ב-1 בינואר 2014 הוענקו פרסי מפעל הפיס לאמנויות ומדעים  ע"ש לנדאו זו השנה ה-.12 במרכז "נא לגעת" ביפו. 12 זוכים זכו  1,200,000 ₪ , 100,000 ₪ לכל זוכה. 
 
במסגרת פרסי מפעל הפיס ע"ש לנדאו יוענקו בסה"כ 12 פרסים  - 7 פרסים בתחומי אמנויות  לזוכים ו-5 פרסים בתחומי מדעים ומחקר.

הפרסים הוענקו  לאמנים וליוצרים בעבור פעילות אמנותית מצטיינת ואיכותית מהתקופה האחרונה, בעלת תרומה והשפעה משמעותית לתרבות ולאמנות בישראל. השנה, החליט דירקטוריון קרן לנדאו להוסיף שני תחומים חדשים לפרסי האמנויות: פרס בתחום השירה ופרס בתחום האמנות החזותית.
 
כמו כן, הוענקו 5 פרסים לחמישה חוקרי מדע ישראליים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. 
      
לדברי עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס: "אני מודה ליוצרים וליוצרות, אנו הזוכים ונהנים כל השנה מהיצירות שלכם. יצירה היא הדבר המחבר בין הגשמיות לרוחניות ובין המדעים לאמנות". עוד הוסיף דיין ואמר "כי כמו השנה שהוסיפו וחידשו את תחומי הפרסים בשירה ואמנות חזותית כך יתווספו  פרסים בשנים הבאות".
 
לדברי דולין מלניק, ראש אגף תרבות ותדמית מפעל הפיס:"פרסי מפעל הפיס לאמנויות ומדעים נועדו כדי להוקיר אמנים ומדענים שהשפיעו על תחומם . השנה, אנחנו משיקים שני פרסים נוספים בתחומי אמנות חזותית ושירה מתוך כוונה לחשוף ולקרב את התחומים  לקהל הרחב ולתמוך ביוצרים ובאמנים". 
  
רשימת הזוכים ונימוקי השופטים:

 בתחום האמנות :

קולנוע דוקומנטרי

פרס בתחום הקולנוע הדוקומנטרי הוענק  לבמאית ענת צוריה. שמות השופטים – אבי מוגרבי, אילנה צור, דני מוג'ה. 
   
ענת צוריה, נמנית עם השורה הראשונה של יוצרי הקולנוע הישראלי. ענת היא  קול נשי שמעמיד במרכז היצירה שלו "נשים", ומעלה סוגיות של נשיות, פמיניזם ומגדר, אך יחד עם זאת היא מתמודדת עם שאלות רחבות יותר הנוגעות, בזהות, בשוליים ובהיברידיות המאפיינות כל כך את החברה הישראלית.
 
יצירתה פותחת צוהר אל עולם מודר, לעיתים מוסתר במתכוון, אך לא לשם הסנסציה או הפולקלור אלא כדי לבחון, ללמוד, לחקור ולבקר וזאת על מנת להבין את הנסיבות והבעיות שעולות מן המצב עצמו. הטרילוגיה הדוקומנטרית שעשתה בין 2002 ל 2009 שכללה את "טהורה", "מקודשת" ו"סוררת", ועסקה בעולמה של האישה הדתית והמקום שלה בחברה הישראלית המודרנית, השמיעה זעקה המהדהדת עד היום במגזר הדתי ומחוצה לו.
 
בסרטה האחרון "השיעור" פיתחה ענת שפה קולנועית חדשה, עשירה בתחבולות יצירתיות ופתרונות מרגשים. זו יצירה מתעתעת הנוגעת בצורה עמוקה בשאלת הזהות של הישראלים, והיא מותירה אחריה עולם לא מפוענח ומסתורי  וצופה סקרן ונאמן לאומנות הקולנוע.על כל זאת מצאנו את ענת צרויה ראויה יותר מכל לפרס לנדאו לשנת 2013
 
ג'אז

פרס ליוצר בתחום הג'אז הוענק לעמוס הופמן. שמות השופטים – יובלמסקין, זיו בן, ברק וייס .

