דניאל כהן ינצח על הקונצרט הקרוב של התזמורת הקאמרית הישראלית שיכלול מיצירות שוברט, בטהובן ושנברג.

בקונצרט תשתתף זמרת הסופרן הילה בג'יו.  

בתכנית הקונצרט: שוברט -  פתיחה, "השטן כמתכנן" ד' 4; שנברג - "ליל הוד" אופ' 4; שוברט - "גרטשן ליד הכישור" (תזמור: רגר), "לכבוד המוזיקה" (תזמור: רגר), "אתה השלווה" (תזמור: רגר), "לילה וחלומות" (תזמור: רגר), "דג השמך", ד' 550 אופ' 32 (תזמורת: בריטן);בטהובן - סימפוניה מס' 8 בפה מז'ור, אופ' 93.

על היצירות
 
ב-1814 גילה פרנץ שוברט את "פאוסט" מאת גתה ובהשפעתו כתב את יצירת המופת הראשונה שלו "גרטשן ליד הכישור". חשיפתו לשיריו של גתה הביאה אותו לחקור משוררים רבים בני זמנו והולידה כשש מאות שירים לקול ולפסנתר המהווים את מרכז יצירתו.
 
שוברט נחשב לגדול מלחיני הלידר – השיר האמנותי – וניתן לומר כי המציא בו סוגה חדשה של יחסי גומלין בין הטקסט למוזיקה. הוא חרג בשיריו מהמסגרת המקובלת של השיר הקלאסי שראתה במוזיקה מסגרת משקלית וצורנית לטקסט. המוזיקה משקפת אצלו את פרשנותו לטקסט בדרך של הבלטת מלים, שורות ורעיונות וזאת באמצעות שינויים מלודיים וצליליים, חזרות על מלים ושורות ומתן תפקיד עצמאי ועשיר לפסנתר שהופך שותף שווה לזמר.
 
בנושאי שיריו של שוברט, בן התקופה הקלאסית, אפשר למצוא את ניצני הרומנטיקה שהושפעה מנושאים בספרות ובאמנות או מנופים וטבע. שיריו אינם עוסקים בווירטואוזיות הקולית או בוירטואוזיות של הפסנתרן, אלא בביטוי של המילה ושל ההבעה האנושית. 
 

דניאל כהן, תמונת יח"צ

יצירתו של ארנולד שנברג "ליל הוד" שנכתבה ב-1899, נחשבת ליצירתו החשובה הראשונה. זוהי פואמה סימפונית שנכתבה במקור לשישיית כלי קשת, עובּדה על ידו ב-1917 לתזמורת כלי קשת ועד 1944 הוסיף והכניס בה עיבודים נוספים. הגירסה התזמורתית זוכה לפופולאריות גדולה יותר מזו המקורית.
 
היצירה כתובה כפרק אחד שבו חמש חטיבות עיקריות, בהתאם לשיר בעל אותו שם אשר כתב המשורר ריכרד דהמל (1920-1863), ושבהשראתו נכתבה. השיר, אשר נחשב בזמנו לנועז וארוטי, מדבר על זוג המטייל בלילה ביער לאור הירח, האישה מתוודה בפני אהובה כי הרתה לגבר אחר שהכירה לפניו, וזוכה לסליחתו של הגבר ולקבלתו את הילד כאילו היה שלו.
 
סימפוניה מס' 8, הקצרה מבין תשע  הסימפוניות שכתב בטהובן, כונתה על ידו "הסימפוניה הקטנה שלי בפה", וכאשר שאל אותו תלמידו מדוע הסימפוניה השמינית אינה אהודה כמו השביעית, השיב לו בטהובן: "מכיוון שהשמינית טובה יותר".  אופייה של הסימפוניה שמח, עליז ומלא בהומור. בטהובן חורג כאן מהדרך המקובלת בתקופתו והופך את הפרק הרביעי, הפרק הארוך ביצירה, לחלק החשוב בה. 

הילה בג'יו
 
נולדה בישראל. סיימה בהצטיינות את לימודיה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב והיתה חברה באופרה סטודיו של האופרה הישראלית. הופיעה כסולנית עם תזמורת קאמרטה ירושלים, התזמורת הקאמרית תל-אביב, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, הסינפונייטה הישראלית באר-שבע ותזמורת סימפונט רעננה.
 
הרפרטואר שלה כולל תפקידים כאדלה ("העטלף"), נורינה ("דון פסקואלה"), גרטל ("הנזל וגרטל"), צרלינה ("דון ג'ובני) ואוסקר ("נשף מסכות"), פרתניס ("הלנה היפה"), לולו ("האלמנה העליזה"), פפגנה ("חליל הקסם"), דספינה ("כך עושות כולן"), פרסקיטה ("כרמן"), הילד ("הילד חולם"), רוזינה ("הספר מסביליה") ועוד.
 
בג'יו זכתה במקום השני בתחרות היוקרתית "בלוודר" בוינה בקטגוריית האופרטה, זכתה בתחרות הזמרה באקדמיה למוסיקה בתל-אביב, בציון לשבח בתחרות פאול בן-חיים וכן בפרס על ביצוע יצירה ישראלית מטעם שר המדע, התרבות והספורט. היא זוכה מלגות מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל, מלגת גרבוב ומלגת המכון הישראלי לזמרה אמנותית.
 
כמו כן היא מופיעה בקביעות בפסטיבל הביאנלה למוזיקה מודרנית במוזיאון תל-אביב. לאחרונה הופיעה בגרמניה בפסטיבל הבינלאומי בבית האופרה גרה-אלטנבורג וכן בתפקיד אולימפיה ("סיפוריהופמן") בבית האופרה של מקלנבורג. כמו כן, הופיעה  בסדרת קונצרטים עם התזמורת הסימפונית ראשון- לציון  בניצוחו של דן אטינגר. 
 
הקונצרט יתקיים בימים שני ורביעי, 12, 14 בדצמבר 2011 ב-20:30 במוזיאון תל-אביב לאמנות.
כרטיסים בקופת התזמורת, 03-5188845 שלוחה 5.