קלאסי - סולני הפילהרמונית במוזיאון ת"א

בקונצרט בסדרה "סולנים בסערה" ינצח איל עין-הבר על יצירות משל טלמן, צ'ייקובסקי ועוד

מוזיאון תל אביב מציג את הקונצרט החמישי בסדרה הסימפונית "סולנים בסערה", עם סולני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוח איל עין-הבר.

הכנר דיישין קאשימוטו, הוויולן עמיחי גרוס, הצ'לן קלאודיו בוהורקז והפסנתרנית קטיה סקנאבי יבצעו שורה של יצירות:

הקונצ'רטו לוויולה ותזמורת בסול מז'ור מאת טלמן; הקונצ'רטו מס' 1 לכינור ותזמורת בדו מז'ור מאת היידן; האנדנטה קנטבילה מתוך רביעיית כלי קשת מס' 1, אופוס 11, גרסה לצ'לו ותזמורת, והפצו קפריצ'יוזו לצ'לו ותזמורת אופוס 62, מאת צ'ייקובסקי;וכן הקונצ'רטו מס' 2 לפסנתר ותזמורת בפה מינור, אופוס 21, של שופן.

טלמן: בעל חוש עסקי מפותח

במחצית הראשונה של המאה ה-18 נחשב גיאורג פיליפ טלמן למלחין ראשון במעלה בגרמניה וסביבותיה, ומלחינים כבאך היו רק שניים לו במידת ההערכה והפופולריות. טלמן העלה על הכתב מספר עצום של יצירות, ביניהן כ-40 אופרות, 12 מחזורים שנתיים מלאים של קנטטות כנסייתיות, 44 פסיונים ומאות רבות של יצירות אינסטרומנטליות בכל הסוגות שהיו מקובלות באותה תקופה.

טלמן היה בעל חוש עסקי מפותח, והיה בין השאר שותף בייסודן של אגודות של מוזיקאים חובבים ברחבי גרמניה, גופים שאף התמידו להזמין ממנו יצירות חדשות לביצוע. כמו כן הותיר אחריו אוטוביוגרפיה המהווה אוצר של ממש לכל הרוצה להתחקות אחר אורחות חייהם של המוזיקאים בתקופת הבארוק. הוא נחשב לאחד המלחינים המרכזיים בגיבוש סגנון הבארוק הגרמני המאוחר, וכן לאחד ממבשרי סגנון הגלנט.

טלמן העלה על הכתב למעלה מ-100 קונצ'רטים, בעיקר עבור אותן אגודות חובבים שהיה שותף לייסודן. הקונצ'רטו לוויולה בסול מז'ור מאת טלמן הוא אחד הקונצ'רטים הראשונים המעמידים את הוויולה במרכז הבמה לבדה, כסולנית יחידה.

טלמן בוחר כאן להביט לאחור אל מבנה ארבעת הפרקים של הסונטה הכנסייתית, בסדר של אטי-מהיר-אטי-מהיר. המאפיינים הסגנוניים ביצירה כבר נושקים לסגנון הגלנט הפשוט והקליל, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעיקר בפרקים המהירים. בפרקים האטיים ניתן לציין את השימוש במנעד הנמוך ובעל הצבע החם של הוויולה. הפרק הרביעי מלא חיים וניתן לזהות בו זיקה למחול הבורה הצרפתי.

היידן: הקדיש קונצ'רטו לכנר הראשי

בשנת 1861 החל היידן את שירותו כנגן וכמלחין בחצרו של הנסיך פאול אנטון מאסטרהאזי. קבלת המשרה היתה נקודת מפנה בקריירה של היידן, ומשמעותה עבורו היתה יציבות כלכלית וגם הזדמנות להוסיף לכתוב יצירות שנועדו לביצוע בחצרו של הנסיך.

