האופרה הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור יקדישו את הקונצרט הבא בסדרה הליטורגית ל"ליטורגיקה משלנו" ליצירות של גדולי המלחינים הנוגעות ושואבות השראה ממקורות יהודיים.
 
על הקונצרט ינצח פרדריק שזלאן, שהחל לכהן כמנהל האמנותי החדש של התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור ומי שאמון על הניהול המוזיקלי של פסטיבל האופרה היוקרתי בסנטה פה בארצות הברית. שזלאן בעבר כבר ניצח פעמים מספר על הפקות האופרה הישראלית. 

לצד התזמורת ישתתפו בקונצרט מקהלת הקיבוץ הארצי, המקהלה הקאמרית רמת גן והסולנים: איילה צימבלר וגיא מנהיים. 
  
בקונצרט יבוצעו היצירות הבאות:  דבוז’ק - שירים תנ”כיים, רוול - שלוש נעימות יהודיות, בלוך - עבודת הקודש.
 
על היצירות
 
בלוך – עבודת הקודש
 
המלחין ארנסט בלוך כתב את עבודת הקודש לבקשת ראובן רינדר, שהיה החזן של בית הכנסת עמנואל בסן פרנסיסקו. הרעיון בהזמנת היצירה היה שהיא תהפוך לתפילה הרשמית בבתי הכנסת הרפורמיים בארצות הברית, מכיוון שבלוך בחר להלחין את היצירה לטקסטים מהסידור שכולם בשפה העברית, הביצוע כתפילה בבתי הכנסת הרפורמיים בהם התפילה מתנהלת ברובה באנגלית, לא התקיים.


פרדריק שזלן, צילום: Vico Chamle
 
היצירה מתחילה עם "מה טובו אהליך יעקב", וממשיכה עם קטעים ידועים מהתפילה כמו "שאו שערים ראשיכם", "עץ חיים היא למחזיקים בה", ו"צור ישראל". את עבודת הקודש מבצעים בעיקר באולמות הקונצרטים ברחבי העולם.
 
בלוך עצמו אמר על עבודת הקודש: "היצירה היא הרבה מעבר לתפילה היהודית. זהו שיר קוסמי  המאדיר ומהלל את כוחות היקום הטקסט שחיפשתי מאז היותי בן עשר, חלום של כוכבים וכוחות קוסמיים, עוד מלפני שהעולם נברא, זהו טקסט ותחושה שביני לבין האל".  
 
דבוז’ק - שירים תנ”כיים

דבוז'ק הלחין את "שירים תנ"כיים לזמרת מצו סופרן ותזמורת" בין השנים 1892 - 1895 בעקבות מותם של שני מלחינים אותם העריץ, צ'ייקובסקי וגונו וכן בעקבות מותו של ידידו הטוב, המנצח הנס פון בלו.
 
הידיעות שהגיעו ממולדתו על מחלתו הקשה של אביו, אשר נפטר יומיים לאחר שבנו השלים את כתיבת המחזור, גם הן השפיעו על מצב הרוח הקודר הכללי של דבוז'ק בעת ההיא. וכאשר המוות ריחף מעליו והקיף אותו, פנה דבוז'ק לתנ"ך, והפעם לספר תהלים. הפסוקים בהם בחר נעים מפסוקים קודרים להמנוני תהילה, ממזמורי כעס וייאוש למזמורי תקווה. יצירה זו אינה דתית באופייה ומעבירה בראש ובראשונה את היופי המלודי ואת הקווים ההרמוניים והפשוטים האופייניים לכתיבתו של המלחין. 
 

גיא מנהיים (תמונת יח"צ) ואיילה צימבלר (צילום: יוסי צבקר)

רוול – שלוש נעימות יהודיות
 
כמו מלחינים רבים אחרים במאות ה-19 וה-20 גם רוול חיפש חומרים עממיים שונים להלחנה ובמסגרת מחזורי שירים מלאומים שונים הלחין גם את שלוש הנעימות היהודיות. הוא לא היה המלחין הראשון ולא האחרון שפנה למורשת המוזיקלית היהודית והוקסם מהעושר המלודי של השירים והנעימות האלו. בתוך השירים השיר האידי הידוע, "מאירקה, בני" וגם עיבוד של רוול לנעימת הקדיש הידועה.
 
 
הקונצרט יתקיים ביום ראשון, 15 בינואר 2012 ב-20:00 בבית אופרה-המשכן לאמנויות הבמה תל-אביב. כרטיס : 210/175/135 ₪ בטל': 03-6927777 www.israel-opera.co.il וביום רביעי ה- 11 בינואר 2012 ב-20:00 באולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים. כרטיס: 170/150 ₪.  טל': 1-700-70-400. www.jso.co.il.