בית ביאליק יארח ערב לכבוד פרידריך ניטשה, מגדולי אנשי הרוח של התרבות המערבית לרגל צאת הספרים: "כה אמר זרתוסטרה" בתרגום אילנה המרמן (בהוצאת עם עובד)ו-"הנה האיש: מכתבים" בתרגום יפתח הלרמן-כרמל (בהוצאת כרמל).
 
בערב ישתתפו שחר גלילי, חיים דעואל לוסקי, אילנה המרמן ושי פרוגל. ערן צור יקריא ממכתבי ניטשה בשילוב מוזיקה.
 
תנחה את הערב: קרן קוך. 

פרידריך ניטשה (1900-1844)
  
הפילוסוף והסופר הגרמני פרידריך וילהלם ניטשה נחשב לאחד מן האישים המשפיעים ביותר על ההגות במאה ה-20.
 
ניטשה נולד בפרוסיה, ובאופן אירוני - כמי שנודע בהצהרתו על "מות האלוהים", גדל דווקא במשפחה של אנשי דת. בהיותו בן חמש, מת אביו כתוצאה ממחלה עצבית לא מזוהה. גם ניטשה עצמו סבל כבר מגיל ההתבגרות מתופעות חולניות שליוו אותו במשך כל חייו - כאבי ראש כרוניים וטשטוש ראיה, סימפטומים שבישרו על המחלה שעתידה לדרדר אותו עד טירוף לקראת סוף חייו .
 
למרות שניטשה יועד על ידי בני משפחתו ללימודי דת, התעניינותו במוסיקה, אמנות קלאסית   הפילוסופיה . משכו את לבו. ההשפעה המשמעותית על חייו באותה תקופה הייתה הפילוסופיה הפסימית של   ריכרד וגנר , אותו העריץ ועמו קשר קשרי ידידות .
 
בשנת 1879 החליט ניטשה לעזוב את עולם האקדמיה. בשנים הבאות פרסם מיצירותיו החשובות, ביניהן, "כה אמר זרתוסטרא" (1884), "מעבר לטוב ולרע" ו"אילן היוחסין של המוסר". שמו התפרסם ברבים, כאשר מבקר הספרות גאורג ברנדס החל להרצות על משנתו באוניברסיטת קופנהגן בשנת 1888 .
 
לקראת סוף העשור החל ניטשה להשתחרר מההשפעה שעיצבה את מחשבתו עד כה. הוא התרחק מוגנר, בשל דעותיו   ב אידיאולוגיית "גזע האדונים". ניטשה תיאר את תקופתו כְדור של   פוזיטיביזם , האחראי ל"מותו של אלוהים". הוא חזה כי את מקומה של הדת כמקור הערכים המוחלטים, יתפוס האקסיסטנציאליזם   החילוני. רעיונותיו היוו את הבסיס שממנו עוצבה הגותם של פילוסופים מודרניים כגון היידגר ו קאמי . השפעתו ניכרת לא רק בפילוסופיה הקיומית (האקסיסטנציאלית) בת זמננו, אלא גם בתחומי רוח אחרים, כגון ספרות ( הסה , צווייג , רילקה  ואחרים) ופסיכואנליזה ( פרויד , יונג).
 
הערב יתקיים ביום חמישי, 2 בפברואר 2012 ב-20:30 (19:30 – פתיחת קופות) בבית ביאליק בתל-אביב. דמי כניסה: 35 ₪. טל' לבירורים: 03-5254530.