קלאסי - מוצרט קופץ לביקור בתל אביב-יפו

הקאמרית הישראלית בקונצרט מחווה למוצרט לכל המשפחה, בניצוחו של רוני פורת

מוזיאון תל אביב לאמנות ומרכז המוזיקה יפו יארחו את הקונצרט "מוצרט קופץ לביקור" בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית - קונצרט על סיפורו של ילד הפלא, האמן המתבגר והמוזיקה הנצחית שהלחין.

הקונצרט הוא מחווה מיוחדת למלחין הגאון וולפגנג אמדאוס מוצרט ובמסגרתו מתאפשר לו ביקור בן שעה עלי אדמות, בו הוא משתוקק להתעדכן בנעשה בעולם המוזיקה. מאת: רוני פורת ושלומי מושקוביץ, מנצח: רוני פורת, שחקן: עמנואל חנון.

בתכנית: סימפוניה מס' 35 ברה מז'ור ("האפנר"), ק' 385.

סימפוניה מס' 35

משפחת האפנר מזלצבורג הזמינה אצל מוצרט סרנדה לקראת אירוע משפחתי, אחרי שמוצרט כבר חיבר יצירה דומה לרגל נישואי אחת מבנות משפחה זו. הצלחתה של סרנאדת האפנר שנייה זו, היא שעודדה את מוצרט לעבדה מחדש בצורת סימפוניה. הוא השמיט את המארש ואת אחד משני המנואטים והעשיר את התזמור בהוסיפו חלילים וקלרינטים לפרקים הראשון והרביעי. כך הייתה הסרנאדה לסימפוניה ה- 35 שלו, הראשונה מתוך שבע סימפוניות (האחרונות שלו) שחוברו בווינה. בעיר זו מוצרט למד להעריך את באך ואת הנדל והשפעתם משתקפת היטב בגישה הקונטרפונקטית ביצירה זו.

הפרק הראשון נפתח בנושא נמרץ, המאופיין בקפיצות גדולות - אמצעי מקובל מאד על מוצרט. כנהוג בצורת הסונטה-אלגרו הקלאסית המסורתית, מבשרת מודולציה לסולם הדומיננטה (המתחיל בצליל החמישי של סולם היצירה) את הנושא השני, המנוגד לראשון במרבית מרכיביו.

אולם, למרבה הפלא, אין הוא אלא קונטרפונקט של הנושא הראשון. כשהכינורות מציגים את הנושא השני, הם מלווים בויולות החוזרות על הנושא הראשון, כך ששני הנושאים נשמעים בו-זמנית. אפשר לומר, על כן, כי לפרק יש רק נושא ראשי אחד, עובדה המשתקפת גם בחטיבת הפיתוח, שבה מנוצלים רק מרכיבים מתוך הנושא הנמרץ "הראשון".

תזמורת-הבמה-חליל-הקסם.jpg

רוני פורת ועמנואל חנון (צילום: יח"צ)

הרמוניות נועזות בחטיבת הפיתוח (או כפי שגם נהוג לכנותה חטיבת תַּעְבּוּד) מוסיפות נופך חגיגי לפרק כולו. במקום חזרה על חטיבת התצוגה, בחלק המסיים את הפרק, מוצארט מציג רק תמצית מרוכזת של החומר התצוגתי.

פרק האנדאנטה כתוב לכלי קשת, אבובים, קרנות ובאסונים בלבד, ובכך הוא מחזיר אותנו לאווירת הסרנאדה. נושא שירתי, גדוש בנגינה קולוראטורית של הכינורות הראשונים, מנוגן על רקע שאר הכלים באווירה לילית. קטע ביניים, השווה באורכו לנושא השירתי, מוביל לחזרה על החטיבה כולה ונדמה כי מתחיל מעין תעבוד (פיתוח) שהועשר מבחינה הרמונית. אולם במפתיע הכינורות מחזירים אותנו, מיד, לנושא הראשון. גם על חטיבה זו חוזרת התזמורת בשנייה.

המנואט נותר מן הסרנאדה המקורית והוא מעובד ברוח הפרק הראשון. שתי החטיבות שבו - מנואט וטריו - נחלקות, כל אחת, לשתי יחידות שכל אחת מהן מנוגנת פעמיים. החטיבה השלישית מהווה חזרה מדויקת על המנואט, הפעם ללא החזרות על יחידותיו. קיצורו של הפרק מרמז, אולי, על החיפזון שבו נכתבה הסרנאדה במקורה.

מוצארט ביקש לנגן את פרק הפינאלה במהירות מירבית. יש בו חזרות רבות על הנושא הראשי ועל כן יש המכנים פרק זה "רונדו", אולם בעיקרו הפרק מושתת על צורת הסונאטה-אלגרו הקלאסית המסורתית. הנושא לקוח משיר הניצחון של אוֹסְמִין מתוך האופרה של מוצרט, "החטיפה מן ההרמון", שנכתבה באותה תקופה. הפרק כולו ספוג בהומור האופייני למוצרט.

מודולציה לסולם המז'ורי הדומיננטי, לפני הופעת הנושא השני, מרמזת על סולם מינורי ההופך לפתע למז'ורי. הפתעה היתולית נוספת נשמעת אחרי החזרה על חטיבת התצוגה כשהכל מוכנים לסיום הפרק, אולם לפתע מופיע רעיון מוסיקלי חדש המחייב חזרה נוספת של הנושא הראשון. חזרה זו מסיימת את הסימפוניה. בפרק אחרון זה ניכרת השפעתו של היידן.

ה-28 בנובמבר 2013 בשעה 18:00, מוזיאון תל-אביב לאמנות, אולם אסיא. להזמנות:03-6077020. ה-30 בנובמבר בשעה 11:00, מרכז המוזיקה יפו. להזמנות: 03-6812046 .

*** לעדכונים נוספים: היכנסו לדף הפייסבוק שלנו ופרגנו בלייק