עמוס הופמן הוא גיטסריסט, נגן עוד, מלחין , יוצר ומחנך מהרמה הגבוהה ביותר בארץ. יכולת ההקשבה והטמעת הצליל המזרח תיכוני אל תוך הג'אז מביאה תוצאה מרתקת , צבעונית, וייחודית.
 
גם בתור נגן משתתף תרומתו בכל הרכב היא משמעותית ועל אחת כמה וכמה כשהוא משמש כנגן מוביל הינן משמעותיות ומפרות. באישיותו המוזיקלית ישנו עומק רב המגיע ממחקר והשקעה וידע רב בתחום הג'אז.יצירתו ונגינתו מצד אחד הן וירטואוזיות ומשוכללות מאוד ומצד שני, צנועות ושומרות על חוש מידה וטעם.
 
עמוס משלב ביצירתו המוזיקלית את רוח הג'אז הכנה , את המלודיה הפשוטה עם התחכום ההרמוני, מחד ומאידך את מסורת הג'אז המקומית.
 
תיאטרון

פרס בתחום התיאטרון הוענק לשחקנית סלווה נקארה. שמות השופטים – סמדר יערון, פרופ' שמעון לוי, עמרי יבין.
 
סלווה נקארה היא אמנית ותיקה שעשייתה בתחום הבמה היא הרבה מעבר למעשה האמנות עצמו. מלבד היותה שחקנית מחוננת בעלת יכולת רחבה ועשירה לגלם קשת רחבה ומורכבת של דמויות ומצבים  יש בעשייתה ערך מוסף מעבר לאמנות גרידא. סלווה היא אמנית, אשה, פלסטינית, תושבת ישראל וכל הפקטורים האלה באים לידי ביטוי בעבודתה  ובייצוגים שהיא מביאה .
 
מחויבותה כאמנית לאמירה ולעשייה שתחולל שינוי בתודעת הקהל  מעוררת השראה ואנו מוצאים לנכון לעודד יוצרים שאינם מסתפקים בעשיה מקצועית בתחומם אלא רותמים לזה גם אג'נדה בעלת ערכים שהם מעבר למעשה התאטרון.
 
מוזיקה ישראלית
 
פרס ליוצרת-זמרת בתחום המוזיקה הישראלית הוענק לאתי אנקרי. שמות השופטים- דודי לוי, ישראל ברייט, חיים אוליאל.
 
זמרת-יוצרת בעלת קול ייחודי שפועלת שנים רבות וזכתה לעשות מסע מוזיקלי מרתק ומרגש והצליחה לשמור על איכויותיה במשך השנים. הוועדה מוצאת לנכון שהפרס יהווה עידוד ודחיפה להמשך יצירה מסקרן מצדה.
 
אנקרי מצליחה לגרום למוזיקה היהודית להגיע אל מרכז הזירה ובכך יש לה השפעה על התרבות הישראלית שלוקחת משהו מין העבר אל העתיד. עבור היותה יוצרת מוערכת ומרתקת עבור היותה זמרת מרגשת שנעה בין קטבים שונים , עכשווים ובזכות מסע מוזיקלי מרשים ומעניין ,אנו מעניקים לגב' אתי אנקרי את הפרס.  
 


זוכי פרס ספיר (תמונת יח"צ)


מחול

פרס ליוצר/מבצע בתחום המחול הוענק לעמוס חץ. שמות השופטים – גבי אלדור, נועה דר, ליאורה בינג-היידינקר.
 
בהחלטה להעניק את הפרס לעמוס חץ יש משום הפניית זרקור אל עשייה מקורית, בלתי מתפשרת וארוכת טווח של יוצר ישראלי חשוב שפועל שנים רבות בשוליה של העשייה המרכזית במחול הישראלי. עם זאת, אלמנטים מרכזיים מגוף עבודתו של חץ, אם במחקר, בלימוד וביצירה שהוא עוסק בהם - מחלחלים באופן גלוי וסמוי אל מעגלים רחבים שעבורם מהווה דרכו הייחודי אלטרנטיבה חתרנית ומאתגרת לזרם השליט.
 