בין העיסוקים המרכזיים של היידן נמנה ניהולה והובלתה של תזמורת שמנתה כ-25 נגנים קבועים, שעבורם כתב סימפוניות רבות. עת שקד היידן על גיבוש הרכב התזמורת, ניאות הכנר האיטלקי לואיג'י תומסיני, שזה לא מכבר ניגן בחצר אסטרהאזי, לשוב מאיטליה היישר לכיסא הכנר המוביל של התזמורת. הקונצ'רטו מס' 1 לכינור הוקדש לתומסיני, והוא קונצ'רטו מעודן ומלא חן.

הוא נפתח בנושא ראשון שבו משולבים צלילים כפולים, אלמנט מיוחד בקונצ'רטים מאותה תקופה. הפרק השלישי מתאפיין בריבוי פסאז'ים מהירים ובשינויים דינמיים, וניכר כי נועד להפגין את יכולותיו הווירטואוזיות המגוונות של הסולן. הקונצ'רטו לא יצא לאור בתקופתו של היידן ונשתמרו ממנו רק כתבי-יד אחדים. הוא נתגלה ובוצע שוב רק באמצע המאה ה-20.

הפילהרמונית-הישראלית-יחצ.jpg

התזמורת הפילהרמונית הישראלית (צילום: יח"צ)

צ'ייקובסקי:"ואניה ישב על הדרגש ועישן לו מקטרת"

ב-28 במרץ 1871 נערך במוסקבה קונצרט מיצירותיו של צ'ייקובסקי, פרי יוזמתו של המלחין, שמטעמי תקציב לא שכר תזמורת לרגל האירוע והסתפק בביצוע של יצירות קאמריות. במרכז התוכנית היה ביצוע בכורה לרביעיית כלי הקשת הראשונה מפרי עטו. הקונצרט, שבו נכחו ממיטב אנשי הרוח של רוסיה באותם ימים, היה למעשה הצלחתו הגדולה הראשונה של צ'ייקובסקי.

את הנושא הפותח את הפרק השני והאטי של הרביעייה, אנדנטה קנטבילה, ביסס צ'ייקובסקי על שיר העם "ואניה ישב" (המלים הפותחות את השיר הן "ואניה ישב על הדרגש ועישן לו מקטרת טבק"), שלפי עדותו של צ'ייקובסקי, שמע כשנתיים קודם לכן נשרק מפיו של צייר כפרי במהלך ביקורו אצל אחותו באוקראינה.

שופן: בשיאה של התאהבותו הסודית

שופן הלחין את הקונצ'רטו לפסנתר בפה מינור בשנים 1829–1830, כאשר היה כבן 20. ביצוע הבכורה ליצירה התרחש בוורשה ב-21 במרץ 1830, עם שופן עצמו ליד הפסנתר. הביצוע זכה להצלחה גדולה. באותה שנה עזב שופן את פולין לבלי שוב.

בפריז, מקום מושבו החדש, העדיף להתמקד בנגינת מוזיקה לפסנתר סולו, בייחוד בסלונים הפריזאיים האופנתיים, וכמעט שלא ביצע קונצ'רטים כלל. שני הקונצ'רטים, שכאמור נכתבו עוד בפולין, הם יצירותיו היחידות בסוגה.

שופן כתב שהקונצ'רטו נכתב בשיאה של התאהבותו הסודית בקונסטנציה גלדקובסקה, זמרת צעירה ממנו שלמדה במקביל אליו בקונסרבטוריון של ורשה. הוא היה מאוהב בה במשך כשישה חודשים, אך בשל ביישנותו נמנע מלהתוודות בפניה על אהבתו או אפילו מליצור עימה קשר. את הקונצ'רטו הקדיש לרוזנת דלפינה פוטוצקה, גם היא כמוהו גולה פולנייה שחיה בפריז.

(אורי יעקב)

הקונצרט ייערך ביום שלישי, 21 במאי 2013, ב-20:30, במוזיאון תל אביב, אודיטוריום על-שם ליאון ומטילדה רקנאטי. לפרטים: 03-6077020.