קלאסי - סולנים בסערה במוזיאון תל אביב

4 סולנים יבצעו בקונצרט ה-2 בסדרה הסימפונית יצירות משל מוצרט ורוסיני. מנצח שלו עד-אל

מוזיאון תל אביב מקיים את הקונצרט השני בסדרה הסימפונית "סולנים בסערה", עם סולני התזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. מנצח: שלו עד-אל.

משתתפים: חן רייס, סופרן; מיכאל בראון, פסנתר; ארנו זוסמן, כינור; ניקולאס קאנאלאקיס, צ'לו.

בקונצרט יבוצעו שלוש יצירות של מוצרט – קונצ'רטו מס' 14 לפסנתר ותזמורת במי במול מז'ור, ק' 449; "שאשכח אותך?... אל חשש, אהבתי", אריה קונצרטית לסופרן, פסנתר ותזמורת, ק' 505; וסצינה ורונדו לסופרן ולכינור מתוך האופרה "אידומנאו", ק' 366.

כמו כן יבוצע קטע משל רוסיני, "זה עתה קול", קווטינה של רוזינה מתוך האופרה "הספר מסביליה", מערכה ראשונה.

הקונצ'רטו ק' 449

הקונצ'רטו ק' 449 מאת מוצרט הוא הראשון מבין סדרה של שישה קונצ'רטים לפסנתר שמוצרט הלחין בשנת 1784. נהוג להתייחס אליו כאל כקונצ'רטו הראשון של מוצרט בשיא בשלותו כמלחין, וגם מוצרט עצמו ראה בו נקודה מיוחדת ביצירתו.

וכך כתב לאביו על מקומה של היצירה בין ששת הקונצ'רטים: "אינני יכול לבחור ביניהם, אך הקונצ'רטו במי במול אינו שייך כלל וכלל לאותה קטיגוריה. זהו קונצ'רטו מסוג זר ומיוחד".

אם נידרש לשים את האצבע על המאפיינים המרכזיים בכתיבתו של מוצרט בסוגת הקונצ'רטו לפסנתר באותה עת, אחד מהם יהיה לבטח השילוב הווירטואוזי בין סגנון האופרה בופה, שהיה אז בשיא הפופולריות שלו בווינה, לבין מלאכת מחשבת של כתיבה קונטרפונקטית.

מגמה זו בולטת במיוחד בפרק הפינאלה. חוקר המוזיקה קתברת גירדלסטון כתב על פרק זה כי "הוא נע לא בדרך של דהרה, לא של מירוץ ואף לא בצעדי מחול, אלא פשוט בדרך של הליכה מהירה ונינוחה, וסגולתו הראשונית... נמצאת בקצב המוליך אותו יותר מאשר במלודיות שלו".

חן-רייס1.jpg

חן רייס (יח"צ)

"שאשכח אותך?... אל חשש, אהבתי"

"שאשכח אותך?... אל חשש, אהבתי" היא סצינה קונצרטית שהלחין מוצרט בווינה בשנת 1786. הרצ'יטטיב והאריה שימשו חלופה לסצינה קיימת באופרה "אידומנאו" של מוצרט, לרגל ביצוע חובבני למחצה של האופרה שהיה עתיד להתרחש בווינה באותה שנה.

כשנה לאחר מכן ערך מוצרט גרסה חדשה ווירטואוזית יותר לסצינה, הפעם לרגל קונצרט הפרידה מווינה של זמרת הסופרן האנגלייה הנודעת ננסי סטורצ'ה, שהתרחש ב-23 בפברואר 1787. את תפקיד הפסנתר אובליגטו החדש, המשמש מעין סולן-מלווה לצד תפקיד הסולו המושר, ניגן בביצוע זה מוצרט עצמו. ידוע כי ב-12 למאי 1789 מוצרט ביצע את היצירה שוב, הפעם עם הזמרת יוזפה דושק באולם הגוונדהאוס בלייפציג.