חץ הוא מורה וכותב מעורר השראה שהטביע חותמו על תלמידים רבים במסגרת החוג לתנועה באקדמיה למוזיקה ולמחול שייסד וניהל שנים רבות ובמסגרות נוספות שיזם בארץ ובאירופה אשר במרכזן פסטיבל "ריקודי חדר" בניהולו האמנותי, המתקיים למעלה מ-20 שנים.
 
חץ יצר בפסטיבל פלטפורמה בינ"ל ייחודית ליצירה וחשיפה של מחול קאמרי, שחוקר ומקיים חיבורים מרתקים בין תנועה, חלל, מוזיקה וטקסט בחללים חוץ בימתיים . עבודתו מעידה על נביעה בלתי פוסקת שגורמת לעשייתו להתחדש ולסקרן תמיד.
 
אמנות חזותית-ציור

פרס בתחום האמנות החזותית- ציור הוענק לאמנית חן שיש. שמות השופטים: יהודית גואטה, עדנה מושינזסון, מאיר אהרונסון
 
חן שיש היא מהאמנים הבולטים והמשפיעים בשדה האמנות הישראלית, ציירת מחוננת, אמנית מקורית בעלת סגנון ייחודי. בעבודתה היא עושה שימוש וירטואוזי בטכניקות שונות: רישום, ציור, קולאז' ציור קיר ומיצבים גדולי ממדים המורכבים מכל אלה.
 
עבודותיה מרובדות במקורות  השפעה והשראה  מתולדות האמנות הישראלית והבינלאומית, מאמנות פופולרית וקולנוע לסוגיו ומטקסטים ספרותיים ותיאורטיים ונבנות על מסד של ביוגרפיה מורכבת.
עבודתה מכילה  את המתח  והניגוד שבין מזרח למערב פילוסופית, תרבותית ואסתטית. היא מעלה לדיון את עולמה הפרטי והמורכב  תוך שהוא חושף את המורכבות החברתית  התרבותית והפוליטית של המרחב בו היא פועלת .
 
היא בוחנת את הגבולות של הציור מחדש בשפע של דימויים, בפורמטים גדולים בטקסטורות רבות במשיכות צבע גרנדיוזיות בשחור זהב ואדום ובטקסטים פואטיים.  היא נעה בחופשיות מנאיביות  לתחכום ציורי. את האינטואיטיביות  והאנרגיה המתפרצת של ראשית יצירתה  היא משמרת ומשלבת בציור המיומן והמושכל, בידע ובשליטה שרכשה במהלך השנים.  שיש הציגה במוזיאונים גדולים בארץ ובעולם והיא הולכת ומבססת את מעמדה בזירה הבינלאומית.
 
שירה
 
פרס בתחום השירה הוענק למשוררת והסופרת נורית זרחי. שמות השופטים: ד"ר עומרי הרצוג ,פרופ' ניצה בן דב, ד"ר עמינדב דיקמן.
 
בנוף השירה הישראלית תופסת שירתה של נורית זרחי מקום חשוב ומיוחד. בת דור המשוררים שהחלו את דרכם בשנות השישים, עמיתתם של ויזלטיר, וולך והורביץ, העמידה נורית זרחי בחמשת עשורי יצירתה גוף יצירה עשיר ומרשים ביותר. יצירתה השירית של זרחי מצטיינת בייחוד שאין לטעות בו, כעין סימן לידה מייחד: כל הקורא בשיר משיריה חש מיד כי נכנס לארץ השירה, וכי בא בשעריו של עולם פנימי יוצא דופן. מפעלה השירי של זרחי נפרש לעיני הקוראים כמחקר פיוטי מתמשך, מרחב שירה שנרקם בו שִֹיח מורכב ומרתק בין ה"אני', הנפש והעולם. "
 
