, דיזנגוף 265, 054-6631006 

 16.  מסע בין כוכבים – גרסת המדע. 

עם אפי שחמון. .העולם המופלא של תורת הקוונטים. האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"? ניילון, דיזנגוף 99, 052-3330811 

 
17.  מה הקשר בין אהבת ניגודים להמרת קרינת שמש לחשמל? 

פרופ' גיטי פריי – הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. שמן ומים לא מתערבבים, מכיוון ששמן הוא "שונא מים" (ואילו המים, כמובן, "אוהבים מים"). אבל מה קורה כשלחומר "שונא מים" ולחומר "אוהב מים" יש תכונות משלימות, כך שדווקא שילובם ברמה הננו-מטרית יניב חומר חדש בעל תכונות ייחודיות? חומר כזה עשוי לאפשר פיתוח יישומים מתקדמים כמו, למשל, המרת אנרגיה סולארית לאנרגיה חשמלית. קפה יפו, עולי ציון 11, שוק הפשפשים, 03-5181988 
 
18. כיצד המוח אוסף מידע מעניין על סביבתו?

עם  דודי דויטש. בני-אדם וחיות אחרות אוספים מידע החיוני להם מסביבתם. בניגוד למקובל לחשוב, איסוף זה אינו פאסיבי. כדי לאסוף מידע באופן מועיל, אנו מכוונים את החושים בכל רגע, כך שיאפשרו למידע המעניין אותנו להגיע למוח ולעבור שם עיבוד. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים בתחום זה עקרונות משותפים לחיות שונות? כיצד המדענים מתמודדים עם השאלות האלה? יונה, האנגר 1, מזח צפוני, נמל יפו, 03-7742222 
 
19. לנגן על אטום בודד 

עם   שלומי קוטלר. כשלוקחים גוש של חומר ומחלקים אותו שוב ושוב, מגיעים לאטומים בודדים – שהתנהגותם שונה מאוד מזו של גוש החומר המקורי, ומצייתת לחוקי תורת הקוונטים. מתמטיקאים הראו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה, בעתיד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה. אם נצליח בכך, ישתנו פני המיחשוב וההצפנה; אם לא נצליח, תורת הקוונטים תעבור שינוי שעשוי להיות מהפכני. מתושלח, אוריאל אקוסטה 16, 03-6811018 


"מדע על הבר" (יח"צ)
 
20. כיצד הגוף מתמודד עם מצבי רעב? 

 עם יערית אדמוביץ. כיצד מגיבים איברי הגוף למצבי רעב? מה מתחולל במצבים כאלה בין המולקולות שבתאי הגוף? כיצד מתרגם הגוף את האותות המגיעים מהסביבה, לפעולות תאיות המשפיעות על תגובת הגוף השלם, ומאפשרות לו להתמודד עם תנאי סביבה משתנים? מייט לינקולן, לינקולן 9, 03-6244514 
 
21. כשה"קוונטים" פוגשים מחשבים 

עם פרופ' יובל גפן. מדוע כולם רוצים מחשב קוונטי? זה התחיל במאבק בין אלברט איינשטיין למהפכנים הצעירים ובראשם נילס בוהר, נושאי דגל תורת הקוונטים שזה מקרוב נוצרה. נראה היה שאיינשטיין הפסיד. אבל הרעיונות שהעלה איינשטיין באותו ויכוח, הוכחו כנכונים כעבור 65 שנים. אלה הרעיונות שעליהם מדענים מנסים לבסס "מחשבים קוונטיים" – מכונות חישוב בעלות עצמה שלא תשוער. איך ייראה עולם המדע והמידע עם מחשבים קוונטיים? מה בדיוק הייתה תרומתו של איינשטיין לרעיון? אויטה, יבנה 31, 03-5669559 

  
אירועי "מדע על הבר" יתקיימו ביום חמישי, 8 בדצמבר, ב-20:00, בברים ובבתי-קפה נבחרים ברחבי תל-אביב.