הפסנתרנית הנודעת אלנה בשקירובה נאלצה לבטל את השתתפותה בשלושת הקונצרטים של התזמורת הסימפונית חיפה בשל נסיבות משפחתיות מצערות.

הקונצרטים, בניצוחם של נעם שריף ויוני פרחי יפתחו את הסדרה הקלאסית הגדולה של התזמורת לעונת 2012-13

בקונצרטים יבוצעו היצירות הבאות: סימפונית מס' 3 (ארואיקה) מאת בטהובן ויצירתו של נעם שריף "עקידה". כן תבוצע יצירה נוספת במקום היצירה שבשקירובה היתה אמורה לנגן: הקונצ'רטו של שומן.

על העקידה

את הערב תפתח יצירתו של נעם שריף "עקדה" למילה "עקידה “ בעברית יש משמעות מיוחדת החורגת מ"סתם" הקרבה. המינוח קשור באופן מיוחד לסיפור המפורסם  שבו מעלה אברהם את בנו יצחק לעולה, על מנת להקריבו עבור האל הכול יכול. ברגע האחרון מוחלף הנער באיל. אברהם נבחן על ידי האל במבחן הקשה מכול, מבחן על אנושי.

הקרבתו של יצחק מבטאת רעיון חשוב ביהדות. בניגוד לרעיון הטרגדיה היוונית, המבנה שלו ותוצאותיו, היהדות אינה מקבלת טרגדיות בשוויון נפש. אירועים טרגיים על כל מורכבותם נתפסים כחלק ממסע ייסורים המסתיים בגאולה.
לא רק סיפורו של אברהם כי אם גם זה של איוב מסתיימים ב"סוף טוב" שבצדו עקרונות מוסריים.


נעם שריף, צילום: יח"צ

"עקידה" הולחנה לזכרו של יצחק רבין שרציחתו העמידה בסימן שאלה את התאוריה שנוסחה על ידי שריף. יצחק הוקרב בצורה טרגית, בניגוד למאפיין את התנ"ך, אם כי יש שיטענו שהוא סיכן את חייו על מזבח תהליך השלום.
את היצירה לזכרו של רבין החליט שריף לכתוב כפסקליה שכן הוא חשב שלצורה מוזיקלית זו היכולת ללוות צעד אחר צעד את הסיפור המתפתח תוך התכוונות לשיא, שהוא ההקרבה.
 
הווריאציות השונות מסמלות את הדרך מן הפשוט אל מצבים מורכבים ובה בעת משרטטות את דמותו של רבין: צבר, תוצר של תרבות חדשה ומתהווה ושל תרבות שירש. אדם שהוא יהודי וישראלי בו בזמן, נאיבי ורהוט דיבור, דאוג ובעל ביטחון עצמי. כל זה התהווה לכדי יצירה שבה פשטות הצורה והישירות הן מילות המפתח.

ככל שהתפתחה הפסקליה חש שריף, כיצד באופק  לובש צורה המדריגל של ג'זואלדו "מורו לאסו", שנדפס בגנואה. הוא חש כי קריאת הכאב הרהוטה שבו תואמת להפליא את מצב רוחו. ארבעת האקורדים הראשונים של המדריגל ארוגים ביצירה כמעין ריטורנלו והם גם שמביאים את היצירה לסיומה. 

 
הקונצרטים יתקיימו בימים ראשון ושני, 21, 22 באוקטובר 2012 ב-20:30 באודיטוריום חיפה וביום שלישי, 23 באוקטובר ב-20:30  בבית נגלר בקריית חיים.