בספרי השירה השונים שלה, שכבר נעשו לנכסי צאן ברזל של קוראי השירה העברית,  פרשה נורית זרחי עולם מרתק, רצוף הַמרָאוֹת דמיון עוצרות נשימה, תובנות עמוקות וחוכמת חיים אמתית. כל זאת מעצבת נורית זרחי בלשון מיוחדת, חפה מהתחכמויות ומעודף קישוטיות, עברית טהורה, שהאירוניה והדיבור הישיר שבה אינם עומדים למכשול בפני עומק ומורכבות פיוטיים. מתוך הוקרה לקולה השירי העז, המובהק והמרתק ראתה ועדת השופטים להעניק לנורית זרחי את פרס לנדאו לשירה לשנת תשע"ד. 
  
בתחום המדעים: 
 
מדעי החיים- כימיה רפואית ופרמקולוגיה

פרס בתחום מדעי החיים הוענק לחוקרת פרופ' אילנה גוזס.  שופטים: פרופ' אהוד גזית, ד"ר אהרון שוורץ, פרופ' עמירם גולדבלום.
 
פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בתחום הכימיה התרופתית והפרמקולוגיה ניתן לפרופ' אילנה גוזס על פעילותה המחקרית הבולטת המשלבת מחקר ביולוגי וביוכימי בסיסי ברמה ובאיכות מצטיינים ביחד עם פעילות לפיתוח תרופות חדשניות למחלות ניווניות ופסיכיאטריות. פרופ' גוזס הינה חוקרת פורייה, יצירתית ופורצת דרך אשר תרמה תרומה מרכזית ומהותית לתחום מדעי החיים והכימיה התרופתית ואשר מובילה פעילות רבה  בהעברת תוצאות מהמחקר האקדמי לתעשיתי. מחקריה בתחום הפרמקולוגיה והכימיה התרופתית  זוכים לפרסום נרחב והיא חוקרת מוערכת מאוד בקהיליה המדעית הבינלאומית. 
 
פרופ' גוזס זיהתה ובודדה חלבונים חדשים בעלי חשיבות מרכזית להתפתחות המוח ותפקודו. היא חקרה את תפקידיהם של החלבונים במוח הבריא ואת פעילותם בהגנה מפני עקות שונות. בגישה רדוקציונית וחדשנית אפיינה פרופ' גוזס מקטעים פעילים קצרים של החלבונים העשויים לשמש כחומרים תרופתיים,.
 
לפרופ' גוזס תפקיד מרכזי בפיתוח תרופות המגינות  על האיבר החיוני בגופנו – מוח האדם. על פעילותה של פרופ' גוזס המשמעותית לקידום המחקר ופיתוח תרופות החליטה ועדת השופטים להעניק לה את פרס מפעל הפיס למדעים ומחקר לשנת 2013. 
 
מדעי החברה - דמוגרפיה והגירה 
 
פרס בתחום מדעי החברה הוענק לחוקר פרופ'סרג'יו דלה פרגולה. שופטים: פרופ' עוזי רבהון, פרופ' אפרים יער, ארנון מנטבר .

 
אף-על-פי שהפרס יכול להינתן באחד התחומים, כלומר או דמוגרפיה או הגירה, הרי שפרופ' דלה-פרגולה עונה על שני התחומים: דמוגרפיה והגירה יחד. יתר על כן, מהחומרים שעמדו לרשותנו התרשמנו  שפרופ' דלה-פרגולה הוא מבכירי הדמוגרפים היום בארץ. הוא נחשב ל"דיקן" של הדמוגרפיה של היהודים לרבות זו של האוכלוסייה הישראלית.
 
הוא חקר היבטים דמוגרפים רבים ומשלימים לרבות פריון, משפחה, נישואים, ניידות חברתית, תחזיות אוכלוסייה כאשר הגירה מהווה את אחד המיקודים העיקריים של עבודתו המדעית לא רק בעולם היהודי אלא גם מחוצה לו.
 
