מוזיאון תל אביב מארח את הקונצרט השני בסדרה מופת א', עם רביעיית אשר – אדם ברנט-הארט ואהרון בויד, כינור, פייר לפוינט, ויולה, ודיין יוהנסן, צ'לו. חצי שעה לפני הקונצרט תרצה ענת שרון על היצירות.

בתוכנית: פרנק ברידג',פנטזיה לרביעיית כלי קשת; בדז'יך סמטנה, רביעיית כלי קשת מס' 1 במי מינור; "מחיי", אנטונין דבוז'אק, רביעיית כלי קשת מס' 11 בדו מז'ור, אופוס 61.
 
רביעיית אשר
 
רביעיית אשר, שנוסדה ב-2005, נקראת על-שם האמן הגרפי מאוריץ קורנליס אשר ופועלת בהשראת שיטת עבודתו, שלפיה מרכיבים בודדים יוצרים שלם מתוך יחסי גומלין ביניהם.

כמה חודשים לאחר שנוסדה הזמינו את הרביעייה פנחס צוקרמן ויצחק פרלמן להופיע בפסטיבלי הקיץ שבניהולם במעמד של רביעייה אורחת. זה שנים שהרביעייה משתפת פעולה עם מוזיקאים נודעים מתחומי המוזיקה הקלאסית והג'אז.

בשנים 2010–2012 הופיעה הרביעייה, שבסיסה בניו יורק, באולמות ויגמור וקדוגן בלונדון במסגרת התוכנית "דור האמנים החדש" של  ה-BBC. כמו כן הופיעה במסגרת האגודה למוזיקה קאמרית של מרכז לינקולן בניו יורק, וב-2013 היתה בין ההרכבים הקאמריים הבודדים שזכו במענק הקריירה אייברי פישר היוקרתי.

בעונה הנוכחית מתוכננים לרביעייה סיורי קונצרטים באמסטרדם, בתל אביב, בלונדון, בניו יורק, בברלין, בריו דה ז'נרו ובהונג קונג.


"רביעיית אשר" (צילום: גלעד ומזל צלמים)
 
פנטזיה לרביעיית כלי קשת של פרנק ברידג'
 
פרנק ברידג' נולד בברייטון שבאנגליה ב-1879. הוא היה ויולן מעולה ובהמשך הדרך מנצח נחשב, ובד בבד התמיד להלחין והיה מורה נערץ להלחנה ולתיאוריה, שעם תלמידיו הרבים נמנה גם בנג'מין בריטן.

בשנת 1905 ייסד וולטר קובט, מוזיקולוג וכנר חובב נלהב, תחרות חדשה להלחנת יצירות. המלחינים נדרשו להלחין יצירה קאמרית חד-פרקית באורך של כ-15 דקות, תחת הכותרת "פנטזיה". ברידג' נרתם למשימה והלחין את הפנטזיה לרביעיית כלי קשת שתושמע הערב.

היצירה זכתה במקום השני בתחרות, ורק שנתיים לאחר מכן זכתה "פנטזיה" אחרת מפרי עטו של ברידג', להרכב של שלישיית פסנתר, בפרס הראשון. הפנטזיה לרביעיית כלי קשת מחולקת לשלוש חטיבות בסדר של מהיר-אטי-מהיר, ומושפעת מן הרומנטיקה האירופית של שלהי המאה ה-19 ובייחוד מסגנונו של ברהמס.

דיין יוהנסן "רביעיית אשר" (צילום: גלעד ומזל צלמים)

"מחיי", של בדז'יך סמטנה
 
רביעיית כלי הקשת מס' 1 במי מינור מאת סמטנה, שהולחנה ב-1876, נחשבת לאחת מן היצירות הקאמריות הראשונות שניתן להגדירן כתוכניתיות באופן מובהק. כמו כן היא נחשבת לציון דרך משמעותי בשדה הפן האוטוביוגרפי שהמלחין מרשה לעצמו לחשוף ביצירתו. היצירה הוקדשה ל"אגודה למוזיקה קאמרית" של פראג, אך נדחתה בתחילה בשל "סגנון ספק-תזמורתי וקשיים טכניים בלתי אפשריים".

סמטנה הלחין את היצירה בערוב ימיו, לאחר שעבר להתגורר אצל בתו ביאבקאניס הכפרית, בין השאר בשל התחרשותו. עם סיום ההלחנה שלח מכתב לחברו יוזף סרב-דברנוב ובו כתב: "כוונתי היתה לצייר תמונות צליליות של חיי", ותיאר את היצירה כ"פחות או יותר יצירה אישית המיועדת לארבעה כלי נגינה המשוחחים ביניהם על אותם דברים אשר עינו את נפשי ואינם עוד". 

רביעיית כלי קשת מס' 11, דבוז'אק

עם פרסומה של סדרת המחולות הסלבוניים אופוס 46 בשנת 1878 החלה הקריירה הבינלאומית של דבוז'אק לנסוק בקצב מואץ. באוקטובר 1881 נודע לו כי רביעיית הלמסברגר מעוניינת לנגן יצירה חדשה מפרי עטו ב-15 בדצמבר של אותה שנה.

רביעיית הלמסברגר הייתה הרביעיה הידועה והנחשבת ביותר בווינה של אותה תקופה. דבוז'אק הנרגש החליט לזנוח לזמן מה את מלאכת הלחנת האופרה "דמיטרי", החל להלחין רביעייה בסולם פה מז'ור, אך לאחר שהלחין שני פרקים החליט לגנוז את היצירה והחל בהלחנת רביעייה אחרת, בסולם דו מז'ור, שאותה השלים כבר בראשית נובמבר.

רצה הגורל וימים אחדים קודם למועד המתוכנן פרצה דליקה הרסנית באולם, והקונצרט נדחה עד להודעה חדשה. היצירה בוצעה בבכורה בהמשכה של אותה שנה בבון, על-ידי הרכב אד-הוק, וככל הנראה בוצעה בהמשך גם על-ידי רביעיית הלמסברגר.

הביוגרף קארל הופמייסטר כתב על היצירה בהקשר זה: "עד כה, דבוז'אק הוביל אותנו בדרכי ארץ מולדתו... [אך] כאן הוא פורש את כנפיו וממריא במעוף מלא עוז אל עבר השמש הקלאסית, אל אידיאל היופי הבטהובני". 
(אורי יעקוב)
 
הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 5 בנובמבר 2013, ב-20:30, באודיטוריום על-שם ליאון ומטילדה רקנאטי, מוזיאון תל אביב. לפרטים: 03-6077020.