קלאסי - הקאמרטה במחווה למגורשי ספרד

קונצרט מיוחד של הקאמרטה יוקדש למלחינים מכל הזמנים שכתבו לאחר ובעקבות גירוש ספרד

הקונצרט התשיעי בעונת המנויים של הקאמרטה, "אחרי גירוש ספרד", יוצא לסדרה של שישה מופעים ברחבי הארץ.

בקונצרט ישתתפו המצו-סופרן הספרדייה מריסה מרטינס והאנסמבל הקולי החדש בניהולו המוזיקלי של יובל בן-עוזר. בן עוזר גם ינצח על הקונצרט.

חוט השני העובר בקונצרט הוא מוזיקה שנכתבה על-ידי מלחינים לאחר גירוש ספרד ועד ימינו אנו. בקונצרט ינוגנו יצירות משל רוסי, מלחין יהודי מהרנסנס האיטלקי; סלדן, מלחין נוצרי-צרפתי מהמאה ה-17 שכתב יצירה שנושאה היה יהודי; חמסי, מוזיקאי יהודי מהמאה ה-19, ממגורשי ספרד, שחקר את המורשת המוזיקלית של היהודים יוצאי ספרד; מנדלסון, המלחין הגאון הגרמני-יהודי המומר; ושמעון כהן, מלחין ישראלי שעשה מחווה לשירת יהודי ספרד.

סַלַמוֹנֶה רוֹסי

סַלַמוֹנֶה רוֹסי הוא הבולט שבמוזיקאים היהודים של העיר מנטובה באיטליה. הוא פעל בחצר הדוכס לצד עמיתיו הנוצרים במאות 16–17. בחצר מנטובה התמקצע סלמונה כזמר, כנר ומלחין, ובשלב מסוים הטיל עליו הדוכס גונזגה אחריות על תזמורת החצר, שהוזמנה לעתים אף להופיע לפני שליטים בחצרות סמוכות. רוסי גם הלחין עבור בית-הכנסת פרקי תהלים ומזמורי תפילה בעברית. 33 קטעים פרי עטו הופיעו בשנת 1623 בספר ושמו "השירים אשר לשלמה". הספר אף זכה לכתב הסכמה של אחד מגדולי רבני התקופה, רבי יהודה אריה ממודֵנה.

השירים כתובים לשלושה עד שמונה קולות, בסגנון הכתיבה ההרמוני שרווח באירופה באותם ימים. השירים בוצעו במנטובה ואולי גם בוונציה ובפרארה, אך לאחר מותו נשכחו למשך זמן רב. רק במאה ה-19 חזרו אל הרפרטואר המבוצע של המוזיקה היהודית. בקונצרט זה נשמע ארבעה מ-33 "השירים אשר לשלמה", וראשון בהם מזמור המושר לפני הוצאת ספר התורה, למלים מאת הפייטן מתתיהו בן יצחק מבולוניה, והוא מופיע רק במחזור המשמש את יהודי איטליה.

לואי סלדן

באמצע המאה ה-20 גילה המוזיקולוג הישראלי ישראל אדלר פרטיטורה מרתקת מתוך הליטורגיה היהודית-פרובנסלית, שאבדה ברובה: דיברטיסמן לברית מילה מאת לואי סלדן. בסוף המאה ה-17 פנה אחד מנכבדי "ארבע הקהילות" (יהודים שגורשו במהלך המאה ה-14 מהמחוזות הפראנקיים פרובאנס ולנגדוק ומצאו מקלט בארבע ערים בדרום צרפת), שציפה להולדת בן זכר, למלחין מקומי, לואיס סלדן שמו, שילחין פיוטים לברית המילה. יצירתו של סלדן נשאה חן בעיני בני הקהילה, ואולי אף זכתה לביצועים חוזרים.

אלברטו חמסי

אלברטו חמסי, מוזיקאי ומוזיקולוג יהודי מצאצאי מגורשי ספרד, נולד בעיירה קטנה בטורקיה, למשפחה בעלת אזרחות איטלקית. בסוף שנות ה-20 של המאה שעברה הוזמן על-ידי הרב הראשי של אלכסנדריה שבמצרים לנהל את חיי המוזיקה של הקהילה היהודית בעיר, ועשה זאת במשך 30 שנה. במשך כל שנות פעילותו במזרח התיכון עמל על איסוף השירים של היהודים יוצאי ספרד, מיונם, רישומם וביאורם.

230 מן השירים הללו קיבץ באוסף ושמוCancionero Sefard? , השמור בכתב ידו בבית-הספרים הלאומי בירושלים. 60 שירים מתוך האוסף עיבד חמסי לקול ולפסנתר. חמישה שירים מתוך Coplas Sefardies אופ' 34 ואחד מתוך אופ' 45 יבוצעו בקונצרט, בעיבוד לתזמורת שעשה מנחם ויזנברג.

האנסמבל-הקולי-ניצן-שורר.jpg

האנסמבל הקולי החדש, צילום: ניצן שורר

שמעון כהן

את יצירתו "שבעה שירי עם של יהודי ספרד" כתב המלחין שמעון כהן בשנת 1985, כמחווה לזכרו של האספן וחוקר הזמר הספרדי יצחק לוי. עם הזמנת היצירה לשם ביצועה בקונצרט זה היא תוזמרה ונערכה מחדש, ועתה היא כוללת מגוון שירים מתפוצות ישראל: יוון, טורקיה ויוגוסלביה. הרומנסות ושירי העם הם השירה הלירית של יהודי ספרד והם הושרו בלאדינו. השירה המופלאה הזו צמחה ועלתה בחצי-האי האיברי והפכה לאוצר בלום של ביטוי מוזיקלי-רגשי, המשקף מאורעות היסטוריים חשובים.

הקונצרט הראשון ייערך ביום חמישי, 3 במאי 2012, ב-20:30, בהיכל התרבות כרמיאל. כרטיסים: 40–170 שקל. לפרטים: 04-9881111. קונצרטים יתקיימו גם במוזיאון תל-אביב לאמנות ב-4 במאי ב-13:00, ב-5 במאי ב-21:00 וב-6 במאי ב-20:30 , טל': 03-6077020 וכן ביד שטרית בטבריה ובאולם ימקא ירושלים.