מחקריו של דלה-פרגולה מתאפיינים בראיה מקיפה, חובקת עולם ועל פני זמן, של העם היהודי והוא מפגין כישורים יוצאי דופן של איסוף קפדני של נתונים, הבאתם לידי מכנה משותף, ניתוחם ופירושם בקונטקסט של תהליכים כלל עולמיים, מגמות במדינת המגורים של היהודים, ושל דפוסים של הדמוגרפיה היהודית באופן ספציפי. פרופ' דלה-פרגולה פיתח טיפולוגיות, פרדיגמות ומערכת מושגית שאי-אפשר כיום שלא להשתמש בה בחקר הדמוגרפיה של היהודים בכלל וזו של ישראל בפרט ובתוך זה גם בתחום של ההגירה היהודית.
 
עבודותיו על הגירה מתייחסות לתופעה בצורתה ההוליסטית המערבת גורמי דחיפה בארץ המוצא, גורמי משיכה בארץ היעד, מאפייני המהגרים, מדיניות הגירה, קליטה, תפקידה של ההגירה בשינויים הדמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית השולחת והמקבלת, וקליטתם של היהודים בחברה החדשה הן מבחינה חברתית וכלכלית והן מבחינה הזדהותית.
 
כתיבתו של פרופ' דלה-פרגולה היא רהוטה ומרתקת והוא עושה זאת תוך שימוש מיטבי בשליטה שלו בכמה שפות, לרבות עברית, אנגלית, איטלקית, ספרדית, וצרפתית.
 
לאור הנאמר לעיל החליטו חברי הועדה פה אחד להציע לדירקטוריון קרן לנדאו לבחור בפרופ' סרג'ו דלה-פרגולה כזוכה פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר ע"ש מיכאל לנדאו בתחום מדעי החברה – דמוגרפיה והגירה - לשנת 2013.
מדעי הרוח - היסטוריה ותרבויות היהודים בימי הביניים
 
פרס לחוקר בתחום מדעיח הרוח הוענק לפרופ' מלאכי בית אריה. שופטים: ד"ר רם בן שלום, ד"ר אבריאל בר לבב, ד"ר קטרינה ריגו .

מלאכי בית-אריה במחקריו החלוציים בתחום כתבי-היד העבריים הרים תרומה ייחודית לחקר יצירתם של היהודים בימי-הביניים, תולדותיהם ותרבותם. הוא ייסד דיסציפלינה חדשה, הקודיקולוגיה העברית, העוסקת בספר בצורת קודקס על מכלול היבטיו והכוללת בתוכה, כאחד מהיבטיה בלבד (הכתב), את הפליאוגרפיה.

בית-אריה גורס שהקודיקולוגיה אינה רואה בכתבי-היד כלי למסירת טקסטים בלבד אלא "חפצי תרבות" הראויים להיות נושאים למחקר בהיסטוריה חברתית ותרבותית של ימי-הביניים. כבר בשנת 1965, כאשר יזם יחד עם קולט סיראט את ייסוד מפעל הפליאוגרפיה העברית, ביסס בית-אריה את מחקרו על מתודה חדשנית של הקודיקולוגיה הכמותית.

אף על פי שראשיתה של הקודיקולוגיה העברית הייתה סמוכה להתחלותיה של הקודיקולוגיה הלטינית והיוונית, הניסיון ליצור טיפולוגיה דיאכרונית וסינכרונית של כתבי-היד המתוארכים מתוך הישענות על השיטה הכמותית היה הראשון בעולם והוא בא לידי ביטוי כבר בשנת 1977 בספרו של בית-אריה Hebrew Codicology: Tentative Typology of Technical Practices Employed in Hebrew Dated Medieval Manuscripts.
מאז בעשרות ספרים ובכמאה מאמרים (מקצתם בשיתוף עם סיראט) העשיר בית-אריה את מדעי היהדות בתחום ובמתודולוגיה חדשים והוסיף פרק חשוב בתולדות העם היהודי ובתרבותו.
 