ארנו-זוסמן-1.jpg

ארנו זוסמן (יח"צ)

סצינה ורונדו לסופרן ולכינור מתוך האופרה "אידומנאו"

האופרה "אידומנאו" מבוססת על תכנים מהמיתולוגיה היוונית, ועלילתה ממוקמת בנקודת הזמן שלאחר מלחמת טרויה. אידומנאו, מלך כרתים, עושה את הדרך בחזרה מן המלחמה אל אדמתו. בדרך פורצת סערה בים, ואידומנאו מבטיח לנפטון, אל הים, שאם יצילו מיד הסערה, יקריב למענו בתמורה את היצור הראשון שיראה לכשידרוך על אדמת כרתים.

לרוע המזל, האדם הראשון שאידומנאו רואה עם הגיעו הוא בנו, אידמנטה. הסיטואציה נפתרת בהמשך העלילה בוויתור של אידומנאו על הכתר. במקביל לסיטואציה ההיסטורית-מיתולוגית רוחשת בסיפור פרשיית אהבים בין איליה, בתו של פריאם מלך טרויה המובס, לבין אידמנטה.

הרכב התזמורת הנדרש לביצוע האופרה הוא אולי העשיר ביותר שניתן לזהות בכל יצירתו של מוצרט, והוא כולל בין השאר צמד קלרינטים, כלי חדש בהרכב התזמורתי של אותה תקופה, וחטיבה מורחבת של כלי נשיפה ממתכת.

שלו-עד-אל-ענק.jpg

שלו עד אל (יח"צ)

"זה עתה קול", מתוך האופרה "הספר מסביליה"

בשנת 1782 הועלה בסנט-פטרבורג ביצוע היסטורי לאופרה "הספר מסביליה" מאת ג'ובני פאיזיילו, בעקבות החלק השני מתוך "טרילוגיית פיגארו" מאת המחזאי הצרפתי פייר אוגוסטין בומרשה, שיצאה לאור שנים אחדות קודם לכן. האופרה החדשה של פאיזיילו היתה ללהיט ברחבי אירופה, ובתי-האופרה הוסיפו לבצע אותה במהלך 30 השנים הבאות ואף לאחר מכן.

ב-1816 החליט גם רוסיני בן ה-19 להיענות לאתגר, וביקש מצ'זרה סטרביני להתאים למחזה ליברטו איטלקי חדש. הוא הלחין את היצירה כאופרה בופה בשתי מערכות, בתוך שבועיים-שלושה. רוסיני היה מודע לכוחו והשפעתו של פאיזיילו הוותיק, וגם לרגישותו הידועה לאופרה המצליחה שזה לא מכבר חיבר. לפיכך, עוד לפני ביצוע הבכורה, דאג לפאר ולשבח את יצירתו של פאיזיילו, וניסה להסביר כיצד יצירתו שלו שונה מן היצירה המקורית ולמעשה איננה מתחרה בה כלל.

בביצוע הבכורה שהתרחש ב-20 בפברואר 1816, בתיאטרו ארגנטינה שברומא, נתחוור לרוסיני כי בקהל יושבים תומכים נלהבים של פאיזיילו, שהתמידו להרעיש ולהפריע את מהלך ההצגה. גם הביצוע כשלעצמו היה בינוני ומטה, בעיקר בשל אי-סדרים ארגוניים שיצרו בעיות במהלך החזרות. הביצוע השני, שבועות אחדים לאחר מכן, כבר זכה להצלחה לא מבוטלת, שהלכה ותפסה תאוצה מביצוע לביצוע.

ביוני 1816 נפטר פאיזיילו, ובביצוע של האופרה ב-16 באוגוסט אותה שנה האופרה כבר התהדרה בכותרת "הספר מסביליה".

הקונצרט יתקיים במוצ"ש, 16 בפברואר 2013, ב-20:30, במוזיאון תל אביב, אודיטוריום רקנאטי. לפרטים: 03-6077020.