מדעי הטבע - מדעי הים והסביבה הימית
 
פרס בתחום מדעי הטבע הוענקלחוקר פרופ' יונתן ארז. שופטים: פרופ' עמוס טנדלר, פרופ' אלדו שמש, פרופ' משה מברך .

פרופ' יונתן ארז חוקר את מנגנון יצירתם בים של שלדים גירניים של אלמוגים ופורמיניפרים (חד תאיים בעלי שלד גירני). תהליך זה הינו מרכזי בביולוגיה ובגאולוגיה וגורם לכך שרוב הפחמן בפני כדור הארץ אגור בסלעי גיר (פחמת הסידן) ולא באטמוספירה, ובכך מאפשר חיים על פני הכדור. יצירת השלדים הגירניים עוזרת לתיעוד תולדות הסביבה האוקיאנית ובאמצעותה גם את תולדות האטמוספרה ופני היבשות. שימורם של שלדים גירניים איפשר גם את מדע הפליאונטולוגיה המאפשר את זיהויים של מאובנים ותרם במידה רבה את הבסיס העובדתי לתורת האבולוציה.
 
פרופ' ארז הניח בסיס מוצק לחקר השפעתם של גורמים חיצוניים, כגון ריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה או דרגת החומציות באוקיאנוסים, על יצירת השלדים הגירניים. מחקריו הראו, שתהליך החמצת מי הים אשר כבר מתרחש באוקיאנוסים, מוביל לירידה דרסטית באינטנסיביות של בניית שלדי האורגניזמים הגירניים. מנגנון ההשקעה שגילה ארז מסביר את הרגישות הרבה של האלמוגים לעליה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה ועל פי מחקריו יש כיום ירידה של כ- 40% בבניית שוניות אלמוגים. תוצאותיו חוזות כי הכפלת כמות הגז באטמוספירה לעומת הריכוז שקדם לתיעוש המסיבי במאות ה- 20 וה -21 תוביל לתחילת המסתן של שוניות אלמוגים בכל העולם.
 
על סמך מחקריו פורצי הדרך, תרומותיו למדעי הים בקנה מידה עולמי, קידום המחקר הימי בישראל, וחינוך ממשיכי הדרך אנו ממליצים על הענקת פרס לנדאו לפרופ ארז. 
  
מדעים מדויקים – רובוטיקה

פרס בתחום המדעים המדויקים הוענק לחוקר פרופ' גל קמינקא. שופטים: אבי זייפרט, פרופ' הוגו גוטרמן, ד"ר אלי קולברג .
 
פרס לנדאו מוענק לפרופ' גל קמינקא מאונ' בר אילן על פעילותו המדעית הענפה במחקר התיאורטי של רובוטיקה במובן הרחב, בינה מלאכותית ומערכות מרובות סוכנים, וביישומם המעשי.  יחד עם תלמידיו עוסק פרופ' קמינקא בתכן, בקרה וגישות למידה של  להקות רובוטים.

גל תרם תרומות משמעותיות לגבי בקרת פעולות קבוצות מרובות רובוטים בסביבות דינמיות ואלגוריתמים חדשניים לפתרון בעיית מעקב יעיל של רובוטים מבוזרים.  יחד עם תלמידיו הציג גל תפיסה חדשה של אלגוריתמים לפטרולים וכן לתכנון, בקרה, וגישות למידה למגוון מערכות מרובות רובוטים.

לפרופ' קמינקא למעלה מ 150 פרסומים מדעיים והוא כתב כ 30 פרקים בספרים מדעיים. פרופ' קמינקא זכה ב 12 פרסים, במימון של 23 מחקרים וברשותו 7 פטנטים. הוא חבר ועדה ב 17 כנסים, שימש כמנחה ל24 בוגרי תואר שני ועשרה בוגרי תואר שלישי.